תהילים עב - פרק עב - מזמור עב
תהילים עב - פרק עב - מזמור עב
{א} לִשְׁלֹמֹה אֱלֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ:
{ב} יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט:
{ג} יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה:
{ד} יִשְׁפֹּט עֲנִיֵּי עָם יוֹשִׁיעַ לִבְנֵי אֶבְיוֹן וִידַכֵּא עוֹשֵׁק:
{ה} יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ וְלִפְנֵי יָרֵחַ דּוֹר דּוֹרִים:
{ו} יֵרֵד כְּמָטָר עַל גֵּז כִּרְבִיבִים זַרְזִיף אָרֶץ:
{ז} יִפְרַח בְּיָמָיו צַדִּיק וְרֹב שָׁלוֹם עַד בְּלִי יָרֵחַ:
{ח} וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ:
{ט} לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים וְאֹיְבָיו עָפָר יְלַחֵכוּ:
{י} מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְאִיִּים מִנְחָה יָשִׁיבוּ מַלְכֵי שְׁבָא וּסְבָא אֶשְׁכָּר יַקְרִיבוּ:
{יא} וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָל מְלָכִים כָּל גּוֹיִם יַעַבְדוּהוּ:
{יב} כִּי יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ וְעָנִי וְאֵין עֹזֵר לוֹ:
{יג} יָחֹס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ:
{יד} מִתּוֹךְ וּמֵחָמָס יִגְאַל נַפְשָׁם וְיֵיקַר דָּמָם בְּעֵינָיו:
{טו} וִיחִי וְיִתֶּן לוֹ מִזְּהַב שְׁבָא וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ תָמִיד כָּל הַיּוֹם יְבָרֲכֶנְהוּ:
{טז} יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ בְּרֹאשׁ הָרִים יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ:
{יז} יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ (ינין) יִנּוֹן שְׁמוֹ וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ כָּל גּוֹיִם יְאַשְּׁרוּהוּ:
{יח} בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ:
{יט} וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן:
{כ} כָּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן יִשָׁי:
פרושים - תהילים עב
בפרק תהילים זה חיבר דוד על שלמה שיהא לו לב להבין לעשות משפט לעניים אם נוטל באחד ונותן לאחר עונשו גדול. ויהיה שלום ושובע גדול בימיו וצדיקים יפרחו בימיו מעלה מעלה, ואתם שירצו להיות שונאיו יהיו לו כעפר תחת רגליו.
פירוש רש''י על תהילים עב
