פרק 1

פרק שירה ליום ראשון

הקדמה

אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כָּל הָעוֹסֵק בְּפֶּרֶק שִׁירָה בָּעוֹלָם הַזֶה זוֹכֶה וְאוֹמְרָה לְעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר ״אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה״ – ״שָׁר״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״יָשִׁיר״ לָעוֹלָם הַבָּא׃

וְאָמַר רַבִּי כָּל הָעוֹסֵק בְּפֶּרֶק שִׁירָה בָּעוֹלָם הַזֶה מַעִיד אֲנִי עָלָיו שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא וְנִצוֹל מִיֵצֶר הָרָע וּמִדִּין קָשֶׁה וּמִשָּׂטָן הַמַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי מַזִיקִין וּמֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וּמִדִּינָה שֶׁל גֵּיהִנֹם וְזוֹכֶה לִלְמוֹד וּלְלַמֵד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵים וְתַלְמוּדוֹ מְקַיֵים בְּיָדוֹ וּמַאַרִיךְ יָמִים וְזוֹכֶה לְחַיֵי עוֹלָם הַבָּא׃

(ילקוט שמעוני, סוף תהלים) אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל עַל דָּוִד הַמֶלֶךְ ע״ה בְּשָׁעָה שֶׁסִּיֵים סֵפֶר תְּהִלִים זָחָה דַעַתּוֹ עָלָיו. אָמַר לִפְנֵי הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״יֵשׁ בְּרִיאָה שֶׁבָּרָאתָ בְּעוֹלמְךָ שֶׁאוֹמֶרֶת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת יוֹתֵר מִמֶנִי?״ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְדַּמְנָה לוֹ צְפַרְדֵּעַ אַחַת וְאָמְרָה לוֹ, דָּוִד! אַל תָּזּוּחַ דַּעְתְּךָ עָלֶיךָ, שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת יוֹתֵר מִמֶּךָּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא כָּל שִׁירָה שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת מְמַשֶּׁלֶת עָלֶיהָ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ה:יב) ״וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָׁה וָאָלֶף.״ וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי עוֹסֶקֶת בְּמִצְוָה גְדוֹלָה, וְזוּ הִיא הַמִּצְוָה שֶׁאַנִי עוֹסֶקֶת בָּהּ – יֵשׁ בִּשְׂפַת הַיָם מִין אֶחָד שֶׁאֵין פַּרְנָסָתוֹ כִּי אִם מִן הַמַיִם וּבְשָעָה שֶׁהוּא רָעֵב נוֹטְלֵנִי וְאוֹכְלֵנִי לְקַיֵים מַה שֶׁנֶאֶמַר (משלי כה:כא-כב) ״אִם רָעֵב שֹׂנַֽאַךָ הַאֲכִילֵהוּ לֶחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ וַיְהֹוָה יְשַׁלֶּם לָךָ״ אַל תִּקְרֵי יְשַׁלֶּם לָךְ אֶלָּא יַשְׁלִימֵהוּ לָךְ׃



שָׁמַיִם אוֹמְרִים

שָׁמַיִם אוֹמְרִים: הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ: (תהילים יט ב)

אֶרֶץ אוֹמֶרֶת

אֶרֶץ אוֹמֶרֶת. לְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָּה: (תהילים כד א)
ואומר. מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצָדִיק: (ישעיהו כד טז)

גַּן עֵדֶן אוֹמֵר

גַּן עֵדֶן אוֹמֵר. עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדַיו: (שיר השירים ד טז)

גֵּיהִנֹּם אוֹמֵר

גֵּיהִנֹּם אוֹמֵר. כִּי הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב: (תהילים קז ט)



מִדְבַּר אוֹמֵר

מִדְבַּר אוֹמֵר. יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת: (ישעיהו לה א)

שָׂדוֹת אוֹמְרִים

שָׂדוֹת אוֹמְרִים. יי בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה: (משלי ג יט)

מַיִם אוֹמְרִים

מַיִם אוֹמְרִים. לְקֹול תִּתֹּו הֲמֹון מַיִם בַּשָּׁמַיִם וַיַּעַל נְשִׂאִים מִקְצֵה אָרֶץ בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה וַיֹּצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו: (ירמיה נא טז)

יָמִים אוֹמְרִים

יָמִים אוֹמְרִים. מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם יי: (תהילים צג ד)



