תהילים אונליין
תהילים לז - פרק לז - מזמור לז
{א} לְדָוִד אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים אַל תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי עַוְלָה:
{ב} כִּי כֶחָצִיר מְהֵרָה יִמָּלוּ וּכְיֶרֶק דֶּשֶׁא יִבּוֹלוּן:
{ג} בְּטַח בַּיהוָה וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה:
{ד} וְהִתְעַנַּג עַל יְהוָה וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ:
{ה} גּוֹל עַל יְהוָה דַּרְכֶּךָ וּבְטַח עָלָיו וְהוּא יַעֲשֶׂה:
{ו} וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצָּהֳרָיִם:
{ז} דּוֹם לַיהוָה וְהִתְחוֹלֵל לוֹ אַל תִּתְחַר בְּמַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ בְּאִישׁ עֹשֶׂה מְזִמּוֹת:
{ח} הֶרֶף מֵאַף וַעֲזֹב חֵמָה אַל תִּתְחַר אַךְ לְהָרֵעַ:
{ט} כִּי מְרֵעִים יִכָּרֵתוּן וְקוֵֹי יְהוָה הֵמָּה יִירְשׁוּ אָרֶץ:
{י} וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ:
{יא} וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם:
{יב} זֹמֵם רָשָׁע לַצַּדִּיק וְחֹרֵק עָלָיו שִׁנָּיו:
{יג} אֲדֹנָי יִשְׂחַק לוֹ כִּי רָאָה כִּי יָבֹא יוֹמוֹ:
{יד} חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים וְדָרְכוּ קַשְׁתָּם לְהַפִּיל עָנִי וְאֶבְיוֹן לִטְבוֹחַ יִשְׁרֵי דָרֶךְ:
{טו} חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה:
{טז} טוֹב מְעַט לַצַּדִּיק מֵהֲמוֹן רְשָׁעִים רַבִּים:
{יז} כִּי זְרוֹעוֹת רְשָׁעִים תִּשָּׁבַרְנָה וְסוֹמֵךְ צַדִּיקִים יְהוָה:
{יח} יוֹדֵעַ יְהוָה יְמֵי תְמִימִם וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶה:
{יט} לֹא יֵבֹשׁוּ בְּעֵת רָעָה וּבִימֵי רְעָבוֹן יִשְׂבָּעוּ:
{כ} כִּי רְשָׁעִים יֹאבֵדוּ וְאֹיְבֵי יְהוָה כִּיקַר כָּרִים כָּלוּ בֶעָשָׁן כָּלוּ:
{כא} לוֶֹה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן:
{כב} כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָיו יִכָּרֵתוּ:
{כג} מֵיְהוָה מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ וְדַרְכּוֹ יֶחְפָּץ:
{כד} כִּי יִפֹּל לֹא יוּטָל כִּי יְהוָה סוֹמֵךְ יָדוֹ:
{כה} נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם:
{כו} כָּל הַיּוֹם חוֹנֵן וּמַלְוֶה וְזַרְעוֹ לִבְרָכָה:
{כז} סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב וּשְׁכֹן לְעוֹלָם:
{כח} כִּי יְהוָה אֹהֵב מִשְׁפָּט וְלֹא יַעֲזֹב אֶת חֲסִידָיו לְעוֹלָם נִשְׁמָרוּ וְזֶרַע רְשָׁעִים נִכְרָת:
{כט} צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ:
{ל} פִּי צַדִּיק יֶהְגֶּה חָכְמָה וּלְשׁוֹנוֹ תְּדַבֵּר מִשְׁפָּט:
{לא} תּוֹרַת אֱלֹהָיו בְּלִבּוֹ לֹא תִמְעַד אֲשֻׁרָיו:
{לב} צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ:
{לג} יְהוָה לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ וְלֹא יַרְשִׁיעֶנּוּ בְּהִשָּׁפְטוֹ:
{לד} קַוֵּה אֶל יְהוָה וּשְׁמֹר דַּרְכּוֹ וִירוֹמִמְךָ לָרֶשֶׁת אָרֶץ בְּהִכָּרֵת רְשָׁעִים תִּרְאֶה:
{לה} רָאִיתִי רָשָׁע עָרִיץ וּמִתְעָרֶה כְּאֶזְרָח רַעֲנָן:
{לו} וַיַּעֲבֹר וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ וָאֲבַקְשֵׁהוּ וְלֹא נִמְצָא:
{לז} שְׁמָר תָּם וּרְאֵה יָשָׁר כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם:
{לח} וּפֹשְׁעִים נִשְׁמְדוּ יַחְדָּו אַחֲרִית רְשָׁעִים נִכְרָתָה:
