תהילים אונליין
תהילים לד - פרק לד - מזמור לד
{א} לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיְגָרֲשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ:
{ב} אֲבָרֲכָה אֶת יְהוָה בְּכָל עֵת תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי:
{ג} בַּיהוָה תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָחוּ:
{ד} גַּדְּלוּ לַיהוָה אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו:
{ה} דָּרַשְׁתִּי אֶת יְהוָה וְעָנָנִי וּמִכָּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָנִי:
{ו} הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָרוּ וּפְנֵיהֶם אַל יֶחְפָּרוּ:
{ז} זֶה עָנִי קָרָא וַיהוָה שָׁמֵעַ וּמִכָּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ:
{ח} חֹנֶה מַלְאַךְ יְהוָה סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם:
{ט} טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְהוָה אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ:
{י} יְראוּ אֶת יְהוָה קְדֹשָׁיו כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו:
{יא} כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדֹרְשֵׁי יְהוָה לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב:
{יב} לְכוּ בָנִים שִׁמְעוּ לִי יִרְאַת יְהוָה אֲלַמֶּדְכֶם:
{יג} מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב:
{יד} נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה:
{טו} סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ:
{טז} עֵינֵי יְהוָה אֶל צַדִּיקִים וְאָזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם:
{יז} פְּנֵי יְהוָה בְּעֹשֵׂי רָע לְהַכְרִית מֵאֶרֶץ זִכְרָם:
{יח} צָעֲקוּ וַיהוָה שָׁמֵעַ וּמִכָּל צָרוֹתָם הִצִּילָם:
{יט} קָרוֹב יְהוָה לְנִשְׁבְּרֵי לֵב וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ:
{כ} רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶנּוּ יְהוָה:
{כא} שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה:
{כב} תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָׁמוּ:
{כג} פּוֹדֶה יְהוָה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ:
{א} לְדָוִ֗ד בְּשַׁנּוֹת֣וֹ אֶת־טַ֭עְמוֹ לִפְנֵ֣י אֲבִימֶ֑לֶךְ וֽ͏ַ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ וַיֵּלַֽךְ׃
{ב} אֲבָרֲכָ֣ה אֶת־יְהוָ֣ה בְּכָל־עֵ֑ת תָּ֝מִ֗יד תְּֽהִלָּת֥וֹ בְּפִֽי׃
{ג} בַּ֭יהוָה תִּתְהַלֵּ֣ל נַפְשִׁ֑י יִשְׁמְע֖וּ עֲנָוִ֣ים וְיִשְׂמָֽחוּ׃
{ד} גַּדְּל֣וּ לַיהוָ֣ה אִתִּ֑י וּנְרוֹמְמָ֖ה שְׁמ֣וֹ יַחְדָּֽו׃
{ה} דָּרַ֣שְׁתִּי אֶת־יְהוָ֣ה וְעָנָ֑נִי וּמִכָּל־מְ֝גוּרוֹתַ֗י הִצִּילָֽנִי׃
{ו} הִבִּ֣יטוּ אֵלָ֣יו וְנָהָ֑רוּ וּ֝פְנֵיהֶ֗ם אַל־יֶחְפָּֽרוּ׃
