תהילים כט - פרק כט - מזמור כט

למי שיש לו רוח רעה

פרק תהילים כט עוסק ב: מזמור זה הם ח"י אזכרות, ונגדם תקנו חכמינו ז"ל ח"י ברכות. ויש לפרש כל מזמור על מתן תורה, ועל קיבוץ גליות מן העכו"ם.

{א} הבו לה'. הכינו לה' והכינו לו אתם בני אילי הארץ מכאן שאומרים אבות, ומנחם חבר הבו לשון נתינה, אלים שרים (סא''א) : הבו לה' כבוד ועוז. מכאן שאומרים גבורות :  {ב} כבוד שמו. זו קדושת השם ויש במזמור זה שמנה עשרה אזכרות וכנגדן תקנו י''ח ברכות :  {ג} קול ה' על המים. על ים סוף ירעם משמים ה' וגו' (לעיל י''ח). הרעים. טורמינטאו''ש בלעז :  {ד} קול ה' בכח. בשעת מתן תורה צמצם את קולו לפי כחן של ישראל שנאמר והאלהים יעננו בקול (שמות י''ט) בקולו של משה :  {ה} קול ה' שובר ארזים. האומות כענין שנאמר (ש''א ז') וירעם ה' בקול גדול על פלשתים וגו', כי מקול ה' יחת אשור (ישעיה ל') ובשעת מתן תורה כי מי כל בשר וגומר ויחי (דברים ד') אתה שמעת וחיית ואומות העולם שומעים ומתים :  {ו} וירקידם כמו עגל. את הארזים ואת ההרים שבאו לשמוע מתן תורה : לבנון ושריון. שמות ההרים :  {ז} חוצב להבות אש. טיילנ''ט בלעז, ורבותינו פירשו שהיה הדבור של עשרת הדברות יוצא בלהבות אש מפיו ונחקק על הלוחות כתבניתם :  {ח} יחיל מדבר. לשון חיל כיולדה (ירמיה ו') : יחיל ה' מדבר קדש. הוא מדבר סיני כמו שאמרו רבותינו במסכת שבת ה' שמות נקראו לו מדבר סיני מדבר צין מדבר קדש מדבר קדמות מדבר פארן, מדבר קדש שנתקדשו ישראל עליו :  {ט} קול ה' יחולל אילות. יפחיד ויחיל לעתיד את העכו''ם שהם עכשיו עומדים בחוזק כאילות כענין שנאמ' (לעיל יח) משו' רגלי כאילו' א''ר פנחס כאילים אין כתיב כאן אלא כאילות כנקבות שרגלי הנקיבות עומדות ביושר יותר מן הזכרים, ל''א יחולל קריא''ה בלעז, כמו לפני גבעות חוללתי (משלי ח') (סא''א) : ויחשוף יערות. כמו מחשוף הלבן (בראשית ל') יקלף עצי היער כלומר יפשוט מכבודם המשולים כעצי היער אשר כגובה ארזים גובהו : ובהיכלו. שיבנה : כולו אומר כבוד. הכל יקלסוהו שם ויאמרו :  {י} ה' למבול ישב. בגדולתו יחידי וגם עתה וישב ה' לבדו מלך לעולם, והאלילים כליל יחלוף, אבל לעמו יתן עוז וברכת שלום, ורבותינו דרשוהו במתן תורה שנתפחדו ונתבהלו האומות ובאו להם אצל בלעם ואמרו לו מה קול ההמון ששמענו שמא מבול הוא בא להביא לעולם אמר להם כבר נשבע שלא יביא מבול אלא קול ההמון ששמעתם, הקב''ה נותן תורה לעמו :

