תהילים אונליין
תהילים לה - פרק לה - מזמור לה
{א} לְדָוִד רִיבָה יְהוָה אֶת יְרִיבַי לְחַם אֶת לֹחֲמָי:
{ב} הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה וְקוּמָה בְּעֶזְרָתִי:
{ג} וְהָרֵק חֲנִית וּסְגֹר לִקְרַאת רֹדְפָי אֱמֹר לְנַפְשִׁי יְשֻׁעָתֵךְ אָנִי:
{ד} יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי יִסֹּגוּ אָחוֹר וְיַחְפְּרוּ חֹשְׁבֵי רָעָתִי:
{ה} יִהְיוּ כְּמֹץ לִפְנֵי רוּחַ וּמַלְאַךְ יְהוָה דּוֹחֶה:
{ו} יְהִי דַרְכָּם חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקּוֹת וּמַלְאַךְ יְהוָה רֹדְפָם:
{ז} כִּי חִנָּם טָמְנוּ לִי שַׁחַת רִשְׁתָּם חִנָּם חָפְרוּ לְנַפְשִׁי:
{ח} תְּבוֹאֵהוּ שׁוֹאָה לֹא יֵדָע וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר טָמַן תִּלְכְּדוֹ בְּשׁוֹאָה יִפָּל בָּהּ:
{ט} וְנַפְשִׁי תָּגִיל בַּיהוָה תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתוֹ:
{י} כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה יְהוָה מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ:
{יא} יְקוּמוּן עֵדֵי חָמָס אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי יִשְׁאָלוּנִי:
{יב} יְשַׁלְּמוּנִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה שְׁכוֹל לְנַפְשִׁי:
{יג} וַאֲנִי בַּחֲלוֹתָם לְבוּשִׁי שָׂק עִנֵּיתִי בַצּוֹם נַפְשִׁי וּתְפִלָּתִי עַל חֵיקִי תָשׁוּב:
{יד} כְּרֵעַ כְּאָח לִי הִתְהַלָּכְתִּי כַּאֲבֶל אֵם קֹדֵר שַׁחוֹתִי:
{טו} וּבְצַלְעִי שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים וְלֹא יָדַעְתִּי קָרְעוּ וְלֹא דָמּוּ:
{טז} בְּחַנְפֵי לַעֲגֵי מָעוֹג חָרֹק עָלַי שִׁנֵּימוֹ:
{יז} אֲדֹנָי כַּמָּה תִּרְאֶה הָשִׁיבָה נַפְשִׁי מִשֹּׁאֵיהֶם מִכְּפִירִים יְחִידָתִי:
{יח} אוֹדְךָ בְּקָהָל רָב בְּעַם עָצוּם אֲהַלְלֶךָּ:
{יט} אַל יִשְׂמְחוּ לִי אֹיְבַי שֶׁקֶר שֹׂנְאַי חִנָּם יִקְרְצוּ עָיִן:
{כ} כִּי לֹא שָׁלוֹם יְדַבֵּרוּ וְעַל רִגְעֵי אֶרֶץ דִּבְרֵי מִרְמוֹת יַחֲשֹׁבוּן:
{כא} וַיַּרְחִיבוּ עָלַי פִּיהֶם אָמְרוּ הֶאָח הֶאָח רָאֲתָה עֵינֵינוּ:
{כב} רָאִיתָה יְהוָה אַל תֶּחֱרַשׁ אֲדֹנָי אֲל תִּרְחַק מִמֶּנִּי:
{כג} הָעִירָה וְהָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִי אֱלֹהַי וַאדֹנָי לְרִיבִי:
{כד} שָׁפְטֵנִי כְצִדְקְךָ יְהוָה אֱלֹהָי וְאַל יִשְׂמְחוּ לִי:
{כה} אַל יֹאמְרוּ בְלִבָּם הֶאָח נַפְשֵׁנוּ אַל יֹאמְרוּ בִּלַּעֲנוּהוּ:
{כו} יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ יַחְדָּו שְׂמֵחֵי רָעָתִי יִלְבְּשׁוּ בֹשֶׁת וּכְלִמָּה הַמַּגְדִּילִים עָלָי:
{כז} יָרֹנּוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִדְקִי וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְהוָה הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עַבְדּוֹ:
{כח} וּלְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּה צִדְקֶךָ כָּל הַיּוֹם תְּהִלָּתֶךָ:
{א} לְדָוִ֨ד ׀ רִיבָ֣ה יְ֭הוָה אֶת־יְרִיבַ֑י לְ֝חַ֗ם אֶת־לֹֽחֲמָֽי׃
{ב} הַחֲזֵ֣ק מָגֵ֣ן וְצִנָּ֑ה וְ֝ק֗וּמָה בְּעֶזְרָתִֽי׃
{ג} וְהָ֘רֵ֤ק חֲנִ֣ית וּ֭סְגֹר לִקְרַ֣את רֹדְפָ֑י אֱמֹ֥ר לְ֝נַפְשִׁ֗י יְֽשֻׁעָתֵ֥ךְ אָֽנִי׃
{ד} יֵבֹ֣שׁוּ וְיִכָּלְמוּ֮ מְבַקְשֵׁ֢י נַ֫פְשִׁ֥י יִסֹּ֣גוּ אָח֣וֹר וְיַחְפְּר֑וּ חֹ֝שְׁבֵ֗י רָעָתִֽי׃
{ה} יִֽהְי֗וּ כְּמֹ֥ץ לִפְנֵי־ר֑וּחַ וּמַלְאַ֖ךְ יְהוָ֣ה דּוֹחֶֽה׃
{ו} יְֽהִי־דַרְכָּ֗ם חֹ֥שֶׁךְ וַחֲלַקְלַקּ֑וֹת וּמַלְאַ֥ךְ יְ֝הוָ֗ה רֹדְפָֽם׃
{ז} כִּֽי־חִנָּ֣ם טָֽמְנוּ־לִ֭י שַׁ֣חַת רִשְׁתָּ֑ם חִ֝נָּ֗ם חָפְר֥וּ לְנַפְשִֽׁי׃
{ח} תְּבוֹאֵ֣הוּ שׁוֹאָה֮ לֹֽא־יֵ֫דָ֥ע וְרִשְׁתּ֣וֹ אֲשֶׁר־טָמַ֣ן תִּלְכְּד֑וֹ בְּ֝שׁוֹאָ֗ה יִפָּל־בָּֽהּ׃
{ט} וְ֭נַפְשִׁי תָּגִ֣יל בַּיהוָ֑ה תָּ֝שִׂישׂ בִּישׁוּעָתֽוֹ׃
{י} כָּ֥ל עַצְמוֹתַ֨י ׀ תֹּאמַרְנָה֮ יְהוָ֗ה מִֽי כָ֫מ֥וֹךָ מַצִּ֣יל עָ֭נִי מֵחָזָ֣ק מִמֶּ֑נּוּ וְעָנִ֥י וְ֝אֶבְי֗וֹן מִגֹּזְלֽוֹ׃
{יא} יְ֭קוּמוּן עֵדֵ֣י חָמָ֑ס אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָ֝דַ֗עְתִּי יִשְׁאָלֽוּנִי׃
{יב} יְשַׁלְּמ֣וּנִי רָ֭עָה תַּ֥חַת טוֹבָ֗ה שְׁכ֣וֹל לְנַפְשִֽׁי׃
{יג} וַאֲנִ֤י ׀ בַּחֲלוֹתָ֡ם לְב֬וּשִׁי שָׂ֗ק עִנֵּ֣יתִי בַצּ֣וֹם נַפְשִׁ֑י וּ֝תְפִלָּתִ֗י עַל־חֵיקִ֥י תָשֽׁוּב׃
{יד} כְּרֵֽעַ־כְּאָ֣ח לִ֭י הִתְהַלָּ֑כְתִּי כַּאֲבֶל־אֵ֝֗ם קֹדֵ֥ר שַׁחֽוֹתִי׃
{טו} וּבְצַלְעִי֮ שָׂמְח֢וּ וְֽנֶאֱ֫סָ֥פוּ נֶאֶסְפ֬וּ עָלַ֣י נֵ֭כִים וְלֹ֣א יָדַ֑עְתִּי קָֽרְע֥וּ וְלֹא־דָֽמּוּ׃
{טז} בְּ֭חַנְפֵי לַעֲגֵ֣י מָע֑וֹג חָרֹ֖ק עָלַ֣י שִׁנֵּֽימוֹ׃
{יז} אֲדֹנָי֮ כַּמָּ֢ה תִ֫רְאֶ֥ה הָשִׁ֣יבָה נַ֭פְשִׁי מִשֹּׁאֵיהֶ֑ם מִ֝כְּפִירִ֗ים יְחִידָתִֽי׃
{יח} א֭וֹדְךָ בְּקָהָ֣ל רָ֑ב בְּעַ֖ם עָצ֣וּם אֲהַֽלְלֶֽךָּ׃
{יט} אַֽל־יִשְׂמְחוּ־לִ֣י אֹיְבַ֣י שֶׁ֑קֶר שֹׂנְאַ֥י חִ֝נָּ֗ם יִקְרְצוּ־עָֽיִן׃
{כ} כִּ֤י לֹ֥א שָׁל֗וֹם יְדַ֫בֵּ֥רוּ וְעַ֥ל רִגְעֵי־אֶ֑רֶץ דִּבְרֵ֥י מִ֝רְמוֹת יַחֲשֹׁבֽוּן׃
{כא} וַיַּרְחִ֥יבוּ עָלַ֗י פִּ֫יהֶ֥ם אָ֭מְרוּ הֶאָ֣ח ׀ הֶאָ֑ח רָאֲתָ֥ה עֵינֵֽינוּ׃