{ז} זֶ֤ה עָנִ֣י קָ֭רָא וַיהוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכָּל־צָ֝רוֹתָ֗יו הוֹשִׁיעֽוֹ׃
{ח} חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְהוָ֓ה סָ֘בִ֤יב לִֽירֵאָ֗יו וַֽיְחַלְּצֵֽם׃
{ט} טַעֲמ֣וּ וּ֭רְאוּ כִּי־ט֣וֹב יְהוָ֑ה אַֽשְׁרֵ֥י הַ֝גֶּ֗בֶר יֶחֱסֶה־בּֽוֹ׃
{י} יְר֣אוּ אֶת־יְהוָ֣ה קְדֹשָׁ֑יו כִּי־אֵ֥ין מַ֝חְס֗וֹר לִירֵאָֽיו׃
{יא} כְּ֭פִירִים רָשׁ֣וּ וְרָעֵ֑בוּ וְדֹרְשֵׁ֥י יְ֝הוָ֗ה לֹא־יַחְסְר֥וּ כָל־טֽוֹב׃
{יב} לְֽכוּ־בָ֭נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י יִֽרְאַ֥ת יְ֝הוָ֗ה אֲלַמֶּדְכֶֽם׃
{יג} מִֽי־הָ֭אִישׁ הֶחָפֵ֣ץ חַיִּ֑ים אֹהֵ֥ב יָ֝מִ֗ים לִרְא֥וֹת טֽוֹב׃
{יד} נְצֹ֣ר לְשׁוֹנְךָ֣ מֵרָ֑ע וּ֝שְׂפָתֶ֗יךָ מִדַּבֵּ֥ר מִרְמָֽה׃
{טו} ס֣וּר מֵ֭רָע וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב בַּקֵּ֖שׁ שָׁל֣וֹם וְרָדְפֵֽהוּ׃
{טז} עֵינֵ֣י יְ֭הוָה אֶל־צַדִּיקִ֑ים וְ֝אָזְנָ֗יו אֶל־שַׁוְעָתָֽם׃
{יז} פְּנֵ֣י יְ֭הוָה בְּעֹ֣שֵׂי רָ֑ע לְהַכְרִ֖ית מֵאֶ֣רֶץ זִכְרָֽם׃
{יח} צָעֲק֣וּ וַיהוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכָּל־צָ֝רוֹתָ֗ם הִצִּילָֽם׃
{יט} קָר֣וֹב יְ֭הוָה לְנִשְׁבְּרֵי־לֵ֑ב וְֽאֶת־דַּכְּאֵי־ר֥וּחַ יוֹשִֽׁיעַ׃
{כ} רַ֭בּוֹת רָע֣וֹת צַדִּ֑יק וּ֝מִכֻּלָּ֗ם יַצִּילֶ֥נּוּ יְהוָֽה׃
{כא} שֹׁמֵ֥ר כָּל־עַצְמוֹתָ֑יו אַחַ֥ת מֵ֝הֵ֗נָּה לֹ֣א נִשְׁבָּֽרָה׃
{כב} תְּמוֹתֵ֣ת רָשָׁ֣ע רָעָ֑ה וְשֹׂנְאֵ֖י צַדִּ֣יק יֶאְשָֽׁמוּ׃
{כג} פּוֹדֶ֣ה יְ֭הוָה נֶ֣פֶשׁ עֲבָדָ֑יו וְלֹ֥א יֶ֝אְשְׁמ֗וּ כָּֽל־הַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃
תהילים לד : סגולות
לילך בדרך
פרושים - תהילים לד
בפרק תהילים זה בו נתבאר, כשהיה דוד אצל אכיש אחיו של גלית והיה בסכנה גדולה היה עושה עצמו כשוטה והוריד רירו על זקנו והיה כותב על הדלתות אכיש מלך גת חייב לי מאה רבוא זהובים וגרשו מביתו ומרוב שמחה עשה זה המזמור בא"ב.
פירוש רש''י על תהילים לד
{א} בשנותו את טעמו. כענין שנאמר (ש''א כ''א) ויתו על דלתות השער וגו' וישנה את טעמו בעיניהם ששנה דברו וטעמו ועשה עצמו שוטה והוריד רירו על זקנו (סא''א) : לפני אבימלך. כך כל מלכי פלשתים נקראים וכל מלכי מצרים פרעה ואע''פ ששמו אכיש קורין לו אבימלך, ומדרש אגדה שהיה צדיק כאבימלך (שנכתב בתורה אצל שרה) שלא רצה להרגו ואנשיו אומרים לו (שם) הלא זה דוד מלך הארץ כדאיתא במדרש תהלים : {ג} בה' תתהלל נפשי. מתפאר אני ומתהלל שיש לי פטרון כזה להושיע ולהגן : תתהלל נפשי. שפורוונ''טרא בלע''ז : ישמעו ענוים. נפלאות שעשה לי מתוך מהללי יבינו אותם וישמחו : {ה} מגורותי. לשון פחד כמו ויגר מואב, (במדבר כ''ב) : {ו} הביטו אליו. כל אותם שהביטו אליו מתוך צרתם : ונהרו. האירו פניהם. יחפרו. יתביישו כמו (ישעיה כ''ד) וחפרה הלבנה ובושה החמה : {ט} טעמו וראו כי טוב ה'. טעמו דברו : {י} יראו. יהיו יראים לשון צווי : {יא} רשו. ל' דלות : כל טוב. ניסו''ן בי''ין בלע''ז, כמו כל מלאכה (שמות י''ב) : {טו} בקש שלום. במקומך : ורדפהו. במקום אחר : {יז} פני. פנים של זעם לישאריא''ש בלע''ז, כמו (ויקר' ב') ושמתי פני באיש ההוא, כך חברו מנחם : {יח} צעקו. הצדיקים וה' שמע : {כ} רבות רעות צדיק. הרבה רעות ופחדים באות עליו ומכלם נצול : {כא} שומר. הקב''ה כל עצמותיו : {כב} תמותת רשע רע. תמותת את הרשע הרעה שהוא עושה : תמותת. תמית : {כג} לא יאשמו. לא יתחרטו לאמר אשמנו שחסינו בך ריפונטירונ''ט בלע''ז :
פירוש מלבי''ם : ביאור הענין על תהילים לד
{א} לדוד, במזמור הזה באר איך השגחת ה' הפרטיית חופפת את הצדיקים ודבוקה עמהם לשמרם ולהצילם מכל פגע, וביחוד איך הוא קרוב לשמוע תפלה, וילמד את העולם יראת ה' ומהותה, כי זה שגרשהו אבימלך ולא שמע לקול עבדיו להמיתו היה השגחה פרטית : {ב} אברכה את ה' בכל עת, ר''ל בין בעת טובה בין בעת רעה אברך ה', כי אאמין שהרעה היא לתכלית הטובה, אחר שתמיד תהלתו בפי, שאני מהלל אותו תמיד על השגחתו וטובו וחסדו, וא''כ א''א שיהיה עת רעה במקרה, ואחר שהוא השגחיי בודאי הוא לטובה שא''א שיעשה רע שזה נגד תהלתו : {ג} בה', ולא עוד אלא שנפשי תתהלל בה', שאני מתפאר שיש לי אב בשמים האוהב אותי ומשגיח עלי ושנפשי היא חלק ממנו ואצולה מאתו, ובכ''ז ישמעו ענוים וישמחו, שלא תחשב לי ההילול והתפארות זה לגאוה, שבהפך הענוים ישמחו ע''ז, שהגם שכל התהללות והתפארות הם שנואי הענוה, התפארות הזה שיתהלל האדם בה' הענוה תסכים עמה, כמ''ש ויגבה לבו בדרכי ה', והיא הנקודה שבה יתקבצו בנפש הענוה והגאוה והיו לאחדים, כי גאוה זו שיתגאה אדם לאמר שה' מעוזו ומשגיח עליו תמיד היא הענוה, כי בזה יפשיט שמלותיו החומריים והנפש תתרומם אל האלהים עד שתתבטל ותהיה כאין בעיניה, הבשר וכחותיו יהיו כעפר ואפר כמ''ש אאע''ה הנה הואלתי לדבר אל ה' ואנכי עפר ואפר, וענוה הזאת נסתבבה ע''י דבקות הנפש ובטולה נגד שרשה העליון האין סוף ובלתי ב''ת : {ד} גדלו, יש הבדל בין גדול ובין רם, שהדבר הרם א''א לשום אדם לתפוס בו כמו רום שמים, והדבר הגדול כמו העמוד הנצב ארצה וראשו מגיע השמימה יתפוש בו כל אדם לפי גבהו, והנה העמים חשבו את ה' כדבר רם שא''א לתפוס בו כלל ושאינו משגיח עליהם, כמ''ש רם על כל גוים ה' על השמים כבודו, אבל ישראל חושבים אותו כדבר גדול שכ''א ישיג אותו כפי ערכו, ושהשגחתו תתפשט על כל א' לפי מעשיו, כמ''ש ה' בציון גדול ורם הוא על כל העמים, והנה השם מצד עצמו הוא בבחינת רם, כי השכל מחייב שרם על רמים לא ישפיל להשגיח על בריה שפלה כמו האדם, ובכל זה ילמדנו הנסיון שהוא בבחינת גדול, והשגחתו מתפשטת על כל ברואיו וביחוד על יראי ה' וחושבי שמו שהוא דבוק עמהם תמיד, וזה מבואר ממה שהוא שומע תפלת הצדיקים ויצילם מכל צרה, וזה