{א} לשלמה. על שלמה בנו התפלל תפלה זו שצפה ברה''ק שהוא עתיד לשאול מאת הקב''ה לב להבין לשמוע משפט : משפטיך. חכמת דינך שצוית בתורה : וצדקתך. לצדק את הדין, מלך ובן מלך שניהם בשלמה אמורים, דבר אחר משפטיך למלך תן היסורין יהו כלים בי והצדקה עשה לבני שיהיה שלום בימיו : {ג} ישאו הרים. בימיו : שלום לעם. ומהו השלום שההרים נושאין כשהן עושין פירות אין עין הבריות צרה וקורא איש לרעהו אל תחת גפן ואל תחת תאנה : וגבעות בצדקה. וגבעות ישאו להם שלום ע''י הצדקה שיעשו : {ה} ייראוך עם שמש. ממני ילמדו ישראל ליראה אותך כל ימי השמש והירח לדור דורים : ולפני ירח. בעוד הירח קיים והם לפניו והרבה יש בלשון משנה בפני הבית ושלא בפני הבית : {ו} ירד כמטר על גז. ירד דברו בתוך עמך ובלבם כמטר היורד על ירק הגזוז שהוא צריך לגשמים לאחר שגזזהו כענין שנאמ' (עמוס ז') והנה לקש אחר גזי המלך : זרזיף ארץ. לשון טיפים הוא בלשון ארמי במסכת יומא הוא מטו זרזיפי דמיא : {ז} יפרח בימיו צדיק. ישראל : ורוב שלום. יפרח בימיו ויהי שלום זה ארוך עד לעולם, וכל תפלה זו נתקיימה חוץ מדבר הזה לפי ששלמה חטא לפיכך לא נמשכה מלכותו שהמלכות נמסרה לדוד על תנאי אם ישמרו בניך את דרכי (ס''א דרכם) וישראל פרחו בימיו שנאמר (מ''א ד') יהודה וישראל רבים כחול וגו' ורוב שלום היה שנאמר וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו כל ימי שלמה : {ח} וירד מים עד ים. כל א''י מים סוף ועד ים פלשתים : ומנהר עד אפסי ארץ. כי הוא רודה בכל עבר הנהר וגומר (שם) : {ט} ציים. כתות של שדים כדמתרגם וצים מיד כתים (במדבר כ''ד) וסיען יסתחרן מרומאי : {י} מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו. כי אני תרשיש למלך בים עם אני חירם אחת לשלש שנים תבא אני תרשיש וגו' (מ''א י') : מלכי שבא. מלכת שבא : אשכר. דורון : {יא} כל גוים יעבדוהו. וכל הארץ מביאים מנחה לשלמה והמה מביאין איש מנחתו (שם ד') : {יד} מתוך ומחמס. ממכות ומגזל מצאתי מתוך ל' תוך תוכות בעלי מזמות חורשי און כמו איש תככים (משלי כ''ח) : יגאל נפשם. ע''י משפט וצדקה שיעשה בהם : {טו} ויחי. שלמה : ויתן לו. הקב''ה מזהב שבא, וכן היתה גם עושר גם כבוד אשר לא היה כמוך וגומר (מ''א ג') : ויתפלל בעדו תמיד וגו'. היא התפלה היא הברכה כשהקב''ה אומר לאדם ברוך תהיה ל' תפלה הוא : {טז} פסת בר. ל' פסיון תוספת ורבוי, ורבותינו פירשוהו לשון גלוסקאות לימות המשיח וכל המזמור במלך המשיח, ד''א פסת בר ל' רצון כמו פייס שהבריות מתפייסין ומתרצין מאת המקום כשנותן שובע בעולם : ירעש כלבנון פריו. חטין גסין כפירות האילן ככליות של שור הגדול שהיה בימי שמעון בן שטח : ויציצו. ישראל : מעיר. מתוך ירושלים כעשב הארץ : {יז} יהי שמו. של שלמה נזכר לעולם בעושרו ובחכמתו : לפני שמש ינון שמו. כל ימי השמש יגדל שמו, ינון ל' מלכות ושררה כמו (משלי כ''ט) ואחריתו יהיה מנון, ולניני השליט על נכסי אחרים, אמרו בלבם נינם יחד (לקמן ע''ד) מלכיהם יחד : ויתברכו בו. אדם אומר לבנו תהי חכם ועשיר כשלמה : {יח} ברוך ה'. העושה נפלאות גדולות ברדת האש מן השמים ע''י שלמה בני : {כ} כלו תפלות דוד. רבותינו דרשו כלו, כל אלו תפלות דוד לכלול כל הספר על שם דוד ואף מ''ש בני קרח ועשרה זקנים ע''ש שהוא נקרא נעים זמירות ישראל (ש''ב כ''ג), ויש לפתור כלו כמו נסתיימו כמו רומו מעט (איוב כ''ד) שומו שמים (ירמיה ב') וא''כ הוא לא נכתב המזמור במקומו ואין מוקדם ומאוחר בספר ונראין הדברים שלעת זקנתו כשהמליך את שלמה אמרו :
