תהילים צא - פרק צא - מזמור צא
תהילים צא - פרק צא - מזמור צא
{א} יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן:
{ב} אֹמַר לַיהוָה מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ:
{ג} כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת:
{ד} בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ:
{ה} לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם:
{ו} מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם:
{ז} יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ:
{ח} רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה:
{ט} כִּי אַתָּה יְהוָה מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ:
{י} לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ:
{יא} כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ:
{יב} עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ:
{יג} עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין:
{יד} כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי:
{טו} יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ:
{טז} אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי:
פרושים - תהילים צא
בפרק תהילים זה הוא לעורר לב העם לחסות תחת כנפי השכינה גם בו עניין ארבעה תקופות ומי הם אשר מושלים עליהם וכל שומר נפשו ירחק מהם
פירוש רש''י על תהילים צא
{א} יושב בסתר עליון. מי שהוא חוסה בסתר כנפי השכינה הוא יתלונן בצלו שהקב''ה מגין עליו הרי משה רבינו זה משיא את בני האדם לחסות בכנפי השכינה : יושב בסתר עליון. כמו (שה''ש ב) בצלו חמדתי וישבתי : שדי. לשון חוזק : {ב} אומר לה' מחסי. הוא ומצודתי והכל ילמדו ממני ולמה אני אומר כן : {ג} כי הוא יצילך מפח יקוש וגו'. לכל אחד ואחד הוא אומר יושב בסתר עליון : {ד} באברתו. כנף : יסך. יסוכך : תחסה. תתכסה : צנה וסחרה. הוא צנה המקפת את האדם קרוב לארבע רוחותיו, סוחרה לשון סחור סחור : {ה} לא תירא. אם תבטח בו : מחץ יעוף יומם. שד המעופף כחץ : {ו} מדבר, ומקטב. שמות שדים הם, זה מזיק בלילה וזה מזיק בצהרים : ישוד. ישודד : {ז} יפול מצדך אלף. לשון חנייה כמו (בראשית כ''ה) על פני כל אחיו נפל : מצדך. משמאלך יחנו אלף שדים ואליך לא יגשו להזיק : {ח} ושלמת. כליון, ולמה : {ט} כי אתה. אמרת : ה' מחסי. והרי זה מקרא קצר : עליון שמת מעונך. את הקב''ה שמת מעון מבטחך : {י} לא תאנה. לא תקרה וכן והאלהי' אנה לידו (שמות כא) : {יב} פן תגוף. פן תכשל וכן כל לשון נגיפה אצופי''ר בלע''ז :
פירוש מלבי''ם : ביאור הענין על תהילים צא
{א} יושב, מצייר כאלו אחד מן הקדושים בני עליון מלאכי ה' ידבר אל המתפלל ויענהו מענה על שאלתו, אומר אליו, דע כי אתה היושב בסתר עליון מצד נפשך, שיושבת בקביעות בסתר ה' דבוקה בשרשה העליון, ומצד גופך אתה האיש אשר בצל שדי יתלונן, שה' ישגיח עליך בהשגחה פרטיית ויכך בצל כנפיו : {ב} אומר, אני אומר לה', היינו בשביל ה' ובשליחותו, אני אומר לך בשם ה' אשר הוא מחסי ומצודתי, אומר אני לך בשם אלהי אשר אבטח בו, {ג} כי הוא יצילך מכל רעות המתרגשות בעולם, בין מרעות בעלי הבחירה שעז''א מפח יקוש, בין מרעות הבאות ע''י הטבע שעז''א מדבר הוות : {ד} באברתו, מצייר שיגין עליו כמו שהעוף מגין בכנפיו על גוזליו, ויש הבדל בין אבר ובין כנף, שהכנף הם הנוצות הארוכות המחוברות בקצה האבר המעופף שנקרא אבר, והעוף יסך ויגן ע''י האבר בצדדי אפרוחיו ויפרוש הכנפים שהם הנוצות למעלה למחסה