תהילים קי - פרק קי - מזמור קי

שישלימו לך

בפרק תהילים זה יסופר איך ששאלו לאליעזר עבד אברהם ויספר איך הרג אברהם מלכים גדולים וחיילתם עיין בפנים ותמצא שכל המזמור הולך על אברהם בשביל להכיר את בואו בילדותו לכך זכה לשם.

{א} נאם ה' לאדני. רבותינו דרשוהו באברהם אבינו ואני אפרשנו כדבריהם נאם ה' לאברהם שקראוהו העולם אדוני שמעני אדוני (בראשית כ''ג) : שב לימיני. התעכב לתשועתי והתחולל לה' אין ישיבה אלא עכבה וכן הוא אומר ותשבו בקדש (דברים א). לימיני. לתשועת ימיני : עד אשית אויביך. אמרפל וחביריו :  {ב} מטה. לשון משען כמו (לעיל ק''ה) כל מטה לחם : מטה עוזך ישלח ה' מציון. כשתשוב מן המלחמה ואנשיך עייפים ורודפים ישלח לך ה' את מלכי צדק מלך שלם להוציא לחם ויין (בראשית י''ד) : רדה. במלחמה : בקרב אויביך. לבטח :  {ג} עמך נדבות ביום חילך. כשתאסוף חיל לרדוף אחריהם יתנדבו עמך ואוהביך לצאת עמך כמו שמצינו (שם) וירק את חניכיו ילידי ביתו ולא יותר וענר ואשכול וממרא התנדבו מאליהם לצאת ללכת אחריו בעזרתו : בהדרי קודש מרחם משחר. זאת תהיה לך בזכות הדרת קדושה שהיה בך מבטן אמך שהכיר בוראו בן ג' שנים : מרחם משחר. משנפלת מן הרחם כמו משילין פירות דרך ארובה ביו''ט ואיכא דתני משחירין : לך טל ילדותיך. לך יחשב ילדותיך דרכי יושר שהנהגת בהם בילדותיך יהיה לך לנועם כטל זה שהוא נעים ונוח :  {ד} נשבע ה' ולא ינחם. לפי שהיה מתירא שלא יענש על האוכלסין שהרג נאמר לו (שם ט''ו) אל תירא אברם וגו' לא ינחם על הטובה אשר דבר עליך : אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק. ממך תצא הכהונה ומלכות להיות בניך יורשין את שם אבי אביך הכהונה והמלכות שנתנו לו : דברתי מלכי צדק. יו''ד יתירה כמו רבתי עם (איכה א), על דברת מלכי צדק על פקודת מלכי צדק. אתה כהן. יש במשמע כהן כהונה ושררה כמו (שמואל ב מ) ובני דוד כהנים היו :  {ה} אדני. אשר היה על ימינך במלחמה : מחץ ביום אפו מלכים. את ארבעה מלכים הוא ידין בגוים מלא גויות זו היא בשורת ברית בין הבתרים שנאמר לו על מצרים וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי (בראשית ט''ו) :  {ו} מלא גויות. אסיפת פגרים, מלא לשון אסיפה כמו (ירמיה י''ד) קראו אחריך מלא, אשר יקרא עליו מלא רועים (ישעיה ל''א), והיכן דן מלא גויות את מצרים על שפת הים (שמות ט''ו) : מחץ ראש על ארץ רבה. זו היא דוגמת נבואת (חבקוק ג') מחצת ראש מבית רשע ראש פרעה שהיה ראש ושר על ארץ גדולה וחשובה על כל הארצות כמו שנאמר (לעיל ק''ה) מושל עמים ויפתחהו שהיו כל האומות תחת ממשלת מצרים :  {ז} מנחל בדרך ישתה וגו'. מנילוס הנהר בדרך הליכתו היתה ארצו שותה ולא היתה צריכה למי גשמים על כן היה מרים ראש ומתפאר (יחזקאל כ''ט) לי יאורי ואני עשיתני, ענין אחר יש לפרש המזמור הזה בדוד : [ א* ] נאם ה' לאדני. על עסקי אדוני שאול כשהייתי נרדף מפניו. לאדני. על אדוני כמו ואמר פרעה לבני ישראל (שמות יד), וישאלו אנשי המקום לאשתו (בראשית כ''ו). שב לימיני. התעכב והמתן לישועתי : [ ב* ] מטה עזך ישלח ה' מציון. מעשים טובים המצויינין בידך, ד''א עוד תמלוך בציון ושם ישולח לך מטה עז ואז תרדה בקרב אויביך : [ ג* ] עמך נדבות ביום חילך. עם ישראל יתנדבו לעזרתך ביום שתעשה חיל כמו שמפורש (בדברי הימים א י''ב) שהיו נקבצים עליו מכל שבט ושבט בלכתו אל צקלג נפלו עליו ממנשה וגומר ומן הגדי נבדלו אל דוד וגומר (שם). בהדרי קודש מרחם משחר. בשביל הדרת קדושה שהיה בך מנעוריך. לך טל ילדותך. ילדות טובה ופרק נאה שהיה בך תהיה לך כטל שהוא נעים יערב ותעשה לך פירות להצליחך : [ ד* ] נשבע ה' וגו'. שהמלכות תהא שלך עולמית. אתה כהן לעולם. ואיזו מן הכהונות כהונה שהיא למעלה מכהונת מלכי צדק וזהו המלכות שהיא למעלה מכהונה גדולה בשלשים מעלות. על דברתי מלכי צדק. למעלה מכהונת מלכי צדק שהיה כהן לאל עליון וא''ת אף הוא מלך היה, מלוכת מלכי צדק אינה מלוכה חשובה כנגד ישראל : [ ה* ] אדני. יהיה תמיד על ימינך להושיעך : אשר מחץ ביום אפו מלכים. שנלחמו עם אברהם ועם יהושע ועם ברק : [ ו* ] ידין בגוים מלא גויות. ועוד בימי יחזקיהו בנך ידין באוכלסי סנחריב קבוץ פגרים מתים וימחץ בסנחריב שהוא ראשה של נינוה ואשור שהיא ארץ רבה אשר מנחל בדרך היה שותה שנתפאר ששתו אוכלסיו מימי הירדן שנאמר (ישעיה ל''ז) אני קרתי ושתיתי מים ואחריב וגו' : [ ז* ] על כן ירים ראש. היה משתבח ומתפאר בגודלו :

