כל הקריאות באתר זה הן גם עבורםLa reussite pour les soldats de Tsahal sur tous les fronts

תהילים קלז - פרק קלז - מזמור קלז

הקדשת המזמור לרפואה, לעילוי נשמה או להצלחה של אדם יקר

תהילים קלז - פרק קלז - מזמור קלז

{א} עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן:
{ב} עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ:
{ג} כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן:
{ד} אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהוָה עַל אַדְמַת נֵכָר:
{ה} אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי:
{ו} תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי:
{ז} זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ:
{ח} בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ:
{ט} אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע:

פרושים - תהילים קלז

פרק תהילים זה נאמר על חורבן הבית איך ג"ג היה שואל מהם שישירו הלווים בשביה כמו על הדוכן והם אמרו איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר ורוח הקודש היה מנחם להם.

פירוש רש''י על תהילים קלז

{א} על נהרות בבל שם ישבנו. כשירדנו לגולה ושאלם נבוכדנצר שישירו לו כמו שהיו משוררין על הדוכן : {ב} על ערבים. ערבי נחל : {ג} ותוללינו שמחה. מיני כלי זמר על שם שהם תולין (שתולין) אותם, כך פירשו מנחם, ותוללינו שמחה ותוללינו של שמחה, ויש לפתור תוללינו אויבינו שהם מהוללים ומשטים בנו לשון ומהוללי בי נשבעו (לעיל קב) : {ה} אם אשכחך ירושלים. כנסת ישראל אומרת כן : {ו} אם לא אעלה את ירושלים. את זכרון אבל חורבנה אעלה להזכירו בראש כל שמחתי : {ז} ערו ערו. לשון חורבן וכן חומות בבל הרחבה ערער תתערער (ירמיה נא נט) וכן ערות יסוד (חבקוק ג') ואינו נופל אלא על דבר שעוקרין שרשיו מהארץ :

פירוש מלבי''ם : ביאור המילות על תהילים קלז

{ג} ותוללינו. כמו ושוללינו בחילוף תי''ו בשי''ן מעברית לארמית, כמו פשר פתר, ורש''י ז''ל פי' מענין מהוללי בי נשבעו : {ד} אדמת נכר. אדמת אל נכר הפך שיר ה' : {ז} ערו. מענין גילוי, שרשו ערה, או ההפך של מתערה כאזרח רענן, ועקרו השרש, כמו משרש מסקל : {ח} גמולך. עי' גדרו יואל ד' :

פירוש מצודת דוד על תהילים קלז

{א} על נהרות בבל. דוד צפה ברוה''ק אשר יגלה נ''נ את ישראל לבבל ואמר בלשון הלוים אשר יקוננו ויספרו את הקורות אותם בדרך ויאמרו הנה בהיותינו על נהרות בבל שם ישבנו ישיבה הראויה לגולים מוטה לארץ וגם בכינו על כי זכרנו את ציון החורבה והשוממה : {ב} על ערבים. על אילני ערבים שבנחל תלינו הכנורות שהיינו מנגנים בהם בבה''מ וכוונתם היה להעלימם מן העין תוך ענפי האילנות למען לא יראום האויב : {ג} כי שם. ר''ל טעם העלמתם היה כי שם שאלו השבאים מאתנו לנגן על הכנורות דברי שיר : ותוללנו. המהתלים והמלעיגים בנו שאלו דברי שמחה ואמרו לנו שירו לנו מן השיר אשר שוררתם בציון : {ד} איך נשיר. ר''ל אמרנו אז בלבנו איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר שאינו מקום המקדש לפי שפחדנו פן יכופו אותנו לשורר לזה העלמנום מן העין ואמרנו שנאבדו בדרך : {ה} אם אשכחך. ידבר בלשון בני הגולה שיאמרו אם אשכחך ירושלים אז הימין שלי תשכח את כוחה ואת תנועתה : {ו} תדבק. תהיה לשוני דבוקה לחכי לבל אוכל לדבר אם לא אזכיר אותך תמיד ואם לא אעלה את זכרון ירושלים בראש שמחתי ר''ל בתחילת השמחה אשים לה זכרון לבל אשכחה בעת תוקף השמחה : {ז} זכור וגו'. לשלם להם גמול על זה : את יום ירושלים. מה שעשו בעת חורבן ירושלי' אשר אמרו לבבלי' החריבו והשחיתו עד שתגלו היסוד אשר בה והסיתו אותם לעקור את הכל : {ח} השדודה. אשר סופך להיות שדודה על ידי דריוש המדי : אשרי שישלם. משובח ומהולל יהיה זה אשר ישלם לך את גמולך הראוי לך כפי אשר גמלת לנו : {ט} אשר שיאחז. משובח ומהולל יהיה זה אשר יאחז בידו את עולליך וירצצם על פני הסלע :

פירוש מצודת ציון על תהילים קלז

{ב} ערבים. שם אילן סרק הגדל אצל הנחלים כמו וערבי נחל (ויקרא כג) : תלינו. מלשון תליה : {ג} שובינו. מל' שבי : ותוללנו. מל' הוללות ולעג וכן מהוללי בי נשבעו (לעיל ק''ב) : {ו} על ראש. כמו בראש וכן עמדתם על חרבכם (יחזקאל ל''ג) ומשפטו בחרבכם : {ז} ערו. ענין חורבן והשחתה כמו ערות יסוד (חבקוק ג') : {ח} בת בבל. עדת בבל : השדודה. מלשון שדידה וגזל : שגמלת. לפעמים יאמר לשון גמול על תחלת עשיית הרעה וכן ואם גומלים אתם עלי (יואל ד') : {ט} ונפץ. ענין השבירה עם הרצוץ והפזור כמו ונפוץ הכדים (שופטים ז'). עולליך. בניך הקטנים כמו עוללים ויונקים (לעיל ח') :