תהילים עט - פרק עט - מזמור עט

הקדשת המזמור לרפואה, לעילוי נשמה או להצלחה של אדם יקר

תהילים עט - פרק עט - מזמור עט

{א} מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים:
{ב} נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ:
{ג} שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאֵין קוֹבֵר:
{ד} הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ:
{ה} עַד מָה יְהוָה תֶּאֱנַף לָנֶצַח תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ:
{ו} שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ:
{ז} כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ:
{ח} אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד:
{ט} עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
{י} לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם יִוָּדַע (בגיים) בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ:
{יא} תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה:
{יב} וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי:
{יג} וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ:

{א} מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֱ‍ֽלֹהִ֡ים בָּ֤אוּ גוֹיִ֨ם ׀ בְּֽנַחֲלָתֶ֗ךָ טִ֭מְּאוּ אֶת־הֵיכַ֣ל קָדְשֶׁ֑ךָ שָׂ֖מוּ אֶת־יְרוּשָׁלַ֣͏ִם לְעִיִּֽים׃
{ב} נָֽתְנ֡וּ אֶת־נִבְלַ֬ת עֲבָדֶ֗יךָ מַ֭אֲכָל לְע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם בְּשַׂ֥ר חֲ֝סִידֶ֗יךָ לְחַיְתוֹ־אָֽרֶץ׃
{ג} שָׁפְכ֬וּ דָמָ֨ם ׀ כַּמַּ֗יִם סְֽבִ֘יב֤וֹת יְֽרוּשָׁלִָ֗ם וְאֵ֣ין קוֹבֵֽר׃
{ד} הָיִ֣ינוּ חֶ֭רְפָּה לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ לַ֥עַג וָ֝קֶ֗לֶס לִסְבִיבוֹתֵֽינוּ׃
{ה} עַד־מָ֣ה יְ֭הוָה תֶּאֱנַ֣ף לָנֶ֑צַח תִּ֭בְעַ֥ר כְּמוֹ־אֵ֝֗שׁ קִנְאָתֶֽךָ׃
{ו} שְׁפֹ֤ךְ חֲמָתְךָ֗ אֶֽל־הַגּוֹיִם֮ אֲשֶׁ֢ר לֹא־יְדָ֫ע֥וּךָ וְעַ֥ל מַמְלָכ֑וֹת אֲשֶׁ֥ר בְּ֝שִׁמְךָ֗ לֹ֣א קָרָֽאוּ׃
{ז} כִּ֭י אָכַ֣ל אֶֽת־יַעֲקֹ֑ב וְֽאֶת־נָוֵ֥הוּ הֵשַֽׁמּוּ׃
{ח} אַֽל־תִּזְכָּר־לָנוּ֮ עֲוֺנֹ֢ת רִאשֹׁ֫נִ֥ים מַ֭הֵר יְקַדְּמ֣וּנוּ רַחֲמֶ֑יךָ כִּ֖י דַלּ֣וֹנוּ מְאֹֽד׃
{ט} עָזְרֵ֤נוּ ׀ אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׁעֵ֗נוּ עַל־דְּבַ֥ר כְּבֽוֹד־שְׁמֶ֑ךָ וְהַצִּילֵ֥נוּ וְכַפֵּ֥ר עַל־חַ֝טֹּאתֵ֗ינוּ לְמַ֣עַן שְׁמֶֽךָ׃
{י} לָ֤מָּה ׀ יֹאמְר֣וּ הַגּוֹיִם֮ אַיֵּ֢ה אֱ‍ֽלֹהֵ֫יהֶ֥ם יִוָּדַ֣ע (בגיים) [בַּגּוֹיִ֣ם] לְעֵינֵ֑ינוּ נִ֝קְמַ֗ת דַּֽם־עֲבָדֶ֥יךָ הַשָּׁפֽוּךְ׃
{יא} תָּ֤ב֣וֹא לְפָנֶיךָ֮ אֶנְקַ֢ת אָ֫סִ֥יר כְּגֹ֥דֶל זְרוֹעֲךָ֑ ה֝וֹתֵ֗ר בְּנֵ֣י תְמוּתָֽה׃
{יב} וְהָ֘שֵׁ֤ב לִשְׁכֵנֵ֣ינוּ שִׁ֭בְעָתַיִם אֶל־חֵיקָ֑ם חֶרְפָּ֘תָ֤ם אֲשֶׁ֖ר חֵרְפ֣וּךָ אֲדֹֽנָי׃
{יג} וַאֲנַ֤חְנוּ עַמְּךָ֨ ׀ וְצֹ֥אן מַרְעִיתֶךָ֮ נ֤וֹדֶ֥ה לְּךָ֗ לְע֫וֹלָ֥ם לְדֹ֥ר וָדֹ֑ר נְ֝סַפֵּ֗ר תְּהִלָּתֶֽךָ׃

תהילים עט : סגולות

להכניע שונאים

פרושים - תהילים עט

בפרק תהילים זה אמר אסף להקב"ה על ששפך חמתו על עצים ואבנים מ"מ אמר במר נפשו ומאונן ומקונן על החורבן הגדול ואיך הקב"ה התאפק, במקום שישראל לא היו רשאין לילך רק הכהן הגדול ביום הכיפורים לבד ועכשיו שועלים הלכו בו.