{כב} רָאִ֣יתָה יְ֭הוָה אַֽל־תֶּחֱרַ֑שׁ אֲ֝דֹנָ֗י אֲל־תִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנִּי׃
{כג} הָעִ֣ירָה וְ֭הָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִ֑י אֱלֹהַ֖י וַֽאדֹנָ֣י לְרִיבִֽי׃
{כד} שָׁפְטֵ֣נִי כְ֭צִדְקְךָ יְהוָ֥ה אֱלֹהָ֗י וְאַל־יִשְׂמְחוּ־לִֽי׃
{כה} אַל־יֹאמְר֣וּ בְ֭לִבָּם הֶאָ֣ח נַפְשֵׁ֑נוּ אַל־יֹ֝אמְר֗וּ בִּֽלַּעֲנֽוּהוּ׃
{כו} יֵ֘בֹ֤שׁוּ וְיַחְפְּר֨וּ ׀ יַחְדָּו֮ שְׂמֵחֵ֢י רָעָ֫תִ֥י יִֽלְבְּשׁוּ־בֹ֥שֶׁת וּכְלִמָּ֑ה הַֽמַּגְדִּילִ֥ים עָלָֽי׃
{כז} יָרֹ֣נּוּ וְיִשְׂמְחוּ֮ חֲפֵצֵ֢י צִ֫דְקִ֥י וְיֹאמְר֣וּ תָ֭מִיד יִגְדַּ֣ל יְהוָ֑ה הֶ֝חָפֵ֗ץ שְׁל֣וֹם עַבְדּֽוֹ׃
{כח} וּ֭לְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּ֣ה צִדְקֶ֑ךָ כָּל־הַ֝יּוֹם תְּהִלָּתֶֽךָ׃
תהילים לה : סגולות
אם קמו עליך מריבים
פרושים - תהילים לה
פרק תהילים זה עוסק ב: תפילה נוראה ונפלאה על שונאיו שיהיו כמוץ ומלאך ה' רודפם והכל באה מעם ה' יתברך
פירוש רש''י על תהילים לה
{א} ריבה ה' את יריבי. עשה מריבה עם אותם שעושים מריבה עמי : לחם. לשון מלחמה וכן לוחמי הלחם עם הנלחמים עמו : {ג} והרק חנית. הזדיין כמו אריק חרבי (שמות ט''ו), וירק את חניכיו (בראשית י''ד) : וסגר לקראת רדפי. הגן ביני וביניהם כמחיצ' : לנפשי. אימוימאימא''ש בלע''ז, כמו כרו שוחה לנפשי (ירמיה י''ח) : {ו} חשך והלקלקות. שניהם יחד כדי שיחליקו רגליה' בחלקלקות והחשך אינו מניחם להשמר מן החלקלקות כד''א (שם כ''ג) לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה ידחו ויפלו בה : {ז} חפרו לנפשי. שוחה ליפול בה : {ח} שואה. חשך ברואינ''ה בלע''ז : ורשתו אשר טמן. כן דרך לטמון הרשת ולכסותו בקש או בעפר כדי שלא ירגיש בה העובר עליה עד שנלכד בה : {ט} ונפשי תגיל. כשאראה במפלתם : {י} כל עצמותי. יקלסוך על כך כי עתה : {יא} יקומון. עלי תמיד עדי חמס וגו' : {יג} ותפלתי על חיקי תשוב. כלומר ואם יאמרו לא עניתי נפשי אלא לרעתם שיכבד עליהם חליים תפלתי שהתפללתי עליהם תשוב עלי : {יד} כרע כאח לי התהלכתי. כאילו היו לי אחי ורעי התהלכתי מיצר עליהם על צרת' : כאבל. אם כבן המתאבל על אמו או כאם המתאבלת על בנה : קודר. לשון שחרות : שחותי. לשון שפלות : {טו} ובצלעי שמחו ונאספו. וכשאני צולע ששבר בא עלי שמחו ונאספו : נאספו עלי נכים. אנשי' פסחי' כמו שאנו מתרגמינן נכה חגירא, ומנחם חברו כמו נכאי' (ישעיה ט''ז) אימנויישי''ץ בלע''ז : קרעו ולא דמו. אילו היו קורעין את בשרי לא היה דמי שותת