תהילים יא - פרק יא - מזמור יא
תהילים יא - פרק יא - מזמור יא
{א} לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד בַּיהוָה חָסִיתִי אֵיךְ תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי (נודו) נוּדִי הַרְכֶם צִפּוֹר:
{ב} כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל יֶתֶר לִירוֹת בְּמוֹ אֹפֶל לְיִשְׁרֵי לֵב:
{ג} כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן צַדִּיק מַה פָּעָל:
{ד} יְהוָה בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ יְהוָה בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ עֵינָיו יֶחֱזוּ עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ בְּנֵי אָדָם:
{ה} יְהוָה צַדִּיק יִבְחָן וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ:
{ו} יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים אֵשׁ וְגָפְרִית וְרוּחַ זִלְעָפוֹת מְנָת כּוֹסָם:
{ז} כִּי צַדִּיק יְהוָה צְדָקוֹת אָהֵב יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ:
פרושים - תהילים יא
פרק תהילים יא עוסק בעניין גלות וגזירות אשר עמדו עלינו תמיד, ונתנו עיניהם עלינו, וכמה רבבות שנהרגו על דבר כבוד שמו יתברך. וכל צרות הצדיק הוא לטובתו, לרחוץ צואת עונותיו, ולרשע נתן לו הצלחה בעוה"ז ע"ד עושר שמור לבעליו לרעתו.
פירוש רש''י על תהילים יא
{א} איך תאמרו לנפשי נודי וגו'. זהו דוגמת כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' (ש''א כו) שגרשוהו מארץ לחוצה לארץ וכאן הוא אומר בה' חסיתי, שיחזירני להסתפח בנחלתי איך תאמרו אתם טורדים לנפשי נודי הרכם עבור הר שלכם אתה צפור הנודד שכל אדם המיטלטל נמשל לצפור הנודדת מן קינה כדכתי' כצפור נודדת מן קינה כן איש נודד ממקומו (משלי כז) שנדד קינך שטרדנוך מכל ההר כצפור הנודדת, נודו כתיב שהוא נדרש אף בישראל שהאומות אומרים להם כן : {ב} כי הנה הרשעים. דואג ודלטורי הדור המטילין איבה ביני ובין שאול : ידרכון. לשון דריכה נופל בקשת שכשהוא חזק צריך ליתן רגלו עליו כשרוצה לנטותו : קשת. לשונם ידרכו קשתם שקר : כוננו חצם על יתר. הקשת קורד''א דאר''ק בלעז : לירות. אהגיט''ר בלעז : במו אפל. במסתר : לישרי לב. דוד וכהני נוב : {ג} כי השתות יהרסון. על ידכם נהרגו כהני ה' הצדיקים שהם שתות של עולם : צדיק מה פעל. דוד שלא חטא מה פעל בכל זאת אתם תשאו עון ולא אני : {ד} ה' בהיכל קדשו. הרואה ובוחן מעשיהם ואע''פ שבשמים כסאו גבוה עיניו יחזו אתכם בארץ : {ה} ה' צדיק יבחן. ואם מפני שאני לוקה ונרדף על ידכם אתם מתהללים לאמר אלהים עזבו (לקמן עא) לא כן הוא אך כן מדתו של הקב''ה לייסר ולנסות הצדיקים ולא את הרשעים, הפשתני הזה כל זמן שיודע שפשתנו יפה הוא מקיש עליה וכשאינו יפה הוא ממעט בכתישה לפי שמתנתקת : שנאה נפשו. ומצניע לו את גמול עונותיו לעולם ארוך ואז ימטר עליהם בגיהנם : {ו} פחים. ל' פחמים : זלעפות. לשון שריפה ומנחם פתר אותו לשון שער קטב וכן (איכה ה) מפני זלעפות רעב (לקמן קיט) זלעפה אחזתני כלומר שערו שער (סא''א) : {ז} כי צדיק ה' צדקות אהב. וירחם על הצדיק ואוהב אותם שפנימו יחזו ישר : ישר יחזו פנימו. מוסב על צדיק ה' צדקות אהב ואותם אשר ישר יחזו פנימו, ורבותינו פתרו הרשעים ידרכון קשת על שבנא וסייעתו ופתרו לישרי לב על חזקיהו וסיעתו, כי השתות יהרסון אם השתות נהרסו על ידם צדיקו של עולם מה פעל ואין סדר המקראות נופל על המדרש :