פירוש רש''י על תהילים עט

{א} לעיים. לגלים ומהו מזמור והלא קינה היא אלא לפי שנאמר (איכה ד') כלה ה' את חמתו ובמה כלה ויצת אש בציון מזמור ושיר הוא ששפך חמתו על עצים ועל האבנים ולא עשה כליה בבניו :  {ב} בשר חסידיך. והלא רשעים היו אלא משקבלו פורענותם הרי הם חסידים וכן הוא אומר (דברים כה) ונקלה אחיך כיון שלקה אחיך הוא, כן מפורש באגדה :  {ד} וקלס. לשון דבה לדבר בם כמו למשל :  {ה} עד מה. עד מתי : תאנף. תקצוף : קנאתך. חמתך שאתה מקנא להנקם ל' אל קנא (שם ד') אנפרנמנ''ט בלע''ז :  {יא} הותר. פתח אסירים ממסגר שלהם כמו (לקמן קמ''ו) מתיר אסורים, שלח מלך ויתירהו (לקמן ק''ה) : בני תמותה. בני הנהרגת עליך, תמותה אנמוריניד''א בלע''ז, ויש דוגמתו בלשון חכמים מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותה שחוטה ואל יאכלו בשר תמותה נבילה ופירושו בשר מסוכנת ששחטה, במסכת קידושין :

פירוש מלבי''ם : ביאור הענין על תהילים עט

{א} מזמור לאסף, הוסד על החורבן, אלהים באו גוים בנחלתך, כולל כל מקומות המקודשות שהם נחלת ה', ומפרש את ההיכל טמאו ואת ירושלים שמו לעיים :  {ב} נתנו וכו' בשר חסידיך, הנבלה הוא גוף של המת כמו שהוא והבשר הוא אם מחתכים אותו לחתיכות, ומוסיף שחתכו בשר החסידים לחתיכות והשליכום לכלבים ולחית הארץ :  {ג} שפכו, ולא היה זה מעט כי שפכו דמם כמים רבים, ולא בשדה במדבר כי זה היה סביבות ירושלים, ובכ''ז אין קובר מרוב השממון, כמ''ש בירמיה סי' ח' :  {ד} היינו חרפה לשכנינו, האומות השוכנים בינינו היה להם זה לחרפה, והשוכנים סביבותינו היינו להם לעג וקלס :  {ה} עד מה ה' תנאף לנצח, אנף הוא בשמכלה חרון אפו, ובזה ראוי שיופסק הכעס, ואיך תנאף לנצח, אחר שכבר כלית חרון אפך בנו, א''כ ראוי שתבער כמו אש קנאתך.  {ו} ותשפך חמתך הפנימית על הגוים אשר לא ידעוך, ועל ממלכות אשר הגם שידעוך בשמך לא קראו :  {ז} כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו, כי ה' החריב המקדש לכלות חמתו על העצים והאבנים, וא''כ אחר שנוהו השמו למה אכל את יעקב ג''כ, וא''כ עשו בנו יותר ממה שגזרת עלינו :  {ח} אל תזכר, ר''ל שהמוכה עבור חטאיו אין מרחמים עליו אחר שהוא אשם בדבר, לכן אבקש שיקדמונו רחמיך טרם תזכור העונות הראשונים, שאם תזכור עונות לא תרחם, ולכן אל תזכר לנו עונות רק טרם שתזכור העונות יקדמונו רחמיך על כי דלונו מאד, וגם  {ט} עזרנו מצד שהיית תמיד אלהי ישענו, על דבר כבוד שמך כי בזה יתחלל כבוד שמך, אחר שיודעים שתמיד היית מושיע לנו יאמרו מבלתי יכולת, ואז אחר שיקדמונו רחמיך בסבת כבוד שמך ותתעורר עי''כ לעזרנו טרם שתזכור לנו עונות ראשונים, אז הצילנו וכפר על חטאתינו שאז תזכור כי חטאנו לפניך, ותכפר עון, וזה ג''כ למען שמך, שאתה טוב וסלח, שאחר שכבר קדם מדת הרחמים והסכים להושיענו, ראוי שתכפר גם החטאים שהם מעכבים את הישועה :  {י} למה, מפרש מ''ש על דבר כבוד שמך, כי למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם ויש בזה חילול ה', אחר שהיית תמיד אלהי ישענו, זאת שנית ראוי שיודע בגוים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך, שזה ג''כ נוגע לכבוד שמך :  {יא} תבוא, וגם ראוי שתעשה זאת מצד התפלה, שתבא לפניך אנקת אסיר שהוא מוכן למות, וראוי שתותיר אותו מן המות כגודל זרועך :  {יב} והשב, וגם ראוי שתשיב לשכנינו על מה שחרפו אותך, שזה ג''כ נוגע לכבוד שמך, וראוי שתשב להם שבעתים, כי כפי ערך המחרף והמתחרף אין די אם תשיב להם כפי חרפתם, כי אין ערך שוה בינך ובינם, וראוי שיקבלו שבעתים, ר''ל פעמים אין מספר :  {יג} ואנחנו, וגם שעי''כ נודה לך לעולם ויתקדש שמך, בין ע''י הודאה על הטוב, בין ע''י ההילול שהוא ספור שבחך :