נַהֲרוֹת אוֹמְרִים

נַהֲרוֹת אוֹמְרִים. נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ (תהילים צח ח)

מַעְיָנוֹת אוֹמְרִים

מַעְיָנוֹת אוֹמְרִים. וְשָׁרִים כְּחֹלְלִים כָּל מַעְיָנַי בָּךְ: (תהילים פז ז)

תפילה לאחר פרק שירה

(ילקוט שמעוני פרשת בא רמז קפז) רַבִּי יְשַׁעְיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא הִתְעַנָּה חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים תַּעֲנִיּוֹת. אָמַר כְּלָבִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (ישעיה נו יא) וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה, יִזְכּוּ לוֹמַר שִׁירָה. עָנָה לוֹ מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם וְאָמַר לוֹ יְשַעְיָה עַד מָתַי אַתָּה מִתְעַנֶּה עַל זֶה הַדָּבָר. שְׁבוּעָה הִיא מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא מִיּוֹם שֶׁגִּילָּה סוֹדוֹ לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא לֹא גִלָּה דָבָר זֶה לְשׁוּם בְּרִיאָה בָּעוֹלָם. אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁתַּלְמִידוֹ שֶׁל אָדָם גָּדוֹל אַתָּה שְׁלָחוּנִי מִן הַשָּׁמַיִם לִזְדַקֵּק אֵלֶיךָ לְהַגִיד לְךָ בַּמֶה זָכוּ הַכְּלָבִים לוֹמַר שִׁירָה. לְפִי שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (שמות יא ז) וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁזָכוּ לְעַבֵּד עוֹרוֹת מִצּוֹאָתָם שֶׁכּוֹתְבִים בָּהֶם תְּפִילִּין וּמְזוּזוֹת וְסִפְרֵי תּוֹרָה. עַל כֵּן זָכוּ לוֹמַר שִׁירָה. וּלְעִנְיַן הַשְׁאֵלָה שֶּׁשָּׁאַלְתָּ חֲזוֹר לַאֲחֹרֶיךָ וְאַל תּוֹסִיף בַּדָּבָר הַזֶּה עוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כא כג) שׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שׁוֹמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ. בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׃

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁבִּזְכוּת פֶּרֶק שִׁירָה שֶׁקָּרָאתִי, שֶׁהוּא שִׁירַת הַדּוֹמֵם הַצּוֹמֵחַ וְהַחַי, וְהַמַּלְאָכִים הַמְּמֻנִּים עֲלֵיהֶם מֵאֵת הַשֵׁם יִתְבָּרֵךְ, שֶׁתְּהֵא אֲמִירָתוֹ כְּהַקְרָבַת קָרְבָּן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. שֶׁתְּהֵא שָׁעָה זוּ שְׁעַת רַחֲמִים, שְׁעַת הַקְשָׁבָה, שְׁעַת הַאֲזָנָה, וְנִקְרָאֲךָ וּתְעַנִּינוּ, נַעְתִּיר לְךָ וְהֵעָתֵר לָנוּ. שֶׁתִּהְיֶה עוֹלָה לְפָנֶיךָ אֲמִירַת פֶּרֶק שִׁירָה כְּאִלּוּ הִשַּׂגְנוּ כֹּל הַסּוֹדוֹת הַנִּפְלָאוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת אֲשֶׁר הֵם חֲתוּמִים בּוֹ בְּכֹל תְּנָאָיו. הַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְנִזְכֶּה לְמָקוֹם שֶׁהַנְּפָשׁוֹת הָרוּחוֹת וְהַנְשָׁמוֹת נֶחְצָבוֹת מִשַּׁם, וּכְאִלּוּ עָשִׂינוּ כֹּל אַשֵּׁר מוּטָל עָלֵינוּ לְהַשִּׂיג, בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה בֵּין בְּגִלְגּוּלִים אֲחֵרִים, וּמַלֵּא כֹּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה (כָּאן יוֹסִיף בִּפְרָטִיּוּת מַה שֶׁנִּצְרַךְ) וְתִשְׁלַח בְּרָכָה הַצְלָחָה וְהַרְוָחָה בְּכֹל מֵעֲשֵׂה יָדֵינוּ , וְנִזְכֶּה לְשׁוֹרֵר לַעֲתִיד לָבוֹא, וְתַשִּׁיב שְׁכִינָתְךָ לְעִיר קָדְשְׁךָ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.