עליהם, והוא למשל שיסך לך מפני רעת בני אדם הבא מן הצד, ויהי לך מחסה מפני רעות טבעיות הבאים מלמעלה, צנה, שיעור הכתוב תחת כנפיו תחסה תחת צנה וסחרה של אמתו, קיום דבריו והבטחתו שהוא אמתו (מה שהבטיח להגן עליך) יהיה לך כצנה וסוחרה, הצנה מגנת לפני האיש בעת המלחמה מרעת בני אדם, והסוחרה מגנת מכל הצדדים גם נגד רעות טבעיות הבאים מלמעלה, ועי''כ. {ה} לא תירא מפחד לילה, ר''ל ע''י שיצילך מפח יקוש של בני אדם לא תירא מהם בין משודדי לילה בצנעה, ובין ביום, גם אם יעוף החץ מן הלוחם כנגדך, יהיה לך כצנה להצילך מחץ יעוף יומם : {ו} מדבר, ונגד מ''ש מדבר הוות, מפרש שג''כ לא תירא בין מדבר המהלך באפל, ובין מן הקטב מרירי אשר ישוד בצהרים : {ז} יפול, והגם שיפול אלף מצדך השמאלית, ורבבה מימינך, ע''י החץ או הדבר, בכ''ז אליך לא יגש ולא יגע בך רע : {ח} רק, מה שתביט בעיניך ותראה את הנופלים סביב לך ותעיין בזה, ואז תראה כי הוא שלומת רשעים, שה' משלם להם את ענשם בהשגחה, וע''כ לא יגע רע בצדיקים המושגחים לטובה : {ט} כי אתה, מבאר מדוע אליך לא יגש, מפני שאתה שמת מעונך את ה' עליון אשר הוא מחסי, כאילו אינך שוכן בין התחתונים ואין מגורתך בעוה''ז רק בעולם העליון אצל ה' שהוא מחסי, (ר''ל מחסה של המלאכים בני עליון שבהם לא יגעו רעת העולם השפל), וע''כ לא יגעו בו רעת העולם הזה כמו שלא יגעו בבני מרום המלאכים החוסים בה' : {י} לא תאונה אליך רעה, מוסיף לאמר שאם ירצה איש להפגיע בך איזה רעה, הרעה עצמה לא תרצה להיות מאונה אליך, וכן ברעות טבעיות נגע לא יקרב (אליך) באהלך, הגם שהנגע תהיה באהלך לא תקרב אליך, כאילו הרעה והנגע עצמם לא ירצו לפגוע בך ולהרע לך : {יא} (יא-יב) כי, יאמר הגם שמלאכיו אשר יצוה ה' לך ויזהירם לשמרך בכל דרכיך הם על כפים ישאונך ולא יניחו אותך לעבור על הארץ ברגליך, כי ייראו פן תגוף באבן רגלך אף נגיפה קלה, והם מוזהרים על שמירתך ולכן ישאו אותך על כפים בל תקרב אל דבר מזיק כלל : {יג} (יג-יד) על, אבל ה' יאמר, לא אעזוב את שמירתו אל מלאכים, שהם ישמרוהו בדרך הטבע שיתרחק מן המזיק ושינצל בדרך הקרוב אל הטבע, כי רק בעצמו אשמרהו בענין נעלה מדרך הטבע, ואין אומר שלא תנשא עוד על כפים להתרחק מן המזיק, רק תלך על הארץ גם על סכנה היותר גדולה, ובכל זה לא יגע בך רע ע''פ הנס והפלא, ואני אומר שעל שחל ופתן תדרוך ולא יזיק אותך, וגם תרמוס כפיר ותנין תרמסם ותכלם בדרכך עליהם, כי אין שמירתך ע''י ממלאכים ושלוחים בענין קרוב אל הטבע רק ע''י ה' בעצמו, כי אחר שבי חשק אפלטהו בעצמי מן הצרה, הגם שיהיה במקום סכנה, וע''י שידע שמי שהיא מדרגה יותר גדולה מן החשק, שזה כבר השיג את חשקו וידע שמי, אשגבהו שעוד יתגבר על המזיקין : {טו} יקראני, שיעורו יקראנו בצרה ואענהו ''עמו אנכי'' מבאר למה לא ישאהו על כפים בל יקרב במקום סכנה, ולמה יניחהו במקום שחל ופתן ומזיקין, שזה יהיה שעי''ז יקראני בצרה, ויתפלל לפני, זאת שנית שאענהו שעמו אנכי, וישיג שאני עמו לשמרו, משא''כ אם לא יהיה במקום סכנה כלל, לא יקרא אלי, וגם לא ישיג בחוש שה' עמו כי יתלה הכל בטבע, ואחלצהו ואכבדהו שעי''ז ישיג כבוד, אחר שיראו כולם שאני עושה לו נסים, וגם ר''ל שיענהו בצרה שהיא עמו, ושהצרה היא לטובתו, ואינה מחמת הסתרת פנים רק בהשגחה, ושאחלצהו ועוד יהיה לו כבוד, ועי''ז. {טז} ארך ימים אשביעהו, כמו שהיה באיוב שע''י יסוריו האריך ימים, וגם אראהו בישועתי שעי''כ יראה ישועה השגחיית :
פירוש מלבי''ם : ביאור המילות על תהילים צא