לארץ כשמלבינין פני : {טז} בחנפי לעגי מעוג וגו'. בשביל חניפות של ליצנות אכילה ושתיה שמחניפין לשאול בשביל שיאכילם וישקם חורקים עלי שיניהם : מעוג לשון אכילה כמו אם יש לי מעוג דאליהו (מלכים א י''ז), ומנחם פתר אותו לשון עוגה קטנה (שם) וכן אם יש לי מעוג : {יז} כמה תראה. כמה ארך אפים יש לפניך לראות כל אלה : משואיהם. מחשך שלהם : מכפירים יחידתי. מוסב על השיבה נפשי השיבה מכפירים יחידתי, (יחידתי נשמתי סא''א) : {יט} אויבי שקר. ששונאין אותי על דבר שקר שמעידין עלי מה שלא עלה במחשבתי מעולם אל ישמחו במפלתי : שונאי. ששונאי' אותי אל יקרצו עלי עין וללעוג בעיניהם על מפלתי : יקרצו. צינאנ''ט בלע''ז : {כ} על רגעי ארץ. על דכאי ארץ, וכן רוגע הים (ירמיה ל''א) עורי רגע (איוב ז'), וכן פירש דונש : {כא} האח האח. לשון שמחה מתהלל בתאות לבו מרוב שמחת' שרואים תאותם מתקיימת : {כג} העירה והקיצה. פמליא של מעל' לשפוט משפטי מאויבי :
פירוש מלבי''ם : ביאור הענין על תהילים לה
{א} לדוד, תפלה זו התפלל נגד שונאיו ורודפיו, ריבה ה' את יריבי, ריבה עמהם טרם שיבואו כלל למלחמה, ואם כבר הגיע הדבר לידי מלחמה לחם את לוחמי, לחם אתה עמהם, ואם הגיע הדבר עד שאצטרך ללחום בעצמי, עכ''פ. (ב-ג) החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי להגן בפני, ואם הגיע הדבר עד שאצטרך לברוח הרק חנית וסגור הדרך לקראת רודפי שלא יוכלו לרדוף אחרי, ואמר לנפשי ישועתך אני להציל עכ''פ את נפשי : {ד} יבושו מבקשי נפשי הרוצים להרגני, וגם יסגו אחור חושבי רעתי, שהם קלים מן המבקשים נפשי : {ה} יהיו, יענשו ע''י סבה חיצונית כמוץ הנשא מפני רוח, ולא בדרך הטבע רק מלאך ה' יהיה הדוחה אותם, וגם. {ו} יהי דרכם, בעצמם חשך וחלקלקות, עד שיחלקו וידחו באפלה מעצמם, וגם בזה יהיה שליח ההשגחה שמלאך ה' ירדוף אותם : {ז} כי חנם, דרך צידי חיות שחופרים חפירה, וסביבה טומנים רשת שתצוד החיה עת תלך שם, אומר שלחנם טמנו את הרשת וגם מה שחפרו לנפשי הכל היה בחנם, כי לא עשיתי להם רעה, לכן {ח} תבואהו שואה חושך פתאומי, אשר לא ידע להזהר, ועי''כ תלכדהו הרשת עצמה אשר טמן, כי ע''י השואה והחשך יפול בה, באופן שבפועל כפיו יוקש רשע, אבל {ט} נפשי תגל בה', הגילה בלב תהיה ע''י ה', והשישה בגלוי תהיה ע''י ישועתו, והנה יספר שהריעו לו בין בנפש בין בגוף בין בממון, נגד הנפש אמר ונפשי תגיל, נגד הגוף אומר. {י} כל עצמותי תאמרנה, ר''ל כי הדבר שבו נעשה הנס הוא האומר והמעיד על הנס, ובאשר נעשה לי נס בכל עצם מעצמותי ובכל אבר, שכ''א מאיברי היו בסכנה מיוחדת, וא''כ כל עצמותי יעידו