דבר הנראה לעין, וז''ש גדלו לה' אתי, בהכרח תסכימו אתי מצד הנראה מהנהגתו שהוא בבחינת גדול, הגם שנרוממה שמו יחדיו, שאני אסכים עמכם ששמו מצד אמתתו הוא מרומם מכל השגה ומכל רעיון, בכ''ז מוכרחים אנו להודות שהוא בבחינת גדול ממה שנראה לעין, כי. {ה} דרשתי את ה' וענני, ומזה מבואר שהוא משגיח עלי, ולא לבד שהצילני מן הצרה שהתפללתי עליה, כי מכל מגורתי הצילני, שאחר שענני על צרה זאת השקיף בחסדו להציל אותי מכל מגורתי בכלל, כדרך בעל החסד השלם שיהיה החסד בתכלית השלמות : {ו} הביטו, הנה המביטים להשיג עזר מזולת ה' יביטו או לצד מעלה או לצד מטה, רצוני, שיבקשו העזר ע''י הסבות הטבעיות המזל והמערכת אשר השמש ראש לכולם, ואז יכהו עיניהם מהביט תמיד אל השמש המכהה את העינים, או יביטו למטה להשיג עזר מבני אדם ואז יחפרו פניהם מהבושת, אבל אלה שהביטו אליו, לא חשכו עיניהם, כי נהרו מאורו הבהיר, ולא התביישו כי פניהם אל יחפרו : {ז} זה, ר''ל אלה שהביטו אליו לא יחפרו פניהם, כי הם יאמרו, ראו נא זה עני קרא וה' שמע, הלא קרא אליו עני אחד, והגם שהוא עני ויחיד, בכל זאת שמע ה', ולא לבד שהושיעו מן הצרה שקרא עליה, כי גם מכל צרותיו הושיעו, וא''כ מזה נדון ק''ו, כי. {ח} חונה מלאך ה' סביב ליראיו שיראיו א''צ לצעוק כלל מן הצרה, כי מלאך ה' ושלוחו עומד תמיד סביבם כמחנה מזוינת ויחלצם, יעשה אותם חלוצים בכלי זיין, כי נדמה כמחנה מלאכים חלוצי צבא עומדים סביבם לשמרם מכל רע, (ורמז על האנשים שהתחברו אליו אח''כ בברחו מפני אכיש אל מערת עדולם (ש''א כ''ב) שהיו רבים עמו יראי ה' וחלוצי צבא למלחמה) : {ט} טעמו, אמר עוד הבדל בין תשועת ה' לתשועות טבעיות או תשועות בני אדם, שמהם לא ישיגו רק הערב והמועיל לא את הטוב, אבל ה' מלבד שהוא ערב הנרגש לחוש הטעם, שעז''א טעמו, ומועיל הנראה בחוש הראות שעז''א וראו, הוא ג''כ טוב, עד שגם בטעם ובראיה יטעמו ויראו כי טוב ה', עד שאשרי הגבר יחסה בו, שישיג בזה גם אושר נפשי רוחני מצד החסיון עצמו, חוץ מן התועלת שימצא מן החסיון : {י} יראו את ה' קדושיו, עפ''ז מצוה לקדושי ה' שיראו את ה', והנה העכו''ם אשר התקדשו להבלי עכו''ם היו מתקדשים ע''י נזירות שפרשו א''ע מן הישוב, אבל יראתם לא היתה יראת ה' רק יראת הבלים ויראת עצמם פן יקרה להם נזק, אבל אתם קדושיו יראו רק את ה', והנה הנזירים שבעכו''ם היה להם מחסור מצד שני ענינים, אם מחסור בחיריי במה שפרשו מכל הנאות העולם, אם מחסור הכרחיי שע''י שלא עסקו בצרכיהם השיגם המחסור עד שהיו צריכים לאכול שרשי רתמים כנודע, אבל יראי ה' המבוקש מאתם רק שישמרו כפי מצות התורה לא הבריחה מן הישוב, ואין להם לא מחסור בחיריי, כי אין מחסור ליראיו, כי התורה לא צותה שיחסר את עצמו מטובה, ולא מחסור הכרחי, כי. {יא} כפירים בעת אשר רשו ורעבו, אם רשו מכלי הטרף לא ימצאו מזונם, וכן בני אדם אם רשו מנכסיהם ירעבו, אבל דורשי ה' (רשו) לא