פירוש מלבי''ם : ביאור הענין על תהילים עב
{א} לשלמה, תפלה זו יסד דוד ע''ה עת המליך את שלמה בנו, והיא היתה התפלה האחרונה שיסד בימי חייו כמ''ש כלו תפלות דוד, אלהים משפטיך למלך תן, הנה המשפט הראשיי הכללי הוא היסוד, והוא הפלס שבו ישקלו המחוקקים כל הנימוסים הפרטיים, שכל ענין חלקי אשר יובא לפני השופטים צריכים לבחנו ע''פ החק העליון של המשפט הראשי, אולם הפילוסופים כולם הודו שא''א לשכל האדם למצוא החק העליון והיסוד הראשי של המשפט, והוא רק אצל האלהים שאצלו נמצא התבונה הכללית, וע''כ בקש משפטיך למלך תן, שהוא שיתן לו המשפטים הראשים שהם אצל ה', שמאתם יסתעפו כל המשפטים החלקיים, וכמו שבקש שלמה עצמו ונתת לעבדך לב הבין לשמוע משפט, היינו שיסודי המשפט יהיו טבועים בלבו כפי מה שהם אצל המחוקק העליון הבב''ת, ויש הבדל בין משפט וצדקה, שהמשפט הוא בין אדם לחבירו, והצדקה היא צדקת המעשים בין אדם למקום, והנה גם הצדקה לא ימצא האדם מעצמו, כי דרכי הנפש רבות מאוד, והמעשה הנרצה לאלהים נעלמת, וא''א לדעת ארחותיה רק מאלהים, וע''ז בקש וצדקתך לבן מלך וכבר בארתי (ישעיה סי' ט' עמ''ש להכין אותה ולסעדה במשפט ובצדקה) שהקמת המלך והכנת כסאו בתחלה הוא ע''י המשפט, כמ''ש ושפטנו מלכנו, אבל שתתקיים המלוכה לזרעו אחריו דור דורים, זה תלוי בזכות הצדקה, כי בצדקה יכון כסא, ועז''א משפטיך למלך תן, תן לו המשפט מצד המלוכה, ותן לו צדקתך מצד שהוא בן מלך, שהמלכות בידו בירושה מאב לבן, ומעתה יבאר תחלה איכות המשפט (פסוק ב' ג' ד') ואח''כ יבאר ענין הצדקה : {ב} ידין, המשפט הוא כפי הנמוס הקבוע, והצדק הוא כפי הענין הפרטי, שלפעמים יטה מקו המשפט לעשות לפנים משורת הדין כפי הזמן והמקום והענין והנידון, ואמר כי ידין את העם בכלל לפי הצדק ולא יעמיד דבריו תמיד על דין תורה אם יראה שהצדק הפרטי יחייב להטות מן המשפט הכללי, כמו אם העשיר יש לו דין עם העני וזוכה לפי המשפט ולא לפי הצדק, יכוף את העשיר לעשות לפנים משורת הדין, אבל ענייך ידין במשפט, שדין העניים ישפוט ע''פ דין תורה, ויקוב הדין את ההר, ולא יטה משפטם אל לפנים משורת הדין בשאין לאל ידם לעשות כן מפני ענים : {ג} ישאו, והנה שיתמיד הצדק והמשפט באומה, תלוי, א. מצד השופט ועז''א ידין עמך בצדק, ב. מצד העם, שלפעמים יטו משפט מפני עניים, שעל ידי עניים יעשו עשק ועול, ועז''א ישאו הרים שלום לעם, שע''י שיהיה ריבוי תבואה בהרים כמ''ש אחר זה יהי פסת בר בארץ בראש הרים, על ידי זה ישאו להם אלומות השלום ולא יהיה ריב ועשק ביניהם, ולפעמים יטו משפט ע''י שהם רשעים ואין יראת ה' בלבם, עז''א שגבעות ישאו להם שלום ע''י הצדקה, שכולם יהיו עובדי ה' ויראיו : {ד} ישפט, מבאר כי עניני המשפט שלו בין אדם לאדם ישתרעו על ג' דברים, א. המשפט בין אדם לחבירו בעניני מקנה וקנין מלוה ולוה וכדומה, ועז''א ישפוט עניי עם, שלא לבד שישפוט משפט העשירים כי ישפוט גם דין עניים בין עני לעני, גם דין של פרוטה ישפוט כדין מאה מנה, ב. המשפט לתת לאביון חוקו, שבני אביון שאין להם מה לאכול יתן להם מזון ומחיה, ועז''א יושיע לבני אביון, ג. משפט נגד הגוזל והחומס והעושק להענישו ולדכאו, ועז''א וידכא עושק, הא' הוא מצד אהבת הצדק והיושר, הב' הוא מצד הנדיבות והרחמים וטוב המדות, והג' הוא מצד הקנאה, והגבורה ליסר עושי עול : {ה} ייראוך עתה מבאר מ''ש וצדקתך לבן מלך, הצדקה בין אדם למקום ויראת ה' תהיה קבועה בלב העם, עד שימליץ שיראוך עם שמש, יצייר את השמש והירח הסובבים במערכתם תמיד בלי שנוי ובלי הפסק מצד צוי ה', שהם יראים את ה' ושומרים מצותיו, וזה ההבדל בין יצורי ה' העליונים ובין האדם, שהאדם י''ל בחירה ויצרו יטהו לפעמים מלשמוע פקודת ה', אבל העליונים ששים ושמחים לעשות רצון קונם מבלי שינוי ונטיה, ויצייר שהדור ההוא יתדמו ביראתם את ה' ובהתמדתם לעשות רצונו כמו השמש והירח, כי כן לא ישנו רצונו בשום פעם ויראת ה' תשוב להיות טבעיית בלבם מבלי נטיה כלל לעבור על רצונו, וזה יתמיד לדור דורים כימי השמים על הארץ : {ו} ירד, עם מה שיהיה לב העם מוכן אל יראת ה' ירד עליהם מוסרי המלך ותוכחותיו כמטר המצמיח העשבים, (עם מה שדמה אותם לשמש תפס גם משל המטר, שהשמש והמטר ביחד יצמיחו כל שיח השדה), על גז, על ירק הנגזז שהגז פותח פיו לבלוע המטר, כמ''ש והנה לקש אחר גזי המלך לפי' המפרשים, ר''ל שידמה תשוקותיהם לשמוע מוסרו כתשוקת העשבים לקבל המטר, כמ''ש יערף כמטר לקחי, ויחלו כמטר לי, והעשבים פיהם סתום והמטר מלחלח אותם משרשם, אבל העשב הגזוז פיו פתוח אל המטר, וכן יוכנו לקבל תוכחותיו ולהצמיח בלבבם צמחי היראה, ויותר מזה כי ירד כרביבים זרזיף ארץ במקום שלא צמח עדיין והרביבים יולידו את הארץ להצמיחה, כן יכין אל היראה גם אנשים אשר לא השכילו עד עתה מוסר ויראת ה' : {ז} יפרח, מן הגז הזה וגשם תוכחותיו יפרח צדיק, הפועל צדק ומתנהג בו, ועי''כ (יפרח) רוב שלום עד בלי ירח, היינו לעולם : {ח} (ח-ט) וירד, עתה באר שע''י שיעשה משפט יזכה לשלשה דברים א. רוב הממשלה לדכא עמים תחת רגליו, כי ירד וימשול מים עד ים כמ''ש ושתי את גבולך מים סוף עד ים פלשתים וממדבר עד הנהר, ולפניו יכרעו ציים שהם יושבי המדבר : {י} מלכי, ב. רוב העושר כי מלכי תרשיש ואיים ישיבו לו מנחה פעם אחר פעם, כמ''ש (במלכים א' ה' א', י' כ''ב), ומלכי שבא אשכר יקריבו (כמש''ש י' י') : {יא} וישתחוו, ג. רוב הכבוד שישתחוו לו מלכים ע''י שיכירו חכמתו ומעלותיו, וכל גוים יעבדוהו