{לט} וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵיְהוָה מָעוּזָּם בְּעֵת צָרָה:
{מ} וַיַּעְזְרֵם יְהוָה וַיְפַלְּטֵם יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם כִּי חָסוּ בוֹ:
{א} לְדָוִ֨ד ׀ אַל־תִּתְחַ֥ר בַּמְּרֵעִ֑ים אַל־תְּ֝קַנֵּ֗א בְּעֹשֵׂ֥י עַוְלָֽה׃
{ב} כִּ֣י כֶ֭חָצִיר מְהֵרָ֣ה יִמָּ֑לוּ וּכְיֶ֥רֶק דֶּ֝֗שֶׁא יִבּוֹלֽוּן׃
{ג} בְּטַ֣ח בַּֽ֭יהוָה וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב שְׁכָן־אֶ֝֗רֶץ וּרְעֵ֥ה אֱמוּנָֽה׃
{ד} וְהִתְעַנַּ֥ג עַל־יְהוָ֑ה וְיִֽתֶּן־לְ֝ךָ֗ מִשְׁאֲלֹ֥ת לִבֶּֽךָ׃
{ה} גּ֣וֹל עַל־יְהוָ֣ה דַּרְכֶּ֑ךָ וּבְטַ֥ח עָ֝לָ֗יו וְה֣וּא יַעֲשֶֽׂה׃
{ו} וְהוֹצִ֣יא כָא֣וֹר צִדְקֶ֑ךָ וּ֝מִשְׁפָּטֶ֗ךָ כַּֽצָּהֳרָֽיִם׃
{ז} דּ֤וֹם ׀ לַיהוָה֮ וְהִתְח֢וֹלֵ֫ל ל֥וֹ אַל־תִּ֭תְחַר בְּמַצְלִ֣יחַ דַּרְכּ֑וֹ בְּ֝אִ֗ישׁ עֹשֶׂ֥ה מְזִמּֽוֹת׃
{ח} הֶ֣רֶף מֵ֭אַף וַעֲזֹ֣ב חֵמָ֑ה אַל־תִּ֝תְחַ֗ר אַךְ־לְהָרֵֽעַ׃
{ט} כִּֽי־מְ֭רֵעִים יִכָּרֵת֑וּן וְקֹוֵ֥י יְ֝הוָ֗ה הֵ֣מָּה יִֽירְשׁוּ־אָֽרֶץ׃
{י} וְע֣וֹד מְ֭עַט וְאֵ֣ין רָשָׁ֑ע וְהִתְבּוֹנַ֖נְתָּ עַל־מְקוֹמ֣וֹ וְאֵינֶֽנּוּ׃
{יא} וַעֲנָוִ֥ים יִֽירְשׁוּ־אָ֑רֶץ וְ֝הִתְעַנְּג֗וּ עַל־רֹ֥ב שָׁלֽוֹם׃
{יב} זֹמֵ֣ם רָ֭שָׁע לַצַּדִּ֑יק וְחֹרֵ֖ק עָלָ֣יו שִׁנָּֽיו׃
{יג} אֲדֹנָ֥י יִשְׂחַק־ל֑וֹ כִּֽי־רָ֝אָ֗ה כִּֽי־יָבֹ֥א יוֹמֽוֹ׃
{יד} חֶ֤רֶב ׀ פָּֽתְח֣וּ רְשָׁעִים֮ וְדָרְכ֢וּ קַ֫שְׁתָּ֥ם לְ֭הַפִּיל עָנִ֣י וְאֶבְי֑וֹן לִ֝טְב֗וֹחַ יִשְׁרֵי־דָֽרֶךְ׃
{טו} חַ֭רְבָּם תָּב֣וֹא בְלִבָּ֑ם וְ֝קַשְּׁתוֹתָ֗ם תִּשָּׁבַֽרְנָה׃
{טז} טוֹב־מְ֭עַט לַצַּדִּ֑יק מֵ֝הֲמ֗וֹן רְשָׁעִ֥ים רַבִּֽים׃
{יז} כִּ֤י זְרוֹע֣וֹת רְ֭שָׁעִים תִּשָּׁבַ֑רְנָה וְסוֹמֵ֖ךְ צַדִּיקִ֣ים יְהוָֽה׃
{יח} יוֹדֵ֣עַ יְ֭הוָה יְמֵ֣י תְמִימִ֑ם וְ֝נַחֲלָתָ֗ם לְעוֹלָ֥ם תִּהְיֶֽה׃
{יט} לֹֽא־יֵ֭בֹשׁוּ בְּעֵ֣ת רָעָ֑ה וּבִימֵ֖י רְעָב֣וֹן יִשְׂבָּֽעוּ׃
{כ} כִּ֤י רְשָׁעִ֨ים ׀ יֹאבֵ֗דוּ וְאֹיְבֵ֣י יְ֭הוָה כִּיקַ֣ר כָּרִ֑ים כָּל֖וּ בֶעָשָׁ֣ן כָּֽלוּ׃
{כא} לֹוֶ֣ה רָ֭שָׁע וְלֹ֣א יְשַׁלֵּ֑ם וְ֝צַדִּ֗יק חוֹנֵ֥ן וְנוֹתֵֽן׃
{כב} כִּ֣י מְ֭בֹרָכָיו יִ֣ירְשׁוּ אָ֑רֶץ וּ֝מְקֻלָּלָ֗יו יִכָּרֵֽתוּ׃
{כג} מֵ֭יְהוָה מִֽצְעֲדֵי־גֶ֥בֶר כּוֹנָ֗נוּ וְדַרְכּ֥וֹ יֶחְפָּֽץ׃
{כד} כִּֽי־יִפֹּ֥ל לֹֽא־יוּטָ֑ל כִּֽי־יְ֝הוָ֗ה סוֹמֵ֥ךְ יָדֽוֹ׃
{כה} נַ֤עַר ׀ הָיִ֗יתִי גַּם־זָ֫קַ֥נְתִּי וְֽלֹא־רָ֭אִיתִי צַדִּ֣יק נֶעֱזָ֑ב וְ֝זַרְע֗וֹ מְבַקֶּשׁ־לָֽחֶם׃
{כו} כָּל־הַ֭יּוֹם חוֹנֵ֣ן וּמַלְוֶ֑ה וְ֝זַרְע֗וֹ לִבְרָכָֽה׃
{כז} ס֣וּר מֵ֭רָע וַעֲשֵׂה־ט֗וֹב וּשְׁכֹ֥ן לְעוֹלָֽם׃
{כח} כִּ֤י יְהוָ֨ה ׀ אֹ֘הֵ֤ב מִשְׁפָּ֗ט וְלֹא־יַעֲזֹ֣ב אֶת־חֲ֭סִידָיו לְעוֹלָ֣ם נִשְׁמָ֑רוּ וְזֶ֖רַע רְשָׁעִ֣ים נִכְרָֽת׃
{כט} צַדִּיקִ֥ים יִֽירְשׁוּ־אָ֑רֶץ וְיִשְׁכְּנ֖וּ לָעַ֣ד עָלֶֽיהָ׃
{ל} פִּֽי־צַ֭דִּיק יֶהְגֶּ֣ה חָכְמָ֑ה וּ֝לְשׁוֹנ֗וֹ תְּדַבֵּ֥ר מִשְׁפָּֽט׃
{לא} תּוֹרַ֣ת אֱלֹהָ֣יו בְּלִבּ֑וֹ לֹ֖א תִמְעַ֣ד אֲשֻׁרָיו׃
{לב} צוֹפֶ֣ה רָ֭שָׁע לַצַּדִּ֑יק וּ֝מְבַקֵּ֗שׁ לַהֲמִיתוֹ׃
{לג} יְ֭הוָה לֹא־יַעַזְבֶ֣נּוּ בְיָד֑וֹ וְלֹ֥א יַ֝רְשִׁיעֶ֗נּוּ בְּהִשָּׁפְטֽוֹ׃
{לד} קַוֵּ֤ה אֶל־יְהוָ֨ה ׀ וּשְׁמֹ֬ר דַּרְכּ֗וֹ וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ בְּהִכָּרֵ֖ת רְשָׁעִ֣ים תִּרְאֶֽה׃
{לה} רָ֭אִיתִי רָשָׁ֣ע עָרִ֑יץ וּ֝מִתְעָרֶ֗ה כְּאֶזְרָ֥ח רַעֲנָֽן׃