{א} לדוד מזמור הוסד על המלחמה שערך על רבת בני עמון, שדוד עצמו לא יצא אל המלחמה רק שלח את יואב ושרי הצבא, והיה שלא כפי הראוי בזה כמו שבארתי (ש''ב י''א) ובעת ההיא קרה לו ענין בת שבע, שחשבו רבים שיענש דוד וידחה מן המלוכה ולא יצליח עוד, ושם מבואר שיואב לכד את עיר המים שנקראת ג''כ עיר המלוכה, כי נחל מים היה בחלק העיר הזאת שסבב את העיר והספיק לה מים, והיה קשה לכבשה, ושם ישבו מלכי בני עמון תמיד, ואז הודיע אל דוד והלך דוד עצמו לשם וכבש כלל העיר, ואת העם העביר בחריצי הברזל ובמלבן. - נאום ה' לאדני, המשורר אומר בשביל דוד שא''צ שיצא מרושלים למלחמה, כי ה' אמר אליו שב לימיני, יצייר שכסא דוד הוא כסא ה' כמ''ש וישב שלמה על כסא ה' למלך, כאלו ה' יושב על כסא ההנהגה להנהיג את ישראל בהשגחה מיוחדת, כמלך המנהיג את עמו, ודוד יושב על כסא המלוכה לימינו, ובאשר היושב על הכסא צריך הדום לרגליו, א''ל ה' כי את אויביך אשית שיהיו הדום לרגליך והם יהיו :  {ב} מטה, ר''ל לא אתה תלך בעצמך הדום אל כסא דוד למלחמה, רק ה' ישלח מציון את מטה עזך ששהם מחנותיך, שבהם תרדה בקרב אויביך, ומפרש מי הוא המטה עז? הם.  {ג} עמך, אמר יתנדבו נדבות לעלות לצבא ביום חילך, בהדרי קדש מרחם משחר לך טל ילדותך, ר''ל והגם שאתה חטאת בבת שבע, מ''מ יעמד לך טל ילדותך היינו המעשים טובים שעשית בילדותך יהיו כטל לך להפריח את כבודך, ומציין שהטל הזה יצא בהדרי קדש, כי נמשח בילדותו בשמן משחת קדש, וזה יהיה כטל לו, כמ''ש כשמן הטוב היורד על הזקן כטל חרמון שיורד על הררי ציון, והנה הטל יבא בעת בקיעת השחר, ואז יוליד השחר את הטל, ובזה צייר במליצה שהטל יצא מרחם משחר והיינו מרחם השחר, והנמשל שטל ילדותו נולד בעת התחיל האור שלו להבקע, כמ''ש וכאור בקר יזרח שמש, שהוא משל על צמיחת המלכות שנמשל לצמיחת השחר, ואז פרח טל ילדותו בהדרת קדש ונמשח בשמן, וטל זה יעמוד לו גם עתה :  {ד} נשבע, עד שמה שנשבע ה' לתת לך את המלוכה לא ינחם ע''ז ע''י החטא, ומפרש מה היה השבועה, ה' נשבע שאתה כהן לעולם על דברתי אתה מלכי צדק! קורא את דוד בשם מלכי צדק, ע''ש המלך הראשון שהיה בירושלים, כמ''ש ומלכי צדק מלך שלם, (כי כן היה שם מלכי ירושלים מקדם), והוא היה כהן לאל עליון, ועל מליצה זאת אמר שאתה תהיה כהן לעולם, ואחר שתפס שם כהן אמר על דברתי. שתהיה כהן על הדבור שלי דהיינו על המקדש והדביר, גם הזכירו בשם מלכי צדק לאמר כי צדיק הוא בעיניו ונשאר בצדקתו כי מחל חטאו :  {ה} ה', עתה מצייר העת שנכבשה עיר המלוכה שהיא עיר המים, ודוד יצא בעצמו מירושלים אל המלחמה, שאז אינו יושב על הכסא לימין ה', רק הולך למלחמה וה' על ימינך לעזרך במלחמה, עתה ה' על ימינך, ה' אשר מחץ ביום אפו מלכים שכבר כבש לפניך את עיר המלוכה ומחץ את המלכים שבה, ועתה :  {ו} ידין בגוים מלא גויות, ה' ידין בגוים של בני עמון לפוצץ הגויות להעבירם בחריצי הברזל, מחץ ראש, אחר שכבר מחץ הראש על ארץ רבה, ר''ל עיר המלוכה שהיא ראש המדינה והמלך שהוא ראש העם כבר נמחץ, ויאמר במליצה אחר שכבר נמחץ הראש נשארו הגויות בלא ראש, ר''ל העם בלא מלך, וידין את העיר שהיא מלא גויות גופים בלא ראשים :  {ז} מנחל, מבאר מי הוא הראש? היא עיר המים היא ראש של רבה, אחר שהראש ישתה מנחל בדרך ר''ל ששם היה הנחל שממנו שתו מים, על כן ירים ראש, על כן היה חלק זה לראש והתרומם על הגויה שהיא יתר המדינה, וכשמחץ הראש הזה השותה מן הנחל נשארו רק גויות ופגרים מתים :