{א} מזמור לדוד, הוסד על חורבן ושטף אשר היה בעת ההיא בגלילות סוריא ע''י סופה וסער מתחולל, ע''י זרם ושטף מים רבים, ע''י אש להבות רעמים וברקים נוראים עוקרי ארזים ומשברי סלעים, ע''י רוגז ורעש אשר סבב מן המדבר זאר''א עד כל גבולות הארץ מדרום לצפון מהמדבר עד הלבנון, אשר התעוררו כל ארבעה האיתנים מוסדי הארץ לבלעה ולהחריבה, אולם בבוא בני אלים אלה הנוראים אל ארץ הקדושה שם שחו ראשם, שם השתחוו ויחרדו מפני מלך הכבוד רם ונשא השוכן בהיכלו בהדרת קדש, שם שקעה האש ותשב סערה לדממה, וה' ברך את עמו בשלום הבו לה', הזמינו א''ע לה' להיות מלאכיו ושלוחיו, אתם בני אלים! אתם כחות הטבע הנשגבות הזמינו עצמכם לה' השולח אתכם לעשות דברו. הבו והזמינו עצמכם לה' להיות שלוחיו, אתם כבוד ועז ! אתם בני אלים שעל ידכם מתראה כבוד ה' ועוזו וגבורותיו :  {ב} הבו והזמינו עצמיכם לה', להראות ג''כ כבוד שמו כי חוץ מאשר תהיו שלוחיו להרוס ולהחריב, תתנו ג''כ כבוד לשמו, כי תשתחוו לה' בהדרת קדש, עת תתקרבו אל הדרת קדש מקום שכינתו, שם תשתחוו לה', שם תפלו על פניכם ותכנעו ותכרעו ותדומו, והייתם לדממה :  {ג} קול, מצייר תהלוכות בני אלים אלה פרץ מים שוטף את הארצות! המשורר אומר, הקול הנורא הנשמע על המים הוא קול ה' ! הוא השמיע הוד קולו, רעמים גדולים מתפוצצים מבין חשרת השטף, המשורר אומר אל הכבוד הוא הרעים, השטף הולך ומתרבה, אומר ה' הוא המרעים ופוקד על מים רבים :  {ד} קול, עתה התעוררו נפץ וזרם ואבני ברד, כחות עצומות ומחזות מהודרות נוראות ואיומות על כל עברים, המשורר אומר קול ה' נשמע בכל כח, קול ה' נשמע בכל הדר, כל כח וכח כל הדר והדר המתראה, קול ה' נשמע בו ונחת זרועו יראה :  {ה} קול, הסער והזרם הגיע עד יער הלבנון ועד שריון, והמשורר אמר קול ה' הוא השובר ארזים, וה' הוא המשבר את ארזי הלבנון עד שירקדו מפניו כעגל, והלבנון והשריון עצמו ירקדו לפניו כבן ראמים (שהוא גדול מעגל) :  {ז} קול, הארץ התפוררה, ולהבות אש נוראות יוצאים מתהומות הארץ על כל המדבר הבוער ברוח זלעפות, המשורר אומר קול ה' הוא החוצב להבות אש :  {ח} קול ה', הוא אשר יחיל מדבר, כאילו האדמה אשר במדבר באה עד המשבר ותחולל בחבלי יולדה להוליד את העצמים אשר בבטן הארץ המלאה אש וגפרית ולהבה, וה' הוא יחיל מדבר קדש :  {ט} קול, מן הרעש הזה התחוללו האילות ונחשפו היערות, החי וכל צומח, בכל זה נשמע קול ה' ודברו, קול ה' בכל כח, אבל בהיכלו כלו אומר כבוד, שם השתחוו בני אלים אלה הנוראים לפני מלך הכבוד, ותקם סערה לדממה לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשו :  {י} ה', גם אם ה' למבול ישב, גם אם יתרבה השטף והרעש עד שיתהוה מזה מבול להחריב כל העולם, וישב ה' מלך לעולם, לשפוט את כל הארץ, כי ה' ימלוך עולם ועד גם כי אבדו גוים מארצו (כנ''ל י' ט''ז), בכל זאת.  {יא} ה' עוז לעמו יתן, לא יגע רע בישראל, בהפך הם ישיגו עי''ז עז ותעצומות, וה' יברך את עמו בשלום, שעי''כ נחרבו הרשעים הנלחמים עמהם והיה להם שלום מני צרים, (וכמו ששר עוד על כיוצא בזה בסי' מ''ו ובסי' מ''ח) :

