אֲוַז הַבָּר - פרק שירה - פרק ד
אֲוַז הַבָּר - פרק שירה - פרק ד
אֲוַז הַבָּר הַמְּשׁוֹטֶטֶת בַּמִּדְבָּר. כְּשֶׁרוֹאֵה אֶת יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אוֹמֶרֶת. קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר, פָּנוּ דֶּרֶךְ יי, יַשְׁרוּ בַּעֲרָבָה מְסִלָּה לֶאֱלֹהֵינוּ, וְעַל מְצִיאוּת מְזוֹנוֹתֶיהָ בַּמִּדְבָּר אוֹמֶרֶת. אָרוּר הַגֶּבֶר אַשֵּׁר יִבְטַח בָּאָדָם, בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בְּיי וְהָיָה יי מִבְטָחוֹ: