תהילים אונליין
תהילים עא - פרק עא - מזמור עא
{א} בְּךָ יְהוָה חָסִיתִי אַל אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם:
{ב} בְּצִדְקָתְךָ תַּצִּילֵנִי וּתְפַלְּטֵנִי הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנִי:
{ג} הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹן לָבוֹא תָּמִיד צִוִּיתָ לְהוֹשִׁיעֵנִי כִּי סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה:
{ד} אֱלֹהַי פַּלְּטֵנִי מִיַּד רָשָׁע מִכַּף מְעַוֵּל וְחוֹמֵץ:
{ה} כִּי אַתָּה תִקְוָתִי אֲדֹנָי יְהוִה [אומרים:
אלוהים] מִבְטַחִי מִנְּעוּרָי:
{ו} עָלֶיךָ נִסְמַכְתִּי מִבֶּטֶן מִמְּעֵי אִמִּי אַתָּה גוֹזִי בְּךָ תְהִלָּתִי תָמִיד:
{ז} כְּמוֹפֵת הָיִיתִי לְרַבִּים וְאַתָּה מַחֲסִי עֹז:
{ח} יִמָּלֵא פִי תְּהִלָּתֶךָ כָּל הַיּוֹם תִּפְאַרְתֶּךָ:
{ט} אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה כִּכְלוֹת כֹּחִי אַל תַּעַזְבֵנִי:
{י} כִּי אָמְרוּ אוֹיְבַי לִי וְשֹׁמְרֵי נַפְשִׁי נוֹעֲצוּ יַחְדָּו:
{יא} לֵאמֹר אֱלֹהִים עֲזָבוֹ רִדְפוּ וְתִפְשׂוּהוּ כִּי אֵין מַצִּיל:
{יב} אֱלֹהִים אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי אֱלֹהַי לְעֶזְרָתִי (חישה) חוּשָׁה:
{יג} יֵבֹשׁוּ יִכְלוּ שֹׂטְנֵי נַפְשִׁי יַעֲטוּ חֶרְפָּה וּכְלִמָּה מְבַקְשֵׁי רָעָתִי:
{יד} וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל וְהוֹסַפְתִּי עַל כָּל תְּהִלָּתֶךָ:
{טו} פִּי יְסַפֵּר צִדְקָתֶךָ כָּל הַיּוֹם תְּשׁוּעָתֶךָ כִּי לֹא יָדַעְתִּי סְפֹרוֹת:
{טז} אָבוֹא בִּגְבֻרוֹת אֲדֹנָי יְהוִה [אומרים:
אלוהים] אַזְכִּיר צִדְקָתְךָ לְבַדֶּךָ:
{יז} אֱלֹהִים לִמַּדְתַּנִי מִנְּעוּרָי וְעַד הֵנָּה אַגִּיד נִפְלְאוֹתֶיךָ:
{יח} וְגַם עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה אֱלֹהִים אַל תַּעַזְבֵנִי עַד אַגִּיד זְרוֹעֲךָ לְדוֹר לְכָל יָבוֹא גְּבוּרָתֶךָ:
{יט} וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ גְדֹלוֹת אֱלֹהִים מִי כָמוֹךָ:
{כ} אֲשֶׁר (הראיתנו) הִרְאִיתַנִי צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת תָּשׁוּב (תחיינו) תְּחַיֵּינִי וּמִתְּהֹמוֹת הָאָרֶץ תָּשׁוּב תַּעֲלֵנִי:
{כא} תֶּרֶב גְּדֻלָּתִי וְתִסֹּב תְּנַחֲמֵנִי:
{כב} גַּם אֲנִי אוֹדְךָ בִכְלִי נֶבֶל אֲמִתְּךָ אֱלֹהָי אֲזַמְּרָה לְךָ בְכִנּוֹר קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל:
{כג} תְּרַנֵּנָּה שְׂפָתַי כִּי אֲזַמְּרָה לָּךְ וְנַפְשִׁי אֲשֶׁר פָּדִיתָ:
{כד} גַּם לְשׁוֹנִי כָּל הַיּוֹם תֶּהְגֶּה צִדְקָתֶךָ כִּי בֹשׁוּ כִי חָפְרוּ מְבַקְשֵׁי רָעָתִי:
{א} בְּךָֽ־יְהוָ֥ה חָסִ֑יתִי אַל־אֵב֥וֹשָׁה לְעוֹלָֽם׃
{ב} בְּצִדְקָתְךָ֗ תַּצִּילֵ֥נִי וּֽתְפַלְּטֵ֑נִי הַטֵּֽה־אֵלַ֥י אָ֝זְנְךָ֗ וְהוֹשִׁיעֵֽנִי׃
{ג} הֱיֵ֤ה לִ֨י ׀ לְצ֥וּר מָע֡וֹן לָב֗וֹא תָּמִ֗יד צִוִּ֥יתָ לְהוֹשִׁיעֵ֑נִי כִּֽי־סַלְעִ֖י וּמְצוּדָתִ֣י אָֽתָּה׃
{ד} אֱֽלֹהַ֗י פַּ֭לְּטֵנִי מִיַּ֣ד רָשָׁ֑ע מִכַּ֖ף מְעַוֵּ֣ל וְחוֹמֵץ׃
{ה} כִּֽי־אַתָּ֥ה תִקְוָתִ֑י אֲדֹנָ֥י יְ֝הוִ֗ה מִבְטַחִ֥י מִנְּעוּרָֽי׃
{ו} עָלֶ֤יךָ ׀ נִסְמַ֬כְתִּי מִבֶּ֗טֶן מִמְּעֵ֣י אִ֭מִּי אַתָּ֣ה גוֹזִ֑י בְּךָ֖ תְהִלָּתִ֣י תָמִֽיד׃
{ז} כְּ֭מוֹפֵת הָיִ֣יתִי לְרַבִּ֑ים וְ֝אַתָּ֗ה מַֽחֲסִי־עֹֽז׃
{ח} יִמָּ֣לֵא פִ֭י תְּהִלָּתֶ֑ךָ כָּל־הַ֝יּ֗וֹם תִּפְאַרְתֶּֽךָ׃
{ט} אַֽל־תַּ֭שְׁלִיכֵנִי לְעֵ֣ת זִקְנָ֑ה כִּכְל֥וֹת כֹּ֝חִ֗י אֽ͏ַל־תַּעַזְבֵֽנִי׃
{י} כִּֽי־אָמְר֣וּ אוֹיְבַ֣י לִ֑י וְשֹׁמְרֵ֥י נַ֝פְשִׁ֗י נוֹעֲצ֥וּ יַחְדָּֽו׃
{יא} לֵ֭אמֹר אֱלֹהִ֣ים עֲזָב֑וֹ רִֽדְפ֥וּ וְ֝תִפְשֻׂ֗וּהוּ כִּי־אֵ֥ין מַצִּֽיל׃
{יב} אֱ֭לֹהִים אַל־תִּרְחַ֣ק מִמֶּ֑נִּי אֱ֝לֹהַ֗י לְעֶזְרָ֥תִי (חישה) [חֽוּשָׁה׃]
{יג} יֵבֹ֣שׁוּ יִכְלוּ֮ שֹׂטְנֵ֢י נַ֫פְשִׁ֥י יַֽעֲט֣וּ חֶ֭רְפָּה וּכְלִמָּ֑ה מְ֝בַקְשֵׁ֗י רָעָתִֽי׃
{יד} וַ֭אֲנִי תָּמִ֣יד אֲיַחֵ֑ל וְ֝הוֹסַפְתִּ֗י עַל־כָּל־תְּהִלָּתֶֽךָ׃
{טו} פִּ֤י ׀ יְסַפֵּ֬ר צִדְקָתֶ֗ךָ כָּל־הַיּ֥וֹם תְּשׁוּעָתֶ֑ךָ כִּ֤י לֹ֖א יָדַ֣עְתִּי סְפֹרֽוֹת׃
{טז} אָב֗וֹא בִּ֭גְבֻרוֹת אֲדֹנָ֣י יְהִ֑וה אַזְכִּ֖יר צִדְקָתְךָ֣ לְבַדֶּֽךָ׃
{יז} אֱֽלֹהִ֗ים לִמַּדְתַּ֥נִי מִנְּעוּרָ֑י וְעַד־הֵ֝֗נָּה אַגִּ֥יד נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃
{יח} וְגַ֤ם עַד־זִקְנָ֨ה ׀ וְשֵׂיבָה֮ אֱלֹהִ֢ים אַֽל־תַּעַ֫זְבֵ֥נִי עַד־אַגִּ֣יד זְרוֹעֲךָ֣ לְד֑וֹר לְכָל־יָ֝ב֗וֹא גְּבוּרָתֶֽךָ׃
{יט} וְצִדְקָתְךָ֥ אֱלֹהִ֗ים עַד־מָ֫ר֥וֹם אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתָ גְדֹל֑וֹת אֱ֝לֹהִ֗ים מִ֣י כָמֽוֹךָ׃
{כ} אֲשֶׁ֤ר (הראיתנו) [הִרְאִיתַ֨נִי ׀] צָר֥וֹת רַבּ֗וֹת וְרָ֫ע֥וֹת תָּשׁ֥וּב (תחיינו) [תְּחַיֵּ֑ינִי] וּֽמִתְּהֹמ֥וֹת הָ֝אָ֗רֶץ תָּשׁ֥וּב תַּעֲלֵֽנִי׃
{כא} תֶּ֤רֶב ׀ גְּֽדֻלָּתִ֗י וְתִסֹּ֥ב תְּֽנַחֲמֵֽנִי׃
{כב} גַּם־אֲנִ֤י ׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֮ אֲמִתְּךָ֢ אֱלֹ֫הָ֥י אֲזַמְּרָ֣ה לְךָ֣ בְכִנּ֑וֹר קְ֝ד֗וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃
{כג} תְּרַנֵּ֣נָּ֣ה שְׂ֭פָתַי כִּ֣י אֲזַמְּרָה־לָּ֑ךְ וְ֝נַפְשִׁ֗י אֲשֶׁ֣ר פָּדִֽיתָ׃