ברצון מצד זה, כמ''ש (שם ה' י') : {יב} כי יציל, מבאר שישיג ג' המעלות האלה ע''י ג' דברים שחשב (למעלה ד') שהתנהג בדבר המשפט, א. מ''ש ישפוט עניי עם שיציל אביון משוע ועני (משוע) ואין עוזר לו, ר''ל שאם ישוע עני לדין נגד עושקיו יצילו בעצמו, שלא ע''י עזר השופטים שמינה בכל עיר ועיר, ומצד זה יזכה למשול מים עד ים, כי כפי שיוסיף להשגיח על המונהגים תחתיו כן יזכה להנהיג גוים גדולים ועצומים, וכמ''ש בע''ה פ' שמות : {יג} יחוס, ונגד מ''ש יושיע לבני אביון, אמר שיחוס על דל ואביון לתת לו מזון ומחיה, ולא תשועת הגוף לבד, כי גם נפשות אביונים יושיע ללמדם הנהגה ומוסר, ונגד שיפזר מעותיו לעניים יזכה למעלת רוב העושר, על דרך יש מפזר ונוסף עוד : {יד} מתוך, ונגד מ''ש וידכא עושק, אמר מתוך ומחמס יגאל נפשם, מחמס של קניניהם, ויש חמס גלוי ויש חמס נסתר ע''י מרמה ואונאה וזה קרוי תוך, ואמר יגאל נפשם, שהגאולה היא מצד הקורבה, כי יוחשבו אצלו העניים כקרוביו שהוא הגואל שלהם, ויקר דמם בעיניו, ומי שיהרוג את העני לא יועיל לו ממון רק יעשה משפט חרוץ בדם שופכו ונגד זה יזכה לרוב הכבוד שישתחוו לו מלכים : {טו} ויחי, העני אשר יגאלנו מיד עושקיו כח נגד מ''ש ויקר דמם בעיניו, עי''כ יחי העני, ונגד מ''ש שיגאל נפשם מתוך ומחמס, הוסיף שיתן להעני מזהב שבא שיביאו לו דורון כמ''ש מלכי שבא אשכר יקריבו, שכמו שהעושר יהיה לו בזכות הצדקה כן יוסיף לתת מזה גם להעני, ובעבור זה יתפלל העני בעדו תמיד, וכל היום יברכנהו : {טז} יהי, עתה באר השלום וההצלחה שיהיה במדינה, יהי פשיון ורבוי בר בארץ, והפשיון הזה יהיה בראש הרים, ששם ירעש פריו כמו רעש הלבנון המרובה בענפים, כמ''ש והכרמל ליער יחשב, והטעם שיהיה רק בראש הרים. כי במקום שדי תבואות יהיה עתה הרים, ושם יציצו אנשים מן הערים כמו שצצו שם עד עתה עשב הארץ : {יז} יהי שמו נזכר לעולם, וגם יהיה מפורסם מאד כי לפני שמש ינון שמו, שמו ילך מנין לנין דור דורים לפני מהלך השמש, כמו שהשמש סובב ומאיר ומסיר חשך הגשמי, כן שמו יסבב ויאיר ויסיר אפל הנפשות, עד שיתברכו בו כולם, וכל גוים יאשרוהו, שיחשבו אותו להאושר הנפשי עד שיכונו אושר נפשם נגד דרכיו ומעשיו : {יח} ברוך ה', יען שענין הצלחת המלך הזה היה ענין אלהי בהשגחתו הפרטיית, והיה מן הנפלאות העולים על הטבע אשר יעשה ה' רק לבני ישראל, אמר ברוך ה' אלהי ישראל כי הוא עושה נפלאות לבדו, שדברים כאלה לא יעשה ע''י שליח טבעי : {יט} וברוך, ואחר שעי''כ יוכר אז כבוד ה' גם בין העמים שבאו לשמוע חכמת שלמה, והם אין מכירים את הנפלאות רק הכירו עכ''פ שם כבודו שהוא הנהגתו ע''פ הטבע, שזה ההבדל בין שם התפארת ובין שם הכבוד, שם התפארת יתגדל עת יעשה מעשים להתפאר, שהוא עת ינוסס נסים גלוים לעיני הכל כמ''ש לעשות לך שם תפארת (ישעיה ס''ג). ושם הכבוד יתגדל ע''י שהיא הראשונה ומנהיג בהנהגה הסדורה הקבועה, ובזה ימלא כבודו את כל הארץ כי כולם הכירו את כבוד ה' כי הוא הבורא והמנהיג, אמן ואמן, אמן נגד שם התפארת העושה נפלאות ששם זה יהיה אמונה אומן ויתקיים תמיד, ואמן נגד שם הכבוד : {כ} כלו, שזאת התפלה האחרונה שהתפלל לפני מותו אחרי משח את שלמה :