פירוש מלבי''ם : ביאור הענין על תהילים יא
{א} למנצח, במזמור זה יתוכח את בני דורו אשר טענו על אמונת ההשגחה ממה שהרשע מכתיר את הצדיק וה' לא יעשה משפט, ותשובתו, שבזה יבחן את בני אדם, שאם היה מעניש את הרשע תיכף לא היה מקום לבחירה ולשכר ועונש, והיו כולם עובדים את ה' מיראת העונש, אבל ע''י שהעלים את השגחתו, בזה יבחנו הצדיקים העובדים את ה' באמת ובזה יגדל שכרם. בה' חסיתי, אנכי חוסה בה' בהשגחתו הפרטית, ואתם איך תאמרו לנפשי כי נודי הרכם, פי' הנוד שלי שאני נע ונד על הרכם ונרדף מפני אויבי, הוא דומה כמו [נוד צפור שהוא מקריי בלתי השגחיי ושכן נדידה שלי הוא במקרה לא בהשגחה, ואתם מביאים ראיה לזה שאין ה' משגיח : {ב} כי הנה הרשעים ידרכון קשת, וגם כוננו את חציהם על יתר לירות לישרי לב במו אפל, שאורבים על הישרים באופל להכותם נפש, וחציהם מכוננים, וגם יצליחו במעשיהם : {ג} כי השתות יהרסון, שמהרסין יסודות העולם, שמאבדים צדיקים יסודי עולם ומחריבים יסודי הקיבוץ המדיני ושלומם, ובכל זאת, צדיק מה פעל, אחר שה' הוא הצדיק היה ראוי שיפעל פעולה השגחיית לענוש את הרשעים ולהגן על הצדיקים, שזה ראוי שיפעל מצד הצדק והמשפט, ומדוע לא פעל מאומה. ? ע''כ שאינו משגיח, (וזה כטענות איוב שטען כן להכחיש את ההשגחה), זאת טענת בני דורו, מתחיל להשיב על טענותיהם. {ד} ה', דלתות הכתוב מקבילות, [ה' בהיכל קדשו עיניו יחזו [בני אדם, ה' בשמים כסאו עפעפיו יבחנו בני אדם, ר''ל שאנחנו רואים שהשגחת ה' בעולמו ושכרו ועונשו, היא לפעמים גלויה ופעמים צפונה, שמצד אחד יראה המשכיל ויצייר לעצמו שה' יושב בהיכל קדשו בבהמ''ק למטה, כמלך היושב בין בני עמו שופט ודן ומשגיח על מעשיהם, ובצד אחר יתדמה אל ההמון כי בשמים כסאו, שסלק השגחתו מן הארץ וישם כסא הנהגתו בשמים, כאלו מסר ההנהגה אל השמים והמערכת שעל ידם מנהיג עולמו לא ע''י ההשגחה, ומבאר שבאמת ה' הוא בהיכל קדשו ועיניו יחזו וישגיחו השגחה פרטית, ומה שנראה מצד אחר כי בשמים כסאו ושהוא מעצים את עיניו ובלתי משגיח, הוא מפני כי עפעפיו יבחנו בני אדם, [העפעפים הם הסוגרים את העינים, והוא ציון אל סילוק ההשגחה שאז דומה כאילו עיניו סגורים ע''י העפעפים לבל יראה את הנעשה בארץ] מה שמעצים עיניו מלהשגיח, הוא כי עי''ז יבחנו בני אדם ויצא לאור מעשה הצדיקים אם עובדים לשמו, ועי''כ מלא לב הרשעים לעשות רע, ומפרש. {ה} ה' צדיק יבחן ה' מעלים השגחתו שעי''כ יבחן את הצדיק אם עובדו מאהבה מבלי פניה חיצונית, שע''י שהצדיק נרדף מן הרשע ובכ''ז לא מט מצדקתו יבחן שעובד מאהבה, והגם שע''י שהשגחת ה' נעלמת עי''כ מלא לב בני אדם לעשות רע, את הרשע והאוהב חמס שנאה נפשו, וע''כ מניחו ברשעתו ואינו מעניש אותו עד שיתמלא סאתו, ואז. {ו} ימטר על רשעים פחים אש וגפרית והעונש הזה יהיה מנת כוסם, המנה שהכינו הם לעצמם, ר''ל שאם היתה ההשגחה גלויה והיה מענישו תכף היה מתירא מלהרשיע ואין כאן בחינה להרשע, ב. שלא