{לו} וַ֭יּֽ͏ַעֲבֹר וְהִנֵּ֣ה אֵינֶ֑נּוּ וָֽ֝אֲבַקְשֵׁ֗הוּ וְלֹ֣א נִמְצָֽא׃
{לז} שְׁמָר־תָּ֭ם וּרְאֵ֣ה יָשָׁ֑ר כִּֽי־אַחֲרִ֖ית לְאִ֣ישׁ שָׁלֽוֹם׃
{לח} וּֽ֭פֹשְׁעִים נִשְׁמְד֣וּ יַחְדָּ֑ו אַחֲרִ֖ית רְשָׁעִ֣ים נִכְרָֽתָה׃
{לט} וּתְשׁוּעַ֣ת צַ֭דִּיקִים מֵיְהוָ֑ה מָֽ֝עוּזָּ֗ם בְּעֵ֣ת צָרָֽה׃
{מ} וַ֥יַּעְזְרֵ֥ם יְהוָ֗ה וַֽיְפַלְּ֫טֵ֥ם יְפַלְּטֵ֣ם מֵ֭רְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵ֑ם כִּי־חָ֥סוּ בֽוֹ׃
תהילים לז : סגולות
לשיכור
פרושים - תהילים לז
פרק תהילים זה עוסק ב: דוד המלך מוכיח דורו, שאל יקנאו ברשעים ובהצלחתם ויש לחוש שיתפתו להם. אלא יבטחו ב- ה'. וישאו ויתנו באמונה והקב"ה יעשה להם הכל.
פירוש רש''י על תהילים לז
{א} אל תתחר במרעים. מוכיח את ישראל הוא שלא יתחרו בהצלחת המרעים לעשות כמעשיה' כמו (ירמיה י''ב) ואיך תתחרה את הסוסים לרוץ במרוצתם, האטיר בלע''ז : אל תקנא בעושי עולה. לעשות עולה כמותם : {ב} ימלו. שרו''נט טראנקיי''ץ בלע''ז, ל' כריתה : {ג} בטח בה'. ואל תאמר אם לא אגזול ואגנוב או אתן לעני צדקה במה אתפרנס : ועשה טוב. ואז תשכון ארץ לאורך ימים : ורעה אמונה. תאכל ותתפרנס משכר האמונה שהאמנת בהקדוש ברוך הוא לסמוך עליו ולעשות טוב : {ד} והתענג על ה'. התענג בתפנוקי' על משענתו של הקדוש ברוך הוא : {ה} גול על ה' דרכך. גלגל עליו כל צרכיך : {ז} דום לה'. המתן לישועתו כמו (ש''א יד) אם כה יאמרו אלינו דומו דיהונתן, ומנחם חברו לשון דממה כמו וידם אהרן (ויקרא י') וגם כן פתר טוב ויחיל ודומם (איכה ג') ודונש מודה לו : והתחולל. לשון תוחלת : אל תתחר. לאמר ארשיע כמותו ואצליח כמותו : {ח} הרף מאף. הרף מהרשיע שלא יבא עליך אף : ועזוב. דבר המביא עליך חמתו של הקב''ה : {ט} כי מרעים. שאתה רואה עתה מצליחים הם יכרתון : {י} ועוד מעט. כשתמתין עוד מעט תראה כי אין הרשע : והתבוננת על מקומו. ותסתכל על מקום שהיה שם ואיננו כי מת ואבד : {יב} וחרק. כמו חרקו שן ארקי''נט בלע''ז, (איכה יד) : {יד} חרב פתחו. הרשעי' פתחו, אנקומנצירנט בלע''ז תגר וחרום מתחילים הרשעים מאליהם : {טז} טוב מעט לצדיק. טובים מעט אנשים שהולכים לעזרת הצדיקים : מהמון רשעים רבים. אמרפל וחביריו שהתחילו מלחמ' בעולם בשביל לשבות את לוט ולהתגרות באברהם מעט אנשים שהיו עם אברה' הצליחו והרגו כל אותן האוכלסין : {יח} יודע ה' ימי תמימים. מכי' את מעשי ימיהם : ונחלתם. וקבול שכר' מאתו לעול' תהיה : {כ} כיקר כרים. כאור ענן בקר הנראה שחרית מלבין על מרחבי בקעה שאינו מתקיים, כרים מישור כמו כר נרחב (ישעיה ל') : כיקר. לשון אור יקרות (זכריה י''ד), ויש פותרין כיקר כרים, ככבוד כבשים שמפטמין אותן לטבח : {כא} לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן. הקב''ה שהוא צדיקו של עולם חונן משלו ונותן לזה שהלוה מה שהוא גוזל ממנו : {כב} כי מבורכיו. של צדיקו של עולם יירשו ארץ : {כג} מצעדי גבר. מי שהוא גבור ביראת הקדוש ברוך הוא ליש פאש דופורט בלע''ז. כוננו. פורי''נט אפיטייץ בלע''ז : {כד} יפול. לבורג''א בלע''ז, לשון ותפול מעל הגמל (בראשית כ''ד). כי. כמו אם : לא יוטל. לא יושלך להיות נעזב : {כה} נער הייתי. פסוק זה שר העולם אמרו דאילו דוד לא קשיש כולי האי : {כו} כל היום. הצדיק חונן עניים ומלוה להם : וזרעו. זה שהוא זורע לצדקה סופו לברכה : {ל} פי צדיק יהגה. תחלה בלבו חכמה לראות דין שפסקה תורה לכל דבר, ואח''כ לשונו תדבר משפט : {לא} לא תמעד אשוריו. לא יחליקו צעדיו : {לה} ומתערה. משריש כמו (ישעיה י''ט) ערות על יאור, ובלשון משנה יש הרבה אילן שנפשח ומעורה בקליפה : כאזרח רענן. כאחד מאזרחי הארץ הנשרשין וממולאים בנכסים וכן פירש מנחם כאזרח רענן מתלחלח ומתצמח כאשל הנשרש ואזרח מאזרחי בני אדם אנשי שרשים המה (סא''א) : {לז} שמר תם. הסתכלו בדרכי התמימים ללמוד ממעשיהם : כי אחרית לאיש שלום. אם ראשית אין לו אחרית יש לו, אבל פושעים וחטאים ורשעים אחרית' נכרת' ונשמדו יחדיו :