על שה' אין כמוהו, ונגד הצלת הגוף יאמרו שהוא מציל עני מחזק ממנו, ונגד הצלת הממון יאמרו שהוא מציל עני ואביון מגוזלו : {יא} יקומון, עתה מבאר איך רצו להרע לו בג' אלה, בקנין ובגוף ובנפש, נגד הקנינים אמר שיקומון עדי חמס להעיד נגדו עדות שקר בעניני ממון, והי' ערמתם כי אשר לא ידעתי ישאלוני, למשל שהעידו שאביו לוה סך פלוני מפלוני או שמכר שדהו, דבר שלא יכול להכחישם ולהביא ראיה כנגדם, נגד הגוף, אמר. {יב} ישלמוני רעה תחת טובה, כי מדרך העולם שהבא להרע לחברו בגופו לא יעשה זה רק דרך נקמה אם הוא הרע לו, אמר שהיה הרעה תחת טובה כי אני הטבתי עמהם, ונגד הנפש אמר כי ישלמו שכול לנפשי שרצו לשכל נפשי מהסתפח בנחלת ה' : {יג} ואני, יצייר שהוא היה דורש טובתם, ובעת שחלו הצטער ע''ז כ''כ עד שנפל למשכב, והם שמחו ע''מ שנפל למשכב וקוו יום מותו, אומר בחלותם עשיתי כל מה שאפשר, שלבשתי שק, גם עניתי נפשי בצום, גם התפללתי בכונה אל חיקי, ר''ל בלב ובצנעה לא למען הראות לאחרים שמשתדל בעדם כי היתה תפלתי אל חיקי, ולא תפלה אחת לבד כי תפלתי תשוב פעם אחר פעם, וגם. {יד} כרע, כאלו היה רע ואח לי כן התהלכתי בכל שעה לבקרו, וכמי שמתאבל על אמו כן קודר שחותי. עד שמרוב הצער וההשתדלות נעשיתי קודר ושחוח : {טו} (טו-טז) ובצלעי, ואז ע''י ששחותי ולא יכלתי לעמוד על רגלי ושכבתי לנוח על צלעי וצדי מרוב העמל, כי עי''כ נפל למשכב מעט, אז הם שמחו ע''ז ונאספו, ובעת באו לביתי לבקרני לא הראו שמחתם בפועל רק נאספו עלי נכים, עשו א''ע בפני כאלו הם נכאי רוח ומצטערים עלי, ולא ידעתי משמחתם בלב, אמנם קרעו ולא דמו מרוב תשוקתם שאמות קרעו את בגדיהם כאלו אני מת כבר, ולא דממו כדרך לקרוע בדממה ואבילות, רק אחר שקרעו התועדו בחנפי לעגי מעוג, היינו בחברת לועגים ולצים האומרים דברי לעג, וחרקו עלי שנימו בבזיון : {יז} (יז-יח) ה' כמה תראה, ר''ל אף שאני לא ידעתי מחשבותיהם שבאים לצחק וללעג, אבל כמה תראה אתה, הלא אתה רואה את כל, כמה וכמה גדולה ראותך על ראותנו, וא''כ השיבה נפשי משואיהם ר''ל אני מסוכן בין כך ובין כך, שאם אהיה בחברת אנשים אני מסוכן בשואיהם והמייתם, ואם אפרד מן האנשים להתבודד במדבריות ביחידות אני מסוכן מן הכפירים שבמדבר, וא''כ השיבה מכפירים יחידתי, אם אהיה מתבודד ביחידות, ואז אודך בקהל רב על ההצלה שהצלתני מאנשים רעים ומחיות רעות : {יט} אל ישמחו לי האויב איבתו גלויה והוא שמח בגלוי לז''א אל ישמחו לי, ולרוב תהיה האיבה בעבור סבה כמו שעשה עמו רעה, וכדומה, לז''א שהוא איבת שקר כי לא עשה להם רעה, והשונא הוא בלב ואינו שמח בגלוי רק קורץ עין