{כד} גַּם־לְשׁוֹנִ֗י כָּל־הַ֭יּוֹם תֶּהְגֶּ֣ה צִדְקָתֶ֑ךָ כִּי־בֹ֥שׁוּ כִֽי־חָ֝פְר֗וּ מְבַקְשֵׁ֥י רָעָתִֽי׃
תהילים עא : סגולות
למצוא חן
פרושים - תהילים עא
בפרק תהילים זה תפילה נוראה על שונאיו איך הם רוצים להרגו ואמרו עליו שהוא חייב מיתה.
פירוש רש''י על תהילים עא
{ג} לבוא תמיד. באותו מעון, להנצל בתוכו מן הרודף : צוית להושיעני. פעמים רבות הושעתני על ידי שלוחיך : {ד} וחומץ. כמו חומס וכן (ישעיה א') אשרו חמוץ, נגזל : {ו} אתה גוזי. אתה מוציאי ומעבירי כמו (במדבר יא) ויגז שלוים, כי גז חיש ונעופה (לקמן צ') : {ז} כמופת הייתי לרבים. רבים ראו צרותי ודאגו פן יקראם דוגמת צרתי פן אהיה להם לאות כאשר הוקרה לזה כן יקרה לנו כענין שנאמר (יחזקאל כ''ד) והיה יחזקאל לכם למופת : {ט} לעת זקנה. אם זקנתי בחטאים כלומר שחטאתי הרבה : {י} כי אמרו אויבי לי. אמרו אויבי עלי ונועצו יחדו לאמר אלהים עזבו אין אנו נענשין עליו שכבר נכשל בעבירה : {יד} ואני תמיד איחל. לישועתך וכשתושיעני אוסיף על תהלתך : {טו} לא ידעתי ספורות. של צדקות והתשועות שעשית עמי : {טז} אבוא. להודות ולהלל בגבורתך : {יז} ועד הנה. עד היום במה שעבר עלי : ועד זקנה ושיבה. לכשאגיע לששים ושבעים אל תעזבני (סא''א) : {יח} לכל יבוא גבורתך. לכל אשר יבוא אצלי אגיד גבורתיך : {יט} וצדקתך אלהים. אשר היא עד מרום, שני המקראות מחוברים עם אגיד זרועך לדור : {כג} תרננה שפתי. עם זמר קול הכנור כשאזמרה לך בכנור :
פירוש מלבי''ם : ביאור הענין על תהילים עא
{א} בך, ר''ל הלא בך חסיתי, לכן אל אבושה לעולם הושיעני גם עתה כמו שהושעתני אז, כי פן יאמרו מבלי יכולת ה' להושיע, ובא בג' טענות, א. מצד שחסה בו. {ב} ב. בצדקתך שיעשה למען צדקות ה', ג. מצד התפלה הטה אלי אזנך : {ג} היה לי, כי בנעוריו היה לו לצור מעון כנ''ל סי' ל''א שבקש שם היה לי לצור מעון, א''כ ראוי שאבא בצור מעון הזה תמיד וגם עתה אשגב בו, כי לבא תמיד צוית, הציווי שלך היה שאל הצור הזה אבא תמיד למען תושיעני בו, כי לא צויתני לבא רק לפי שעה רק לעולם כי סלעי ומצודתי אתה, ע''כ הקדמת המזמור שחזר הדברים שדבר בימי נעוריו כשברח מפני שאול, עתה מתחיל תפלתו ביחוד : {ד} אלהי פלטני מיד רשע, אבשלום וסייעתו, ומוסיף מכף מעול שכף הוא יותר מן היד, הגם שכבר תפסני בכפו, וכן הוסיף מעול וחומץ : {ה} כי אתה תקותי ה' על העתיד, וגם מבטחי מנעורי בעבר : {ו} עליך, ולא לבד מנעורי כי עליך נסמכתי מבטן בעוד הייתי בבטן אמי, ויותר מזה שממעי אמי אתה גוזי, עי' באה''מ, ור''ל כל קיומי והוייתי בעולם הוא על ידך, וכן בך תהלתי תמיד שהתהללתי רק בך, ואם לא