פירוש מלבי''ם : ביאור הענין על תהילים לז
{א} לדוד, ידבר על מעלות הבוטח בה' וההבדל בינו לבין הבלתי בוטח, אל תתחר, ר''ל המשים לב אל רוע דרך המרעים ואל הצלחתם, אז או שנפשו תגעל בדרכם ויתחר בם, או שיקנא בהצלחתם וירצה להיות כמוהם, לעומת הא' אמר אל תתחר במרעים, ולעומת הב' אמר אל תקנא בעושי עולה, ומפרש נגד אל תתחר במרעים. {ב} כי כחציר מהרה ימלו, שהחציר אינו מאריך ימים רק שמתיבש לפני כל העשבים, וא''כ א''צ לתחר בם (או שיחרה אפו על הצלחתם) כי בל''ז ימלו מהרה, ונגד אל תקנא בעושי עולה כי גם בעת שמצליחים אין הצלחתם הצלחה, שהם דומים כירק דשא שהוא נבל גם בעודהו באבו כי אין בו ממש, כן גם בעודם מצליחים אינה הצלחה אמתית, {ג} בטח בה', ואז תהיה הצלחתך הצלחה אמתית מכמה טעמים, א. ועשה טוב, שעם בטחונך תעשה טוב, לא הצלחת המרעים שעושים רע, ותנאי ההצלחה שידע המצליח שמעשיו טובים ושהוא ראוי אל ההצלחה, ב. המרעים צריכים לעבור ימים ונהרות לבקש סבות הצלחתם ואתה תשכן ארץ, כי יתן טרפך בכ''מ, ג. הבלתי בוטח ירא תמיד פן יחסר לחמו ואוצר וכונס ואינו נהנה ממנו, ואתה רעה אמונה, תתדמה ככבש במרחב שרועה ומאמין שההרים יצמחו תמיד חציר ועשב : {ד} והתענג על ה', שהעונג שלך יהיה ענין נפשי בה', משא''כ המרעים שנפשם תתעצב כי רחוק ממנה משיב נפשה, ה. שהמרעים לא ימצאו משאלות לבם לעולם, יש לו מנה מבקש מאתים, אבל הבוטח בה' יתן לך משאלות לבך : {ה} גול, ו. הבלתי בוטח אינו יודע האמצעים והדרכים שע''י ימצא טרפו וצריך לבקש דרכים רבים, אבל אתה תגול אל ה' גם דרכך, ותבטח עליו כי הוא יעשה ויכין גם הדרך שבו תגיע אל מחוז חפצך : {ו} והוציא ז. המרעים צריכים לעשות במחשך מעשיהם כי תשיגם בוז וכלימה על רוע מעשיהם, אבל ה' יוציא לאור צדקך, ח. המרעים יתיראו משופטי ארץ שיעשו בהם שפטים אבל הבוטח יוציא ה' משפטך כצהרים : {ז} דום, מוסיף לאמר שגם בעת אשר לא תמצא חית ידך וטרפך בכ''ז אל תתחר, רק דום לה' והתחולל לו, עשה א''ע מיחל ומקוה לו, אל תתחר גם אז במצליח דרכו, ר''ל שיש רשע שדרכו מוצלח מצד המזל, ויש שמצליח ע''י שהוא עושה מזימות ומחשבות עמוקות וממציא בזה עניניו וצרכיו, אל תתחר בכ''ז רק. {ח} הרף מאף, שהגם שההצלחה רחוקה ממך אל יהי לך אף ע''ז נגד ה', וגם עזוב חמה שהוא הכעס הפנימי בלב, ואל תתחר, בשום אופן, כי מה שתתחר יהיה אך להרע לך, כי טוב לך שתהיה דל בוטח משתהיה עשיר בלתי בוטח, כי טוב אחרית דבר מראשיתו ואז יתראה ההבדל בין המרעים ובין הבוטחים בה' : {ט} כי מרעים יכרתון לבסוף, אבל קוי ה' המה יירשו ארץ הם יירשו את המרעים הנכרתים ולא תאמר שזה יהיה לזמן רחוק, כי. {י} ועוד מעט בזמן קרוב, ואין רשע והרשע יהיה אין, ולא זאת לבד כי והתבוננת על מקומו, אם תתבונן היטב בעת שהוא עדיין על מקומו, הוא ג''כ איננו, כי הצלחתו רק הצלחה מדומה, אבל. {יא} וענוים נעלים ממנו בשתי אלה, א. בהתמדת הצלחתם לבסוף שהמה יירשו ארץ לבסוף, ב. שהצלחתם לא תהיה הצלחה מדומה (כמו הרשע שלבו מלא פחד ורוגז) רק והתענגו על רוב שלום : {יב} (יב-יג) זומם, מוסיף