יתן עצבת, ולזה אומר אל יקרצו עין, והשנאה תהיה בעבור מום או דופי שמצא בו, לז''א שונאי חנם : {כ} כי, אויביו היו מוציאים דבה עליו, ודרך מוציא דבה להרחיק עדותו, וכששאלו להם ממי שמעתם דבר זה שאתם אומרים עליו רע, היו אומרים ששמעו מפלוני ופלוני שכבר מתו, וז''ש שע''י שלא שלום ידברו שעי''כ דברי מרמות יחשבון על רגעי ארץ, היו אומרים שנוחי ארץ וישני קברות אמרו דבר זה, אבל אח''כ החזיקו בדבתם ויעיזו פניהם שראו דבר זה הם בעצמם בעיניהם, וז''ש. {כא} וירחיבו עלי פיהם, שאח''כ הרחיבו פיהם בהרחבה יותר, עד שאמרו לאמר האח האח הלא זאת ראתה עיננו, שהלא בעינינו ראינו שדוד עשה רע כזאת : {כב} ראיתה, אומר הנה הם אומרים שראו על דבר שלא ראו, ואני אין לי ראיה כנגדם רק אתה ה' הלא ראיתה האמת, ואתה עד, ולכן אל תחרש, הגד אתה את האמת, והוא במה שאל תרחק ממני ותריב ריבי להודיע שהאמת אתי : {כג} העירה, נגד מה שהגידו דברי מרמותם בשם רגעי ארץ ומתים, העירה והקיצה את המתים מקבריהם למשפטי שיגידו האמת, ונגד מה שאמרו שראתה עינם, עמוד אתה אלהי וה' לריבי נגד העדי שקר : {כד} שפטני, ואתה תוציא לאור משפטי כפי צדקך ואז אל ישמחו לי אויבי שקר שהזכיר למעלה : {כה} אל יאמרו האח נפשנו אלה שרצו להשפיל כבודו, אל יאמרו בלענוהו אלה שרצו להרגו : {כו} יבשו שמחי רעתי הם האומרים בלענוהו, ילבשו בשת המגדילים בושה וכלימה עלי, נגד האומרים האח נפשנו : {כז} ירנו וישמחו הצדיקים שהם חפצי צדקי, ויאמרו תמיד יגדל ה' שבזה שה' שומר את עובדיו ונותן להם שלום שמו מתגדל בעולם : {כח} ולשוני תהגה צדקך בעונש הרשעים, וכל היום תהלתך בשכר הצדיקים ושמירתם :
פירוש מלבי''ם : ביאור המילות על תהילים לה
{ב} מגן וצנה. מגן בפני קשת, וצנה בפני חרב : {ג} וסגור, לפניהם הדרך : {ד} יבשו ויכלמו. הבושה הוא מעצמו והכלימה הוא מאחרים, ויסוגו אחור הוא מעצמו והוא יותר מבושה, ויחפרו. מאחרים והוא יותר מכלימה, ומוסיף גם כן לא לבד מבקשי נפשי גם חושבי רעתי, ומוסיף והולך גם יסוגו ויחפרו אף חושבי רעתי. {ט} תגיל תשיש. השישה הם הסימנים החיצונים שיעשו להוראת השמחה, והגילה היא בלב אשמח בלבי בה', ובגלוי אשיש בישועתו, ועיין לקמן (נ''א י') : {יג} על חיקי. במצפוני, כמו כעס בחיק כסילים ינוח, בחיק יוטל את הגורל. תשוב. רצונו לומר שאתפלל פעם אחר פעם : {טו} בצלעי. מענין צולע על ירכו, או שאשכב על צלעי וצדי מפני החולשה. נכים. כמו נכה רוח, עושים את עצמם כנכאים : {טז} לעגי מעוג. מענין לעג, ונפל הלמ''ד כמו בשורש לקח לתע : {יז} משאיהם. מהמייתם. ויחידתי. כשאני יחיד ומתבודד : {יט} איובי שונאי. הבדלם למעלה (י''ח י''ח) : {כ} רגעי ארץ. נוחי ארץ, (מלשון מרגוע) שהם המתים : {כג} העירה והקיצה. יוצא, העירה את המתים וכבר התבאר (חבקוק ב'), שיקיצה הוא מוסיף על העירה : למשפטי, לריבי. משפט הוא גמר המשפט להוציא משפטי, וריב נגד העדי שקר עי' ישעיה (ג' י''ג) : {כו} יבשו, יחפרו, כלימה. התבאר בפסוק ד', ורצונו לומר יבושו מעצמם, ויחפרו מאחרים והמגדילים בושה וכלימה עלי, ילבשו הם לבוש הבושה והכלימה :
פירוש מצודת דוד על תהילים לה
{א} את יריבי. עם המריבים עמדי תריב אתה בעבורי : {ב} החזק. אחוז בידך מגן וגו' והוא דרך משל מלשון הנוהג באדם : {ג} וסגור. התיצב בדרך וסגור לקראתם לבל ירדפו אחרי : {ד} יבושו. כאשר לא יוכלו לי : {ה} יהיו כמץ. יהיו נעים ונדים ממקום למקום כמוץ הנד מפני הרוח : {ו} יהי דרכם חושך. לבל יראו להשמר ויהי דרכם חלק וימעדו רגלם בעת ינוסו כשירדפם המלאך והוא משל לומר שיהיו נלכדים בצרות ולא יוכלו להנצל : {ז} חנם. על לא חמס בכפי : לנפשי. כמו לגופי וכן ברזל באה נפשו (לקמן ק''ה) : {ח} תבואהו. תבוא עליו חשך שלא ידע להזהר : אשר טמן. כי הן הדרך להטמין ולכסות הרשת לבל יהא נראה להשמר ממנו : תלכדו. את הפורש אותה : בשואה. בעבור החושך הבא עליו לא יראוהו ויפול בה : {ט} בה'. בעזרת ה' : {י} מי כמוך. מי מושיע כמוך : מחזק ממנו. מן האויב החזק ממנו : מגוזלו. ממי שרוצה לגזלו : {יא} יקומון. עדי רשע קמים להעיד בי ושואלים ומבקשים ממני להחזיר דבר אשר לא ידעתי מעולם ולא בא לידי : {יב} תחת. במקום הטובה שעשיתי להם : שכול לנפשי. חפצים להביא עלי את המיתה : {יג} בחלותם. כשהיו חולים היה לבושי שק והייתי מענה נפשי בצום בעבורם. ותפלתי. ר''ל פן יאמרו שכ''ז היה למען יכבד עוד החולי עליהם לזה אמר ותפלתי מה שהתפללתי עליהם תשוב אל חיקי ויקויים בי : {יד} כרע. התהלכתי כפוף ומעונה כאלו יהיו רעי ואחי : כאבל אם. כאם המתאבלת על בנה כי הלכתי בקדרות שחוח : {טו} ובצלעי. ר''ל בחליי כי אז ילאה האדם לעמוד על רגליו ביושר כ''א כחגר ופסח. נכים. אף המוכים ברגליהם נאספו עלי ור''ל כולם נאספו איש לא נעדר : ולא ידעתי. על מה נאספו הלא לא הרעותי אחד מהם : קרעו. והמה פותחים פיהם בשחוק ואינם יכולים להתאפק ולשתוק מן השחוק : {טז} בחנפי. המה יתחברו עם החנפים הלועגים ומתלוצצים בבני אדם ובעבור מתן החררה שמקבלים ממי שרוצה בזה וכל אחד מהם חרק עלי שניו דרך כעס וקצף : {יז} כמה תראה. עד מתי תראה בעניי ולא תושיע : השיבה. הצל נפשי מחשכת הצרות אשר יביאו עלי : {יח} אודך. ואז אודך בקהל רב : {יט} אויבי שקר. אויבים