היה יכול להענישו בעונש גדול פחים אש וגפרית, לכן מאריך לו עד שיתמלא סאתו ויאבידנו אם בעוה''ז או שר''ל פחים אש וגפרית בגיהנם, כמ''ש ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו : {ז} כי, מבאר איך יבחן בזה את הצדיק, שאם היתה הנהגת ההשגחה גלויה והיה משלם שכר הצדיק תיכף, הי' פונה בעשותו הצדק בעבור השכר וגמול, אבל ה' צדיק הוא אוהב צדקות בתנאי אם הצדקות ישר יחזו פנימו אם הצדקות יביטו ישר נוכח פני ה', היינו אם מטרת הצדקות וכוונתם הוא לשם ה' בלבד, לא כן אם עושה הצדקות בעבור שכר וגמול, שאז לא יפנו לה' בדרך ישר רק יחזו אלי, בדרך עקלתון, שעיניו יחזו אל השכר שיקבל, ודרך פניה זאת יחזה אל ה' לעשות מצותיו, וצדקות כאלה לא יאהב ה', ולכן מעלים מאתו שכר העבודה וימצאוהו רעות וצרות ובזה יבחן שעשה צדקות רק לשם ה' ואליו היתה פנייתו בדרך ישר :
פירוש מלבי''ם : ביאור המילות על תהילים יא
{א} נודי. שם, נוד שלי על הרכם, כנוד צפור : {ג} השתות. היסודות : {ד} עיניו, עפעפיו. העפעף סוגר את העין, עמ''ש (ירמיה ט' י''ז) : {ו} פחים. כמו פחם לגחלים (משלי כ''ו), מנת כוסם. המנה שהכינו להם על פי מעשיהם, כמו תכסו על השה, במכסת נפשות : {ז} יחזו. הצדקות יחזו פניו ישר, ופנימו כמו פניו, כמו יסכון עלימו משכיל (איוב כ''ב) כמו עליו :
פירוש מצודת דוד על תהילים יא
{א} לנפשי. איך תאמרו על נפשי הר שלכם הוא נד כצפור ר''ל מלך ישראל הוא נד מפני שאול כצפור הזה הנודד וסופו לפול ברשת וכן יהיה סופו ליפול ביד שאול ואמר איך תאמרו כן הלא בה' חסיתי וכל יכול להצילני : {ב} כי הנה. ר''ל ואם תחשובו שעזבני ה' בעבור עון הריגת כהני נוב כי הלא הנה הרשעים דרכו קשת וכו' והוא משל הלה''ר שאמר דואג לשאול על כהני נוב : לירות. את החצים : במו אופל. ר''ל בהסתר : לישרי לב. על כהני נוב : {ג} כי השתות. הרשעים הללו הרסו יסוד העולם הם כהני נוב צדיקי יסודי עולם צדיק מה פעל. על עצמו אמר דוד הלא אני צדיק בזה ומה פעלתי אני הלא לא עשיתי מאומה : {ד} וה' בהיכל וגו'. אף שה' מגביה לשבת בהיכל קדשו אשר בשמים עכ''ז משפיל עיניו לראות בארץ לבחון מעשה בני אדם ויודע הוא בשלמי הרעה : {ה} צדיק יבחן. מה שאני נרדף משאול לא הוא בעבור העון רק כן דרך ה' להבחין את הצדיק ביסורים אם יעמוד בצדקתו להטיב אחריתו ולא משנאתו אותו מייסרו : ורשע. אבל את הרשע ישנא עם כי חדל הוא מן היסורים : {ו} ימטר. כי סוף הדבר יקבל גמולו משלם כי הרבה רשתות כמטר ירדו עליו מן השמים וילכד בהם : מנת כוסם. המנה למלאות כוסם יהיה מרוח זלעפות ר''ל פורעניות רב יביא עליהם : {ז} צדקות. איש צדקות יאהב ולא יעזבו ביד אויביו : ישר. איש ישר יראה פני ה' והוא ענין משל ממלך שאת אשר יאהב הוא מרואי פניו :
פירוש מצודת ציון על תהילים יא
{ב} יתר. חבל הקשת כמו שבעה יתרים (שופטים י''ז) : לירות. להשליך כמו ירה בים (שמות ט''ו) : במו. כמו בתוך : אופל. חשך : {ג} השתות. היסודות כמו והיו שתותיה מדוכאים (ישעיה י''ט) : {ד} עפעפיו. כן יקרא אישון העין : {ו} פחים. רשתות כמו מפח יקוש (לקמן צ''א) : זלעפות. רעדה כמו זלעפה אחזתני (לקמן קי''ט) : מנת. חלק ומתנה כמו והיה לך למנה (שמות כ''ט) :