יחסרו כל טוב, דורשי ה' גם בעת אשר רשו לא יחסרו כל טוב כי ה' מזמין מזונותיהם : {יב} לכו בנים, אצל העכו''ם הנ''ל היה הקדושה והיראה דבר מיוחד רק לגדוליהם וכהניהם, לא כן יראת ה' גם בנים הקטנים לכו שמעו לי יראת ה' אלמדכם, שיראת ה' היא מושגת לכל נפש : {יג} מי האיש, נזירי העכו''ם פרשו א''ע מן העולם, או מצד שמאסו בחיים, או מצד שמאסו בטוב העולם ובחרו לחיות חיי צער, אבל אני אלמד יראת ה' גם להאיש החפץ חיים, וגם להאיש האוהב ימים לראות טוב, שיוכל לחיות עם יראת ה' חיי ההצלחה והטוב, כי יראת ה' לא תבקש מן האדם שיפרוש לגמרי מן הישוב, רק זאת תבקש : {יד} נצור לשונך מרע, שלא ידבר לה''ר בלשון, ולא מרמה בשפתיו, וגם לא תבקש שיברח מן הישוב, רק. {טו} סור מרע ועשה טוב, שתמצא בין בני אדם ששם יש מציאות לעשות רע וגם טוב, ותסור מרע ותעשה טוב, משא''כ במדבר לא תוכל לעשות טוב וגם אין שם מציאות לסור מן הרע שאין נמצא שם רע, ולפ''ז בקש שלום, שהוא שלום הקיבוץ המדיני, ולא שתבקש שלום ע''י שתברח מן בני אדם, רק רדפהו שתמצא בין בני אדם והגם שהם עלולים לריב ולמצה תרדוף אתה את השלום, (וגם כיון בזה נגד דואג שהיה נעצר לפני ה' והוא הוציא לה''ר על עיר הכהנים) : {טז} עיני ה' אל צדיקים, שמשגיח עליהם בעצמו לראות מה שחסר להם, ובכ''ז אזניו אל שועתם, שלפעמים ישועו המה מרעה הנדמה להם לפי דעתם הגם שאינה רעה לפי האמת, וגם בזה ימלא שועתם : {יז} פני, וגם פני ה' והשגחתו לרעה בעושי רע להכרית מארץ זכרם של הצדיקים, שמעניש גם את הרשעים שרוצים להרע להם (ורמז בזה ג''כ על דואג), ולא זאת לבד, כי אם. {יח} צעקו מן הצרה, אז וה' שמע, ולא לבד שמצילם מצרה זאת שצעקו עליה כי מכל צרותם הצילם : {יט} קרוב, גם ה' עומד קרוב לנשברי לב ע''י צרותיהם, ואת דכאי רוח שהרוח הפנימי נדכא על ידי צוקה פנימית או ע''י עונותם, יושיע : {כ} רבות רעות צדיק, החולאים ששרשם ע''י קלקול בא' מיסודות הגוף אין להם תרופה, ואז כל המכאובים הנראים הם רק אחת ששרש כולם הוא האבר הראשי שהנשמה תלויה בו שהוא נתקלקל, אבל הרעות הבאות על חיצונית הגוף הגם שהם רבים, כגון שנלקה העור בכמה מקומות, אינם מסוכנים, וז''ש רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה' אחר {כא} ששומר כל עצמותיו שהם עמודי הגוף שאחת מהנה לא נשברה, הרעות הרבות אינם מסוכנות, אבל. {כב} תמותת רשע רעה אחת, כי הרעה שלו היא עצמית על האבר הראשי שבו, והיא הגורמת מיתתו, ועוד יש הבדל ביניהם כי שונאי צדיק יאשמו שמלבד שימותו עוד נשארו אשמים, עד שגם נפשם נכרתה לעוה''ב, אבל. {כג} פודה ה' נפש עבדיו ולא יאשמו, שהגם שיבא יסורים על גופם לא יאשמו בנפשם :
פירוש מלבי''ם : ביאור המילות על תהילים לד