לאמר גם אם תראה שהרשע זומם וחושב מחשבות להרע לצדיק, וחורק עליו שניו, וה' אינו עושה לו מאומה רק ישחק לו ומראה לו פנים שוחקות, גם אז אל תתחר כי זה האות כי ראה כי יבא יומו, שה' רואה ויודע שזה עצמו יהי' סבת מפלתו ולכן שוחק לו, ומוסיף לאמר וגם אם תראה כי. (יד-טו) חרב פתחו רשעים, שלא לבד שזמם על הצדיק במחשבה כי גם פתחו את החרב ודרכו קשתם, ומפרש שדרכו קשתם להפיל עני ואביון, ופתחו חרבם לטבוח ישרי דרך שאת עוברי דרך שרוצים לגזול ממונם יהרגו בחרב מקרוב ואת העני שאין להם מה לגזול ממנו יהרגו בחץ מרחוק, ור''ל הגם שפתחו חרב וה' ישחק להם, הוא כי ראה כי יבא יומם, כי עי''כ חרבם תבא בלבם וקשתותם תשברנה, ולכן שחק להם להפילם בפועל כפיהם : {טז} (טז-יז) טוב, ובזה תראה איך שטוב המעט שיש לצדיק, מהמון רשעים הגם שהם רבים, כי הלא תראה שזרועות רשעים תשברנה הגם שהיה אתו חיל רב ועוזרים רבים נגד הצדיק העני בכ''ז נשברו זרועותיו ולא יכול לעשות רע להצדיק והצדיק הגם שהיה לו רק כח מעט נגדו, התקומם נגדו כי סומך צדיקים ה', ואין מעצור לה' להושיע ברב או במעט : {יח} יודע, מבאר עוד הבדלים בין הבוטח ובין המרעים, שהמרעים לא יחצו ימיהם אבל יודע ה' ימי תמימים, ושומר אותם שיהיו ימיהם בתמימות, והרשע לא ינחיל עשרו לבניו אבל נחלתם לעולם תהיה : {יט} לא, המרעים לא ימצאו מחסה בעת רעה כמו בעת דבר ומלחמה, והתמימים לא יבושו בעת רעה, המרעים לא ימצאו מזון בעת רעב והתמימים בימי רעבון ישבעו : {כ} כי, נגד מ''ש שה' יודע ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה, אומר אבל רשעים יאבדו ולא יכלו ימיהם ולא ישאר נחלתם, ונגד מ''ש לא יבושו בעת רעה אומר אבל אויבי ה' יהיו דומים אז כיקר כרים, כצאן הפטומות על נאות דשא שבימי רעבון עת רעה כלו בעשן כלו, כמ''ש ישעיה ה' על ורעו כבשים כדברם עי''ש : {כא} לוה, מביא עוד ראיה בהבדל שבין הבוטח להבלתי בוטח, שהבלתי בוטח לא ישליטנו אלהי' ליהנות מעשרו שלא לבד שלא יחון דל כי גם לוה רשע ולא ישלם כי ירא פן יכלה ממונו, והצדיק לא לבד שישלם חובותיו כי עוד חונן בהלואה לאחרים וגם נותן צדקה בתורת מתנה, וזה מפני. {כב} כי מבורכיו יירשו ארץ, שהצדיק ברכת ה' עליו וברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה, אבל הרשע חל עליו קללת אלהים ומקולליו יכרתון לבסוף, וכל מה שיש לו אינו שלו : {כג} מה', מבאר עוד שגם אם תראה שהבוטח בה' יפול לפעמים ממדרגתו, גם זה הוא בהשגחת ה' לטובתו, שאחר שמה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ, ר''ל שבין הדרך שאליו ילך הוא קבוע מה', שה' בוחר לפניו הדרך אשר יחפץ, וגם הצעד על הדרך הוא ג''כ מה', כמ''ש כי לא לאדם דרכו לא לאיש הולך והכין את צעדו כמש''פ שם. שבין התכלית שאליו מגמת פניו ובין ההליכה אל התכלית וההשתדלות שהיא הכנת צעדיו הכל מה' וא''כ אם תראה. {כד} כי יפול, ולא יוכל ללכת בדרך שרצה לילך, תדע שלא יוטל ויושלך שם, כי נפילתו היתה לטובתו וה' סומך ידו בזה, שה' ראה שדרך זה שרצה לילך הוא לרעתו, שיוזק בו או בגוף או בנפש, והזמין לו מכשול שיפול ויתעכב מלכת בדרך הזה לטובתו, וכן אם נפל ממדרגתו והצלחתו בודאי היה זה לטובתו באותה שעה, ובכ''ז {כה} נער הייתי גם זקנתי ובחנתי תולדות הימים, ולא ראיתי שיהיה הצדיק נעזב עד שזרעו יהיה מבקש לחם, כי לא יעזב לעולם, ואם לא הצליח הוא יצליחו בניו, כי ראיתי את הצדיק אשר. {כו} כל היום חונן ומלוה עד שנעשה עני עי''כ, בכ''ז זרעו לברכה ותשוב ההצלחה ביד