פירוש מלבי''ם : ביאור המילות על תהילים עב
{א} משפטיך, וצדקתך. המשפט הוא בין אדם לחברו והצדקה בין אדם למקום, כמ''ש ישעיה (א' כ''א) : {ב} בצדק, במשפט. המשפט הוא לפי הנימוס הקבוע והצדק ישקיף על הענין והזמן והנדונים ולא ישקיף על הנימוס בהחלט רק יעשה לפנים משורת הדין (ישעיה שם) : {ג} בצדקה. צדקת המעשים (כנ''ל א') ושיעורו ישאו הרים וגבעות שלום לעם ובצדקה : {ד} עני, אביון. האביון אין לו מאומה, ומקבל צדקה כמ''ש בכ''מ : {ז} גז. עשב הגזוז. רביבים. המטר הדק. זרזיף. נטיפה והזלה, ובדברי חז''ל מטא זרזיפא דמיא על רישיה : {ט} ציים. שוכני המדבר : {י} ישיבו. פעם אחר פעם וכן והשיב למלך ישראל מאה אלף כרים (מ''ב ג') : {יד} מתוך. היא המרמה הצפונה, וחמס הוא הגלוי. ויגאל בא על גאולת קרובים כנ''ל (ס''ט י''ט) : {טז} פסת. פשיון של בר, כמו אם פשה תפשה, מעיר שם המין, מן הערים יציצו אנשים כעשב הארץ : {יז} ינון. פעל משם נין ונכד. יאשרוהו. יחשבו אותו למאושר והאושר בא תמיד על ההצלחה הנפשיית :
פירוש מצודת דוד על תהילים עב
{א} לשלמה. ר''ל התפלה זו התפלל על שלמה בנו : אלהים משפטיך וגו'. דוד צפה ברה''ק שעתיד שלמה בנו לשאול מה' לב מבין ועשות משפט לזה התפלל עליו ואמר אתה אלהים תן לו לב לעשות משפט התורה : וצדקתך. תן לו מתן זה בצדקה : לבן מלך. לשלמה שהוא בן מלך : {ב} וענייך במשפט. ולא יהדר פני העשיר הדן עמו : {ג} ישאו הרים. ר''ל יצמיחו רב תבואות המביא שלום כי בעת השובע אין עין אדם צרה בחבירו : וגבעות. גם המה ישאו שלום בעבור צדקת המשפט : {ד} עניי עם. אף כי משפטם בדבר מועט יתן לב לשפוט : לבני אביון. החלושים ביותר בעבור העוני והקוטן : וידכא עושק. הבא לעשקם : {ה} ייראוך. בימיו יראו ממך ישראל בעת זריחת השמש ולפני הארת הירח ר''ל בכל עת : דור דורים. ר''ל וכן יהיה כל ימי הדורות כי שלמה יכוון לב אנשי דורו אל המקום והם יכוונו לב בניהם וכן לעולם : {ו} ירד כמטר. תוכחת מוסרי שלמה ירד בחדרי לבות בני אדם לעשות פרי כאשר ירד המטר על הדשא הגזוז ממעל והשרשים נשארו מתחת אשר המטר הוא סבה למהר הצמיחה במהירות נפלא : זרזיף ארץ. הנוטף בארץ בעומק המחרישה : {ז} יפרח. יתגדל ויעלה מעלה מעלה : ורוב שלום. יהיה לו רוב שלום ותתמיד עד שיבלה הירח ר''ל עד עולם : {ח} וירד. ימשול מים הדרומי הנקרא ים האדום עד ים הצפוני הוא ים אוקיינוס. ומנהר. היוצא מן העדן שהוא תחילת המזרח : עד אפסי ארץ. עד סוף המערב : {ט} ציים. אנשי הספינות הבאים ממרחק : עפר