{ו} ונהרו. כמו ואל תופע עליו נהרה (איוב ג') : {ח} חנה. בא תמיד על מחנה החונים בשדה וביחוד הנכונים למלחמה וכן פירשתי וחניתי לביתי מצבא (זכריה ט' ח'), ויחלצם. מענין חלוצי צבא, וכן ואחלצה צוררי ריקם : {יד} לשונך, שפתיך. הלשון מציין הדבור התבוניי, ומוסיף שפתיך שהוא הדבור הפשוט, שהשפה חיצונית נגד הלשון (למעלה י''ב ה', ולקמן ק''כ ב', קמ''ד ד', וע''ל ע''ח ל''ו) : {יט} לב רוח, עיין מ''ש ישעיה (נ''ז טו, ס''ח י''ד) לקמן (נ''א י''ט), ועיין יחזקאל (י''א י''ט) :
פירוש מצודת דוד על תהילים לד
{א} בשנותו. בעת ששינה את דברו לדבר מבלי חכמה : לפני אבימלך. שהיה ירא ממנו לבל יכנו נפש כמ''ש (בש''א) ולזה דבר הוללות וסכלות לחשוב שאין הוא דוד : ויגרשהו. ועי''ז צוה אבימלך לגרשו והלך לדרכו וניצול מידו : {ג} בה'. בתשועת ה' תתהלל נפשי וכאשר ישמעו ענוים ישועתי ישמחו גם המה : {ד} גדלו. ספרו גדולתו עמי : יחדו. ואני אתם : {ו} הביטו אליו. לבטוח בו : ונהרו. ויבוא אליכם הארה ותשועה : אל יחפרו. כי השואל מה ואין נותנים לו יחפר ויכלם : {ז} זה עני קרא. כשזה הקורא הוא עני מוכנע אז ה' שומעו : {ח} ויחלצם. יוציאם בשליחותו של מקום : {יא} כפירים. ר''ל גדולים ועשירים : {יג} החפץ חיים. חיי עוה ''ב : אוהב ימים. ר''ל אוהב ימי העולם להרבות במעש''ט לראות בטוב האמיתי בעוה''ב : {טו} בקש שלום. בקשתך יהיה לעשות שלום בין איש לאחיו : ורדפהו. ר''ל מאד תהיה מחזר אחר השלום : {יח} צעקו וה'. אבל כאשר יצעקו בתפלה וישובו לה' אז ישמע להם ויצילם מצרותם : {יט} לנשברי לב. המכניע עצמו ושב ממעשיו : {כ} רבות רעות. ואף אם יבוא על הצדיק רעות רבות אין תוחלתו נאבדה כי מכולם יצילנו ה' : {כב} תמותת וגו'. הרעה שהרשע עושה היא תמית אותו ר''ל העון עצמו מקטרג עליו : {כג} פודה. בגמול שכר המעש''ט פודהו מן הצרה :
פירוש מצודת ציון על תהילים לד
{א} טעמו. ענין דבור החכמה כמו וטעם זקנים יקח (איוב יב) : אבימלך. זה אכיש ונקרא אבימלך כי הוא שם כולל לכל מלכי פלשתים כמו ששם פרעה כולל לכל מלכי מצרים : {ה} מגורותי. פחדי : {ו} ונהרו. ענין הארה כמו ואל תופע עליו נהרה (שם ב') : יחפרו. ענין כלימה : {ט} טעמו. כן יקרא ידיעת השכל ובחינתו כמו טעמה כי טוב סחרה (משלי ל''א) : {י} יראו. פחדו : {יא} רשו. מלשון רש ועני : {יב} לכו. הוא ענין ל' זרוז כמו ועתה לכו ונהרגהו (בראשית ל''ז) והלא הוא בא אליהם : {יז} פני. ענין כעס הוא וכן אתן את פני (ויקרא כ) וזהו לפי שבהפנים נראה הכעס : {יט} דכאי. ענין כתות ונשבר : {כא} מהנה. מהן : {כב} יאשמו. מל' שממה וכן עדרי הצאן נאשמו (יואל א') :
תהילים לד : Youtube
קריאות אחרות וסגולות - תהילים
הקריאה שלכם נאמרת גם עבורם
- לרפואת Rochel bas Maryasha, Esther Frieda bat Liba Rachel, Chana bat Sophie, Liran Shlomo Ben Chana
- Aryeh Tzurishaddai ben Avraham v’Sarah
- La reussite pour les soldats de Tsahal sur tous les fronts
- לרפואת Yona Chimon ben Laura Rahel
334 אנשים שנלווים לתפילות מאז 2017 · לכל השמות