בניו, וצדקת אביהם תהיה ברכה לבניו, ולכן. {כז} סור מרע ועשה טוב ואל תדאג על רעת הזמן ותהפוכותיו רק שכן לעולם בשלוה ובטחון : {כח} (כח-כט) כי ה' אוהב משפט, כי אחר שה' משגיח בעולם בודאי יעשה משפט, ומזה מבואר שלא יעזוב את חסידיו, שזה נגד המשפט והצדק, ובודאי לעולם נשמרו מן ההשגחה, וא''כ יחויב מהמשפט האלהי ושמירתו את חסידיו שזרע רשעים נכרת וצדיקים יירשו ארץ, שהם יהיו לבסוף היורשים של זרע רשעים הנכרתים והם ישכנו על הארץ לעד, וא''כ הצלחת הרשע ועשרו הוא שיכין עושר ונכסים אל הצדיקים יורשיו והם יצליחו לבסוף וההצלחה תשאר בידם לנצח : {ל} פי צדיק, מבאר עוד איך יחוייב זה עפ''י המשפט והצדק, שאחר שהצדיק פיו יהגה חכמה ויתנהג כפי חקי החכמה, ולשונו תדבר משפט, בין אדם לחברו שיבין דרכי המשפט והצדק בבינתו, וגם. {לא} תורת אלהיו בלבו שמאמין בתורת ה' ושומר אותה בלבו, ולא תמעד אשוריו שלא ימעד מדרכי האושר שכל מעשהו ומהלכו הוא לאושר הנפש, ובכ''ז צופה רשע לצדיק, שהוא עליו כצופה לעיין על דרכו להטותו מדרך הטוב ולהחטיאו, וגם הוא מבקש להמיתו בגופו, וא''כ מבואר שראוי על פי המשפט שה' יצילהו בשמירתו משני אלה, שנגד מה שמבקש להמיתו. {לג} ה' לא יעזבנו בידו. ונגד מה שהוא צופה עליו להרשיעו. ה' לא ירשיענו בהשפטו ויגלה צדקתו לעיני כל, וכמ''ש כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי כמש''ש : {לד} קוה. אחר שבאר עניני הבוטח ותועלת הבטחון לשני העולמות. וכי לפעמים לא יצליח הצדיק בעוה''ז כדי להטיבו באחריתו ושלא יושבת מאושר עוה''ב. אומר קוה אל ה', כי הכל הוא לטובתך, ושמור דרכו המתן על דרכו כי יובילך אל ארצות החיים הנצחיים בחיים טובים מאלה. ואם לא ירשת ארץ התחתונה השפלה ירוממך לרשת ארץ אחרת העומדת ברום עולם שהיא ארץ החיים הנצחיים, אשר שם תראה בהכרת רשעים איך תכרת נפשם מקרב עמם בעוה''ב : {לה} ראיתי. והגם שראיתי שיקרה לפעמים שיש רשע עריץ. והוא מתערה בעוה''ז בבנים ובבנות ובעושר כאזרח רענן שהוא מלא שרשים וענפים וסעיפים, בכ''ז : {לו} ויעבר בעת שעבר מן העולם, והנה איננו בעוה''ז. ואבקשהו אם ימצא בעולם השני ששם ימצאו העוברים מזה העולם. ולא נמצא שם כי נפשו תאבד מעולם הבא : {לז} שמר תם. לכן היה בתמימות, ואל תשים לב להצלחת הרשעים בעוה''ז, כי יש עולם אחר ששם יבא במשפט על כל נעלם. וראה ישר שם תראה יושר ה' בענין גמול הצדיק והרשע. כי אחרית לאיש שלום. הצדיק יש לו אחרית בעולם הנפשות שהיא אחרית האדם, אבל. {לח} ופושעים נשמדו יחדו, בעת השמדם ישמדו יחד ר''ל הנשמה עם הגוף ביחד. עד שגם אחרית רשעים נכרתה שנכרתה נפשם שהיא אחרית האדם. וא''כ אין שאלה כלל ממה שהצליח הרשע בעוה''ז. כי ה' משלם אל שונאיו להאבידו. וכן אין שאלה על יסורי הצדיקים. כי {לט} תשועת צדיקים הוא מה', שיושעו תשועת עולמים בעולם הנצחי לפני ה', ובכ''ז גם בעולם הזה לא יעזבם מכל וכל כי הוא מעוזם בעת צרה להצילם מצרת הזמן : {מ} ויעזרם ה' ויפלטם מרעת הזמן, וגם יפלטם מרשעים ויושיעם שלא יוכלו להרע להם, וזה מפני שחסו בו :
פירוש מלבי''ם : ביאור המילות על תהילים לז