ילחכו. ר''ל יכפפו קומתם עד לארץ להשתחוות לו כמו המלחך העפר שכופף קומתו עד לארץ : {י} ואיים. יושבי איי הים : מנחה ישיבו. לפי שהיה תמידי פעם אחר פעם לזה אמר לשון השבה וכן השיב וגו' מאה אלף כרים (מ''ב ג) : {יב} כי יציל. הטובה ההיא יהיה לו בזכות אשר יציל האביון מצעקתו אשר יצעק מפני נוגשיו : ועני. גם את העני יציל ואת כל מי אשר אין לו עוזר : {יג} יחוס. יהיה חס על דל ואביון : יושיע. מיד הקמים עליהם : {יד} יגאל נפשם. לבל ילכדו בידי חושבי הרעות ועושי החמס : וייקר. דם האביונים יהיה יקר וחשוב בעיניו ויתן לב להציל ממות נפשם : {טו} ויחי. על כי יהיה נפש האביון יקרה בעיניו לזה יחיה אותו מהונו ואף יעשרנו כי יתן לו מן הזהב הבא משבא : ויתפלל. ובעבור זה יתפלל תמיד בעדו ויברך אותו כל היום : {טז} פסת בר. רבוי תבואה יצמח בארץ : בראש הרים. התבואה אשר תצמח בראש ההרים הנה מגודל הפירות ומרוב הרוח המצוייה בהרים ירעשו הפירות כמו רעש עצי הלבנון. ויציצו מעיר. אנשי העיר יפריחו ממנה כעשב הארץ ר''ל יפרו וירבו ויתפשטו בארץ : {יז} יהי שמו. יזכר שמו לעולם : לפני שמש. לעולם כל ימי עמידת השמש יהיה נקרא שמו בשם שררה : ויתברכו בו. המברך את בניו יאמר בברכתו ישימך אלהים כשלמה : יאשרוהו. בעבור חכמתו וכשרון מעשיו : {יח} ברוך ה'. המקום יהא מבורך על הטובה שיעשה לשלמה : לבדו. כי אין מי לעשות נפלאות כמוהו : {יט} שם כבודו. שמו הראוי לכבודו : וימלא כבודו. כל בני עולם יכירו כבודו. אמן ואמן. הדבר הזה יאומן וכפל המלה לחזק הענין : {כ} כלו. נשלמו תפלת דוד כי המזמור הזה אמר סמוך למיתתו בעת שהמליך את שלמה ולא הוסיף לומר עוד ולא כתבה בסוף הספר כי ראה להשלים את הספר בהלולים בעבור רוב השבחים האמורים בהם :
פירוש מצודת ציון על תהילים עב
{ד} וידכא. ענין שבר וכתיתה : עושק. גזלן וחמסן : {ו} גז. מלשון גזיזה : כרביבים. טיפי המטר היורה כחץ והוא מלשון רובה קשת (בראשית כ''א) : זרזיף. ענין נטיפה ובדרז''ל זרזיפי דמיא (יומא פו) : {ז} בלי. מל' בליה והפסד : {ח} וירד. ענין ממשלה כמו ורדו בדגת הים (בראשית א') : אפסי. קצות : {ט} ציים. ספינות כמו וצי אדיר (ישעיה ל''ג) : ילחכו. ענין הלקיקה בלשון כמו כלחוך השור (במדבר כ''ב) : {י} אשכר. תשורה ודורון כמו השיבו אשכרך (יחזקאל כ''ז) : {יד} מתוך. עניינו מחשבה רעה הטמונה בתוך הלב : {טז} פסת. ענין רבוי מלשון פשה תפשה (ויקרא י''ג) ועם שהוא בסמ''ך : בר. תבואה כמו לשבור בר (ברא' מ''ב) : ויציצו. ענין פריחה כמו ויצץ ציץ (במדבר י''ז) : {יז} ינון. ענין שם שררה כמו ואחריתו יהיה מנון (משלי כ''ט) : יאשרהו. ענין שבח ותהלה כמו אשרי האיש (לעיל א') :
קריאות אחרות וסגולות - תהילים
- תהילים של הספר השני
- תהילים יומי: יום יד
- תהילים לחיילי צהל
- תהילים שהרב חיים קנייבסקי שליטא המליץ לקרוא