תושיעני יאמרו מבלתי יכולת ויהיה חילול ה' : {ז} (ז-ח) כמופת הייתי לרבים, רבים חשבו אותי כדבר מופת ופלא, שגבורתי והצלחתי אינה דבר טבעי רק מופת ופלא, ואתה מחסי עז ימלא פי תהלתך, אולם פי היה מלא תהלתך שכחי אינו מעצמי רק שאתה מחסי עז, ולא יחסתי שום תהלה אל עצמי רק שהיה פי מלא רק מתהלתך, כי יחסתי הכל אליך, וגם כל היום היה פי מלא תפארתך, שהם הענינים הנפלאים לגמרי שבם תתפאר : {ט} ולכן אל תשליכני לעת זקנה ככלות כחי, כי אז יאמרו שכל מה שעשיתי עד עתה היה מחמת רוב כחי ובכלות כחי הטבעי פסקו גבורותי : {י} כי אמרו אויבי לי, שאמרו כן בפני לי בעצמי, וכן נועצו יחדו שומרי נפשי, הרוצים להרגני יעצו כן בינם לבין עצמם : {יא} לאמר אלהים עזבו מפני עונותיו, ולכן רדפו וגם תתפשו אותו כי אין מציל כי אין ה' אתו, ולכן. {יב} אלהים אל תרחק ממני שתעמוד קרוב לי, וגם לעזרתי חושה ולא תתמהמה מלעזור תיכף, עד כי. {יג} יבשו ויכלו שוטני נפשי להרגני יכלו לגמרי, ומבקשי רעתי להוציא עלי דבה יעטו חרפה וכלימה : {יד} ואני, שיעור הכתובים הגם שיבושו ויכלו שוטני נפשי בכ''ז אני תמיד איחל, כי התוחלת לעזרת אדם הוא רק בעת צרה, ובעת שלוה אין שייך תוחלת, אבל אני הגם שלא יהיה לי שוטן נפשי ולא דורש רעתי בכ''ז איחל, כי התוחלת לך אינו מצד שתושיע ותתן לי דבר החסר לי, רק מצד שגם קיום ההצלחה והתמדתה היא ג''כ מאתך, כי הצלחתי אינה טבעיית רק השגחיית כאלו כל רגע אני מקבל הקיום והתמדת השלוה מאתך, ואני מיחל שתוסיף השגחתך גם בזמן הבא, ובזה והוספתי על כל תהלתך, כי בכל רגע יתוסף תהלה חדשה, שאצייר לעצמי כאילו אפפוני כל הרעות (שאני מוכן לכל רע אם תסור השגחתך רגע) ואתה הצלתני, וזה תוספת התהלה שא''צ להמתין עם התהלה עד בוא הצרה ותשועתה שזה במי שי''ל קיום עפ''י הטבע, לא כן אנכי שהתמדת קיומי וטובתי הוא השגחיי, הנה אקבל נס וטובה בכל רגע, ומבאר כי. {טו} פי יספר צדקתך במה שכל היום תשועתך, כי אתה מושיע כל היום תמיד, אחר שאין לי קיום רגע בלעדיך, א''כ אני צריך תמיד לישועה, ובזה אגזור לאמר כי לא ידעתי ספורות, כי בכל רגע קבלתי אלף נסים ומופתים שלא אדע מספרם כלל, כי מציאותי וקיומי כל רגע הוא נס חדש לא ע''פ הטבע : {טז} אבא, בזה אהיה נבדל מכל המספרים תהלת ה' שלא ישיגו גבורות ה' רק ביחוס אל דבר אחר, שע''י שראו שהושיעם מצרתם נודע להם גבורותיו, ולא השיגו גבורותיו מצד עצמם רק כפי מה שהם בצירוף הנושע, כפי שהתגבר נגד אויביו או נגד יתר רעות, אבל אני אבא בגבורות ה' אלהים כפי מה שהם בעצמם, שה' שלימותו בעצמו וגבורותיו הם בכחו, הגם שלא יתראו ע''י ענין חוצה להם כי הם תמיד אצלו בפועל מצד