{א} תתחר. לרד''ק התי''ו שורש, כמו למה תתחרה ברעה והוא קל, ויותר נראה ששרשו חרה בנינו התפעל ובא בקמ''ץ והתחל (ש''ב י''ג), ופה בא בפת''ח : {ב} כחציר ימלו, וכירק דשא יבולון. כבר התבאר (ישעיה מ') שהחציר מתיבש לפני כל העשבים, על כן אמר מהרה ימלו, והציץ או הירק נובל ונכמש גם בעודנו באבו כמש''ש יבש חציר נבל ציץ, על כן אמר יבולון : {ז} דום. כמו אך לאלהים דומי נפשי (לקמן ס''ב). והתחולל, מענין תוחלת. מזמות. מחשבות עמוקות : {ח} מאף, חמה. התבאר בכ''מ שחמה היא בלב, ואף הוא הכעס המתראה : {יב} זמם. בא תמיד על המחשבה הרעה להרע לחבירו : {יג} ישחק לו. עי' למעלה (ב' ד') : {יד} פתחו. הוצאת החרב מתערה, כמו חרב פתוחה לטבח (יחזקאל כ''א) : {כג} מצעדי, ודרכו. עי' מ''ש (ירמיה י' כ''ג, משלי ט''ז ט') {כד} יוטל. היא ההשלכה מלמעלה למטה : {ל} פי צדיק, ולשונו. התבאר אצלי בס' משלי שפה מיוחס אל החכמה, והלשון מיוחס אל הבינה, והתבאר (שם י' י''א) שפי צדיק מקור חיים, שמקור החכמה של הצדיק הוא בפיו, ושם (פסוק כ') שכסף נבחר לשון צדיק, שדרכי המשפט והצדק ידועים אצלו ע''פ חקי הבינה שמיוחס ללשון ע''ש טעם הדבר, לכן אמר ולשונו תדבר משפט : {לא} אשריו. היינו ההילוך בדרך האושר הנפשיי כמו בפירושי בכל מקום : {לב} צופה. יביט את העתיד לבא כמו ונתנו אותו להם לצופה, לראות אם בא האויב לעיר. וגם הצופה על דרכי איש לראות על ידי הפורעניות המוכן לבא עליו צופה נתתיך לבית ישראל : {לה} ומתערה. נשרש בחוזק כמו ערות על יאור ישעיה (י''ט). אזרח. העץ הנשרש במקום שנטע שם בתחלתו ומזה אזרח הארץ על התושב : {לז} תם. כמו תום. הולך בתום. אחרית. בא לרוב על שכר עוה''ב. עי' מ''ש ירמיה (כ''ט י''א). וכן במ''ש אחרית הימים. על ימי התיקון והישועה העתידה : {לח} נשמדו, נכרתה. השמדת הגוף והכרתת הנפש, עמ''ש ישעיה (י' ז') :
פירוש מצודת דוד על תהילים לז
{א} אל תתחר. אל תתערב במרעים לעשות כמעשיהם : בעושי עולה. בהצלחת עושי עולה : {ב} כי כחציר. לא יתמידו בהצלחה כי מהר יכרתו כעשב הזה הנכרת במהרה : וכירק דשא. ירק של דשא והוא הצומח ממעל על הארץ הירוק והלח שבו הממהר לכמוש מן השורש : {ג} בטח בה'. לזאת אל תתערב עמהם אלא בטח בה' ועשה הטוב ואז תשכון בארץ לאורך ימים : ורעה אמונה. תהיה רועה וניזון מאמונה שהאמנת בה' ולא עשית כמעשה הרשעים לגזול ולעשוק : {ד} והתענג על ה'. תהיה מעונג בתפנוקים על משענת ה' והוא יתן לך מה שישאל לבך ר''ל יספיק לך מחסורך אף בדבר התפנוקים : {ה} גול על ה'. גלגל צרכך על ה' ובטח עליו והוא יעשה צרכך : {ו} והוציא. צדקך יראה כאור כי תקבל גמול : ומשפטיך. מה שהלכת בדרך משפט כצהרים : {ז} דום לה'. קוה לה' ותוחיל לו ולך בתמימות ואל תתערב עם הרשע המצליח ובאיש העושה מחשבת רשע לאסוף הון : {ח} הרף מאף. התרפה מלהתחבר עם בעל אף : ועזוב. איש חמה. ואל תתערב במי שכל מחשבתו אך לעשות הרע : {ט} כי וגו'. סוף הדבר יכרתו הרשעים אבל המקוים לה' יירשו הארץ לאורך ימים : {י} ועוד מעט. אף כי הרשע מצליח לא יהיה לזמן רב כי כשיהיה עוד זמן מעט ואין הרשע וכאשר תתבונן להסתכל על מקומו ותראה שאיננו : {יא} וענוים. אבל ענוים ירשו ארץ לאורך ימים ויהיה מעונגים ברוב שלום : {יב} זומם. הרשע חושב רעה על הצדיק ובקצפו חורק עליו שניו : {יג} ה'. אבל ה' ישחק על הרשע כי ראה שבא יום מיתתו טרם יעשה הרעה ולא יספוק לעשותה : {יד} פתחו. ר''ל הוציאוה מתערה : להפיל. להפילו מת : {טו} חרבם. אבל חרבם תבוא בלב הרשעים ההם : תשברנה. לבל יוכלו לירות בהם החצים : {טז} טוב. המעט שיש להצדיק יותר טוב מעושר רב שביד הרשעים : {יז} כי זרועות. לפי שיושבר חוזק הרשע ולא ישאר עשרו בידו אבל הצדיקים סומך ה' ומה שיש בידם תתקיים : {יח} ימי תמימים. כמה שנים יחיו : ונחלתם. מעט מהטובה שהנחיל להם המקום יהיה שמור אצלם לעולם כל ימי חייהם : {יט} בעת רעה. כי לא עליהם תהיה : ישבעו. כי ה' יזמין להם די