לי בחנם : יקרצו עין. מלת אל משמשת בשתים כאלו אמר אל יקרצו עין בדרך לעג : {כ} כי לא שלום ידברו. כל דבריהם בריב ומצה : ועל רגעי ארץ. על הנסתרים מפניהם בבקעי ארץ יחשבו מרמה : {כא} וירחיבו. בשחוק רב : ראתה עינינו. מה שחפצנו לראות : {כב} ראיתה. הלא ראיתה שמחתם עלי אל תשתוק להם מלקחת מהם נקמתי : {כג} למשפטי. לעשות משפטי ולריב ריבי : {כד} כצדקך. כפי מדת צדקך ולא כמעשי : {כה} האח נפשנו. שמחה נפשנו : בלענוהו. בלענו את דוד : {כו} יחדיו. כולם יחדו וכ''א יראה בבושת חבירו : שמחי רעתי. השמחים בבוא עלי הרעה : המגדילים עלי. המתגאים ומחזיקים עצמם לגדולים למולי : {כז} חפצי צדקי. החפצים שאמצא צדקה מה' : ויאמרו תמיד. בכל עת יאמרו יגדל כבוד ה' החפץ בשלום עבדו : {כח} צדקך. הצדקה שעשית לי : כל היום. אספר תהלתך :
פירוש מצודת ציון על תהילים לה
{א} לחם. מל' מלחמה : {ב} מגן וצנה. שמות כלי מלחמה להגן : {ג} והרק. ענין חליצת הדבר מתערה כמו וחרב אריק (יחזקאל ה') : {ד} יסוגו אחור. יחזרו אחור וכן לא נסוג אחור (לקמן מד) : חושבי. מל' מחשבה : {ה} כמוץ. היא פסולת התבואה : {ו} וחלקלקות. מל' חלק : {ז} שחת. בור : רשתם. כמו ורשתם והוא פח יקוש : {ח} שואה. חושך כמו אמש שואה (איוב ל') : {יב} שכול. ענין מיתה : {יד} קודר. ענין חושך כמו שמש וירח קדרו (יואל ב') : שחותי. ענין שחיה וכפיפה : {טו} ובצלעי. ענין חגר ופסח כמו והוא צולע (בראשית ל''ב) : נכים. מוכה ברגל כמו נכה רגלים (ש''ב ד') : קרעו. כן יקרא פתיחת הפה לשחוק וכאשר כן יקרא פתיחת חלונות כמ''ש וקרע לו חלונו (ירמיה כב) : ולא דמו. ולא שתקו : {טז} מעוג. חררה ועוגה כמו אם יש לי מעוג (מ''א יז) : חרוק. ענין שחיקת וטחינת השינים אלו באלו בהתקצף כמו ויחרקו שן (איכה ב) : {יז} כמה. ענין זמן רב : משואיהם. ענין חושך : מכפירים. חזקים ככפירים. יחידתי. נשמתי : {יח} עצום. ענין רבוי וכן עצמו לי אלמנותיו (ירמיה טו) : {יט} לי. עלי : יקרצו. ענין נדנוד העין ללעג וכן קורץ בעיניו (משלי כ') : {כ} רגעי. ענין בקוע כמו עורי רגע (איוב ז') : {כא} האח. ענין ל' שמחה הוא וכן אמרה צור על ירושלים האח (יחזקאל כ''ו) : {כו} המגדילים. מל' גדול : {כח} תהגה. תדבר :
תהילים לה : Youtube
קריאות אחרות וסגולות - תהילים
הקריאה שלכם נאמרת גם עבורם
- לרפואת Yona Chimon ben Laura Rahel
- לשמירת Moshe Ben Abraham Pinhas ve Rosa
- לרפואת Jessica esther bat myriam
- לרפואת Shimshon Mikhael Yossef André ben Karren Déborah Stéphanie Caroline
334 אנשים שנלווים לתפילות מאז 2017 · לכל השמות