{ג} נדבות. מציין נדבת הלוחמים כעצם מופשט, הנדבות הם העם שלך, ור''ל נדבת העם וחפצם למלחמה הוא החיל ועם המלחמה. בהדרי. מקובץ מן הדר. מרחם משחר. מרחם של השחר, מציין את השחר כיולד ומוציא את הטל מרחמו, ובמובן התאומיי מורה השחר תחלת זריחת שמשו והצלחתו שאז נולד טל ילדותו :  {ד} כהן על דברתי. כהן על כהן על ההיכל והדביר :  {ו} מלא. ענין כריתה, כמו בלא יומו תמלא, התמלא בשכות עורו, לכרות הגויות, ויל''פ העיר שהיא מלאה גויות :  {ז} ישתה. מוסב על ראש שבסוף הפסוק מנחל בדרך ישתה [ראש] על כן ירים :

{א} נאם ה' לאדוני. ארז''ל כאשר נצח אברהם את אמרפל והמלכים אשר אתו שאלו העובדי גלולים את אליעזר עבדו היאך במתי מספר נצח אברהם עם רב כזה והשיב להם ה' אמר לאדוני אברהם שב בבטחון לתשועת ימיני ולא אשקוט עד אשים אויביך מרמס לרגליך כהדום הזה :  {ב} מטה עוזך. משען כחך : ישלח ה' מציון. ר''ל לא תנצחם בכחך כי אם בכח ה' השוכן עתה בציון : רדה. תמשול בקרב אויביך :  {ג} עמך נדבות. העם אשר יבאו עמך במלחמה הנה יבואו בנדבת לבם ולא בעבור קבלת שכר מה והם אנשי ענר אשכול וממרא : ביום חילך. ביום המלחמה אשר תלחם בכח ואמצות הלב : בהדרי קודש. והוא בגמול על שאתה מהודר בקדושה : מרחם. מעת צאתך מרחם אמך אתה דרוש לי למלאות שאלתך : לך טל ילדותך. מה שהכרתני מעת הילדות יהיה לך לנייח נפש כטל הזה שהוא נוח לכל :  {ד} ולא ינחם. לחזור משבועתו ולחשוב מחשבה אחרת : אתה כהן. השבועה היתה אשר ממך תצא הכהונה : על דברתי. על ענין מלכי צדק ר''ל כמו מלכי צדק שנאמר בו ומלכי צדק וגו' והוא כהן (בראשית יד) :  {ה} אד' על ימינך. כאלו אל מול אברהם ידבר לומר על כי היה ה' על ימינך לזה מחץ והכה ביום הראות אפו ותגרת מלחמתו את המלכים האלה ולא בכח הזרוע :  {ו} ידין בגוים. ה' הוא עשה דין ומשפט בעובדי גלולים ההם עד שמקום המלחמה היה מלא גויות מפגרים מתים : מחץ ראש. הוא הכה ראש כ''א על ארץ הכאה רבה עד לא יוסיף לקום :  {ז} מנחל בדרך ישתה. היה שבע מדם הרוגיהם כמו השותה מים די שבעו מנחל השוטף בדרך שבני אדם הולכים שאין מי ימחה בידו כי מימיו מרובים והוא במקום המופקר לכל כן מן השמים הפקירו לו דמם והרבה להכות בהם : על כן. על כי מן השמים הפקירו לו דמם לכן היה מרים ראש לנצח אותם אבל לא בכח ידיו התגבר עליהם :

{א} הדום. הוא שרפרף הכסא הנתון תחת רגלי היושב כמו והשתחוו להדום רגליו (לעיל צט) :  {ב} מטה. ר''ל משען כמטה שנשענין עליה : רדה. ענין ממשלה כמו וירד מים עד ים (לעיל ע''ב) :  {ג} חילך. מל' חיל וכח : משחר. ענין דרישה כמו משחרי לטרף (איוב כד) :  {ד} על דברתי. על ענין כמו על דברת בני אדם (קהלת ג') והיו''ד יתירה :  {ה} מחץ. ענין הכאה ופציעה כמו מחצתי ואני ארפא (דברים לב) :  {ו} גויות. גופות בני אדם כמו ושבט לגו כסילים (משלי כו) : רבה. גדולה :