סיפוקם : {כ} כיקר כרים. כהיקר הנעשה לכשבים אשר יפטמו אותם להשמינם למהר עת שחיטתם כן טובות הרשעים בעוה''ז לטרדם לגהינם : כלו. כי אחר המיתה יכלו ובעשן הגהינם יהיו כלים : {כא} לוה רשע. כשלא מצאה ידו לגזול לוקח בהלואה ואינו משלם והצדיק המלוה אותו חוננו ונותנו לו במתנה לבל יענש בעבורו : {כב} כי מבורכיו. כי בעבור כשרון המעשה הזה יגזור אומר ויקם ואת אשר יברכם יירשו הארץ ואת אשר יקללם יכרתו : {כג} מה' מצעדי וגו'. מצעדי הגבר בתורה המה כוננו מה' ר''ל ה' מכונן ומיישר צעדיו : ודרכו. ה' חפץ דרכו ומצליחו בו : {כד} כי יפול. אף אם יהיה נוטה לא יושלך לארץ : {כה} נער וגו'. ר''ל בנערותי ובזקנותי הסתכלתי לראות הנעשה בצדיק : ולא ראיתי. להיות נעזב מכל וכל וזרעו ישאלו לחם : {כו} כל היום. לפי שכל הימים היה חונן עניים ומלוה להם ולזה מהראוי שיהיו זרעו לברכה : {כז} סור מרע. לכן סור מרע ועשה טוב ותשכון במנוחה לעולם : {כח} אוהב משפט. לשלם לאיש כגמולו לזה לא יעזוב את חסידיו ויהיו נשמרים לעולם אבל זרע רשעים יוכרתו כל אחד לפי גמולו : {לא} לא תמעד. לזה לא תמעד אשוריו : {לב} צופה. מביט לארוב על הצדיק : {לג} בידו. ביד הרשע : בהשפטו. כאשר יהיה הרשע נשפט עם הצדיק בדבר העלילה ששם עליו לא ירשיענו המקום כי יוציא לאור משפטו ויצא זכאי : {לד} קוה אל ה'. אשר הוא יצילך מיד הרשעים : ושמור דרכו. מבלי לעשות להם כמעשיהם : {לה} רשע עריץ. החזק ברשע : ומתערה. והוא נשרש כאילן הנטוע מזמן רב והוא רטוב ומלוחלח ור''ל שהיה ממולא בכל טוב : {לו} ויעבור. פתאום עבר מן העולם והנה איננו : {לז} שמר תם. שמר דרך תם וראה דרך ישר ללכת בה כי יש אחרית טוב לאיש המבקש שלום כל אדם להתנהג עם כל בישרות ובתמימות : {לח} יחדיו. כולם כאחד : אחרית וגו'. סופם לכריתה : {לט} ותשועת. אבל תשועת צדיקים היא מה' והוא מעוזם בעת צרה והוא דבר המתקיים : {מ} כי חסו בו. ודרך ה' להושיע את החוסים בו :
פירוש מצודת ציון על תהילים לז
{א} תתחר. ענין הדמוע וההתערב כמו ואיך תתחרה את הסוסים (ירמיה י''ב). במרעים. ברשעים : {ב} ימלו. ענין כריתה כמו כי אמילם (לקמן קי''ח) : יבולון. מלשון בליה ורקבון : {ו} כצהרים. מלשון צוהר ואורה והוא עת עמידת השמש בחצי השמים : {ז} דום. קוה כמו לאלהים דומי נפשי (לקמן ס''ב) : והתחולל. מלשון תוחלת ותקוה : {ח} הרף. מלשון רפיון : {יב} זומם. ענין מחשבה : וחורק. ענין שחיקת השנים בהתקצף : {טז} מהמון. ענין רבוי הון : רבים. גדולים וחשובים : {יז} זרועות. ענין חוזק : {כ} כיקר. מל' יקר : {כא} חונן. חומל : {כג} מצעדי. דרכו ופסיעותיו : כוננו. מלשון הכנה : {כד} יפול. ענין נפילה כמו ותפול מעל הגמל (בראשית כ''ד) : {ל} יהגה. ידבר : {לא} תמעד. ענין החלקה והשמטה : אשוריו. רגליו שפוסע בהם : {לה} עריץ. חזק : ומתערה. נשרש ומעורה וכן ערות על יאור (ישעיה י''ט) : אזרח. ענין אילן הנטוע מזמן רב והוא שאול מלשון כגר כאזרח (ויקרא כ''ד) אשר יאמר על תושב הארץ : רענן. רטוב כמו והיה עלהו רענן (ירמיה י''ז) : {לז} אחרית. סוף : {מ} ויפלטם. ויצילם :
תהילים לז : Youtube
קריאות אחרות וסגולות - תהילים
הקריאה שלכם נאמרת גם עבורם
- לרפואת Jessica esther bat myriam
- לרפואת Shimshon Mikhael Yossef André ben Karren Déborah Stéphanie Caroline
- לרפואת Rochel bas Maryasha, Esther Frieda bat Liba Rachel, Chana bat Sophie, Liran Shlomo Ben Chana
- לרפואת Ava Chaya bat Lea
336 אנשים שנלווים לתפילות מאז 2017 · לכל השמות