פירוש מלבי''ם : ביאור המילות על תהילים עט

{א} לעיים. לגלים, ותרגום לעי השדה ליגרי חקלא, ויגר תרגום של גל :  {ב} לחיתו ארץ. מובדל במובנו המדויק מחית השדה שהם חיות המצוים בישוב, שכלכלו אותם בבשר שחתכו מן נבלת החסידים.  {ד} חרפה. לשכנינו וכו' (כנ''ל מ''ד י''ד) :  {ה} תאנף. גדר פעל אנף (לקמן פ''ה ו') :  {ו} חמתך. הוא הכעס הפנימי כנ''ל (ו יב). לא ידעוך. בשמך לא קראו. וכן בירמיה (י' כ''ה) :  {ח} יקדמונו, הקדימה היא לפני דבר אחר, ור''ל לפני זכירת העונות :  {ט} עזרנו אלהי ישענו. העזר פחות מן הישועה, שהמושיע עושה הכל בעצמו לא כן העוזר, ואחר שתמיד היית מושיע, עכ''פ עזור עתה. עזרנו והצילנו. ע''ל ז' ב' :  {יא} הותר. שיתירם מן המאסר, או שישאירם בחיים :  {יג} לעולם, לדור ודור. לעולם הוא הזמן התמידי, ולדור ודור הוא הזמן המתחלק לשני דורות (כנ''ל ל''ג י''א), ההודאה על הטובה העברה היא תמידית כל ימי חיינו שהוא מצדנו, וספור התהלה היא לדורות הבאים מדור לדור :

פירוש מצודת דוד על תהילים עט

{א} אלהים. אתה אלהים איך תתאפק על אשר באו גוים בנחלתך : לעיים. כן דרך החרבות להיות מלאים מגלי אבנים :  {ב} נתנו וכו'. כי לא נתנום לקבורה :  {ג} ואין קובר. כי הנשארים פחדו לצאת ממקום מחבואם ולקברם :  {ד} היינו חרפה. השכנים היו מחרפים אותנו :  {ה} עד מה. עד מתי יהיה כן וכי תאנף לנצח וכי תבער קנאתך כמו אש שהולך ושורף עד תומו :  {ו} שפוך. הסר החמה מאתנו ושפוך אותה על הגוים אשר לא יירצו לדעת אותך :  {ז} אכל. כלו והשמידו : נוהו השמו. החריבו מדורו זה בה''מ :  {ח} אל תזכר וכו'. אם אמנם עתה נשוב אליך : מהר. במהירות רב תקדים לנו רחמיך כי דלונו מאד בתכלית העוני ואין לנו כח לסבול עוד :  {ט} על דבר. בעבור כבוד שמך לבל יחולל : למען שמך. המורה שאתה רחום וחנון :  {י} למה יאמרו וגו'. למה יאמרו הגוים איה אלהיהם אם אלהים הוא יריב ריב עמו יודע לזאת יודע :  {יא} אנקת. צעקת האסיר : הותר. התר קשרי הנאסרים להוציאם להריגה :  {יב} והשב. כמו שעשה לנו כן השב גמול פורעניות אל שכנינו : שבעתים. שני פעמים שבעה ר''ל רבת פעמים השב להם גמולם : אל חיקם. הפורעניות תביא אל חיקם ולא יטה לכאן ולכאן : חרפתם. גמול חרפתם אשר חרפוך :  {יג} ואנחנו. ואז אנחנו שאנו עמך וגו' נודה לך לעולם בעבור זה ונספר תהלתך להדורות הבאים :

פירוש מצודת ציון על תהילים עט

{א} לעיים. ענינו תל וגל כמו לעי השדה (מיכה א') :  {ב} לחיתו. הי''ו יתירה וכן וחיתו ארץ למינה (בראשית א) :  {ד} וקלס. ענין לעג וחרפה כמו וקלסה לכל הארצות (יחזקאל כ') :  {ה} תאנף. מל' אף וחימה : {ו} אל הגוים. על הגוים :  {ט} על דבר. בעבור כמו ועל דבר כזבי (במדבר כה) :  {יא} אנקת. ענין צעקה וגניחה כמו באנוק חלל (יחזקאל כו) : הותר. ענץ פתיחת הקשר :

תהילים עט : Youtube

תהילים עט

קריאות אחרות וסגולות - תהילים

הקריאה שלכם נאמרת גם עבורם

  • לרפואת Jessica esther bat myriam
  • לרפואת Yona Chimon ben Laura Rahel
  • לרפואת Rochel bas Maryasha, Esther Frieda bat Liba Rachel, Chana bat Sophie, Liran Shlomo Ben Chana
  • לרפואת Shimshon Mikhael Yossef André ben Karren Déborah Stéphanie Caroline
הוסיפו שם של יקר לכם

336 אנשים שנלווים לתפילות מאז 2017 · לכל השמות