{ב} לה'. בעבור ה' כמו אמרי לי אחי הוא : {ד} באברתו, כנפיו. התבאר הבדלם (יחזקאל י''ז ג', איוב ל''ט כ''ז). יסך. כמו הנני סך את דרכך (הושע ד') שהוא מן הצד. סוחרה. דבר הסובב מכל צד : {ו} מקטב. כמו קטב מרירי, אהי קטבך שאול (הושע י''ג) אויר ארסי הממית. ישוד. שרשו שדד : {ח} תביט. תראה. ההבטה מציין שימת לב על הדבר כמ''ש (ישעיה ה') : {ט} כי אתה. סדרו כי אתה שמת מעונך ה' עליון מחסי : {י} תאונה. תסובב אליו, ועיין ההבדל בין אנה ובין קרה (ירמיה ב' כ''ד). יקרב באהלך. פעל קרב נקשר עם אל בכ''מ, וע''כ פרשתי שמלת אליך נמשך לשנים ונגע לא יקרב אליך באהלך : {יא} יצוה לך. צווי שאחריו למ''ד היינו בשבילו, כמ''ש בס' התו''ה (ויקרא סי' ד) : {יג} (יג-יד) על שחל ופתן תדרך תרמס כפיר ותנין. הדורך הוא כדרכו, והרומס משחית הדבר, (כמ''ש ישעיה ס''ג ג'), והכפיר הוא הצעיר מן השחל, והתנין קטן מן הפתן, על שחל הגדול תדרוך ברגליך, ואת כפיר הקטן תרמוס בדרכך עליו, נגד תדרוך אמר ואפלטהו, ונגד תרמוס אמר אשגבהו, שהוא יותר מן ההפלטה שעוד יתגבר על המזיק לרמסו בכחו. וידע שמי. הוא יותר מן החושק, שחושק אל הדבר ולא השיגו עדיין :
פירוש מצודת דוד על תהילים צא
{א} יושב וגו'. אמר בל' קריאה אל מול היושב אתה היושב בסתר עליון ר''ל המתבודד בעבודת ה' ובעיון סתרי תורתו : בצל וגו'. אתה המתלונן וכו' וכפל הדבר במ''ש : {ב} אומר לה'. אומר אני לך בעבור ה' אשר הוא מחסי וכו' : {ג} כי הוא יצילך. אשר הוא יצילך מפח הלוכד ומדבר המשבר : {ד} באברתו. בכנפיו יסוכך ויגן עליך : אמתו. אמיתת הבטחתו היא כצנה וסוחרה : {ה} לא תירא. על כי יסוך עליך לא תירא מפחד : {ו} מדבר. מן המזיק דבר ההולך באופל : מקטב. מן המזיק קטב השודד נפשות בעת צהרים : {ז} יפול. אף אם בעת הדבר יפלו אנשים רבים מצדך ומימינך ומ''מ אליך לא יגש הדבר ההוא ולא יזיק לך : {ח} רק וגו'. מיתת האנשים תביט רק בעיניך ותראה תשלומין הרשעים הנופלים אבל לא יגעו בך לרעה : {ט} כי אתה. כאשר תאמר אתה ה' מחסי ועל אל עליון תשים מעונך ר''ל תבטח בו כאדם הבוטח במדורו לחסות בו מזרם וממטר : {י} לא תאונה. אז לא תזדמן לך רעה : ונגע וגו'. כפל הדבר במ''ש : {יב} על כפים. המלאכים ההם ישאו אותך על כף ידם ולא יעזבוך ללכת בארץ רגלי כי פן תכה רגליך באבן המוטל בארץ והוא משל על גודל השמירה וההשגחה : {יג} תדרוך. תרמוס עליהם ברגליך ולא יזיקו אותך : {יד} כי בי חשק. כה יאמר ה' הואיל וחשק בי לכן אצילהו מן החיות הממיתים : כי ידע שמי. הואיל והוא יודע ומכיר שמי להיות חרד מפני : {טו} יקראני. לכן כאשר יקרא אלי אענה אותו : עמו אנכי בצרה. בעת בוא צרה בעולם אהיה עמו להצילו ממנו : אחלצהו. אוציא אותו מן הצרה ועוד ארבה כבודו : {טז} אשביעהו. יהיה שבע מהם לגודל הריבוי : ואראהו. בעיניו יראה בימיו תשועת ה' :
פירוש מצודת ציון על תהילים צא
{א} יתלונן. ענין התמדה וכן צדק ילין בה (ישעיה א) : {ב} ומצודתי. ענין מבצר חזק : {ג} מפח. מרשת : יקוש. מלשון מוקש : הוות. ענין שברון כמו הוה על הוה (יחזקאל ז) : {ד} באברתו. בכנפיו : צנה. דומה הוא למגן : וסחרה. לבוש מברזל מסבבת הגוף סחור סחור : {ו} באפל. בחשך : מקטב. נקרא כן מענין כריתה כמו אהי קטבך שאול (הושע יג). ישוד. מל' שדידה וגזלה : {ט} מעונך. מלשון מעון ומדור : {י} תאונה. ענין הזדמנות כמו והאלהים אנה לידו (שמות כא) : {יא} לך. עליך : {יב} תגוף. ענין הכאה כמו ונגפו אשה הרה (שם) : {יג} שחל. שם משמות האריה : ופתן. מין נחש : כפיר. ארי בחור : ותנין. מין נחש : {יד} אשגבהו. ענין התחזקות : {טו} אחלצהו. ענין הוצאה ושליפה :