{א} הבו. ענין הזמנה בכ''מ, הבה נתחכמה לו, הבה נא אבא אליך. בני אלים. הכחות הנשגבות, כמו ידמה לה' בבני אלים :  {ח} יחיל מדבר. כמו ותרעש הארץ ותחיל, שיצייר רעש הארץ כיולדה, כמ''ש עתה כיולדה אפעה (ישעיה מ''ב) כמו שפירשתי שם :  {ט} יחולל. כמו מחוללת תנין, או כמו חולל אילות תשמור (איוב ל''ט) על החבלים והצירים, ויחשוף. כמו ויחשוף בפת''ח :

{א} בני אלים. הם המלאכים : הבו לה'. חוזר ומפרש מהו ואמר הבו לה' כבוד ועוז ר''ל שבחו ואמרו הכבוד והעוז המה לה' :  {ב} כבוד שמו. הכבוד הראוי לשמו כי כל שמותיו מורים על כבודו : בהדרת. במקום שהוא מהודר בקדושה והוא בה''מ :  {ג} קול ה'. אז ישאג קול ה' להחריד הנמשלים לנחלי מים : הרעים. ירעם בקול : ה' על מים רבים. ה' ירעם בקול על הנמשלים למים רבים וכפל הדבר פעמים ושלש להתמדת הדבר :  {ד} בכח. ישאג בכח רב : בהדר. בעבור להדר ולפאר את ישראל להיות להם למחסה :  {ה} ארזים. הוא משל על אנשים גבורים וחזקים :  {ו} וירקידם. בתנועת הרעדה : לבנון ושריון. כפל המליצה מארזים :  {ז} חוצב. כורת להבות אש לשלחם על פני הארץ והם הברקים והמה יחרידו את העובדי גילולים :  {ח} יחיל מדבר. ירעיד יושבי מדבר : מדבר קדש. שהיא גדולה ורחבה :  {ט} ויחשוף יערות. כי ישבר ויפיל כל עצי היערות וישארו א''כ היערות מגולים ופנוים מן האילנות והכל הוא דרך משל על מפלת אויבי ה' : ובהיכלו. כל הבאים בבית המקדש יאמרו הנה עתה נראה כבודו : {י} ה' למבול ישב. כמו בעת שהיה המבול ישב ה' לבדו כי הכל נשטף ונודע אז שהוא המושל בכל : וישב. רצה לומר כ''כ בימי המשיח ישב הוא לבדו למלך לעולם אזי כולם יכירו כי הוא בורא עולם :  {יא} ה' עוז. אז יתן ה' החוזק לעמו ויברכם בשלום :

{א} הבו. תנו כמו הבה את אשתי (בראשי' כ''ט) רצה לומר תנו בפה ואמרו כמו ולא נתן תפלה (איוב א') : אלים. חזקים כמו אילי מואב (שמות ט''ו) :  {ג} הרעים. מלשון רעם ורעש :  {ה} הלבנון. שם יער בארץ ישראל :  {ו} וירקידם. ענין קפיצה ודלוג : לבנון ושריון. שמות הרים : בן ראמים. ראש קטן וכן ובן יונה (ויקרא י''ג) :  {ז} חוצב. ענין חטיבה וחתוך כמו חצבה עמודיה שבעה (משלי ט') :  {ח} יחיל. יחולל מלשון חיל וחלחלה :  {ט} אילות. נקבות מאילים : ויחשוף. ענין גלוי כמו מחשוף הלבן (בראשית ל') :  {י} למבול. כמו במבול :