עצמם, וכן אזכיר צדקתך לבדך, שלא אזכיר צדקתך ביחוס כפי מה שהתגלה הצדקה לבני אדם, רק כפי מה שהיא מחויבת מעצם האלהות מצד עצמו, עד שהגבורה והצדקה היא אצלו בפועל תמיד : {יז} אלהים, הנה למדתני מנעורי וגם עד הנה שאני אגיד נפלאותיך, שאני אודיע לבני האדם איך אתה עושה נפלאות חוץ לטבע, וא''כ מהראוי כי. {יח} גם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני, שאז יכירו כולם שלא התגברתי בכחי רק בכח אלהי, ובזה אגיד זרועך לדור, שבזה שיראו שגם בעת זקנתי שתמו כחותי הטבעיים אני עושה חיל יכירו את זרועך, שהזרוע מציין הכח הראשי המניע את היד הפועלת, ר''ל יכירו כי הכל הוא מאתך, ואגיד זאת לדור היינו לדור הזה, וגם לכל (דור) יבא (אגיד) גבורתך : {יט} וצדקתך אלהים עד מרום, ר''ל שהתשועה שתהיה עפ''י הטבע, על פי סבות ומסובבים טבעיים, יזמין ה' אל התשועה רק הסבה הראשונה, אבל המסובבים ממנה ילכו מעצמם כדרכם ע''פ הטבע, אבל התשועה שהוא בדרך נס גם המסובבים הם מה', כי יוכל להוציא המסובב מסבה הפכיית לה, כמו רפואה ע''י מכה, הרמה ע''י שפלות, וא''כ צדקתך תלך מן הארץ עד מרום, היינו מן הסבה האחרונה והמסובב האחרון שהוא בארץ עד הסבה הראשונה שהוא במרום כולם הם מה' וע''פ צדקתו לא ע''פ הטבע, אשר עשית גדולות, שזה ההבדל בין גדול ובין רם, (כנ''ל סי' ל''ד על פסוק גדלו לה' אתי) שרם הוא דבר העומד ברום עולם, וזה משל להסבה הראשונה, וגדול הוא דבר המגיע מן הארץ עד מרום, שהוא משל שכל שלשלת הסבות והמסובבים, מן הארץ עד מרום הוא מאתו, ובזה אלהים מי כמוך, כי כל כחות העליונים והתחתונים לא יוכלו לעשות דבר רק כפי קשר הטבעי שיש להמסובב עם הסבה, וכמו שבארו חכמי הטבע שלא כל דבר שיזדמן יסובב מכל דבר שיזדמן, אבל אתה תוציא דבר מהפוכו, ומי שאמר לשמן וידליק יאמר לחומץ וידליק : {כ} אשר, והראיה לזה כי אשר הראיתני צרות רבות ורעות היה הסבה שתשוב תחייני, וזה הפך הטבע שהצרות הם סבה אל המות, וכן מתהומות הארץ תשוב תעלני, והשפלות היא סבה אל הגדולה, שעי''כ. {כא} תרב גדולתי, ותסב, ר''ל והשפלות היא הסבה שתסבב שתנחמני : {כב} גם אני אודך על הטובות שעשית עמדי, וגם אזמרה לך שהוא ספור השבחים הכוללים מצד שאתה קדוש ישראל : {כג} (כג-כד) תרננה ועם השיר בכלי ארנן גם בשפתים, ולא לבד מן השפה ולחוץ שהוא בכל הגוף, כי גם נפשי אשר פדית, וגם לשוני (שהלשון מציין הדבור הנשגב התבוניי שהיא ע''י הנפש המשכלת) גם היא תהגה ותעיין בצדקתך בהגיון לב ובעיון, כי בושו וגם חפרו מבקשי רעתי, שזה היה ע''י נסיך הרבים :
פירוש מלבי''ם : ביאור המילות על תהילים עא
{ד} מיד, מכף. התבאר (שיעיה ס''ב ג', ירמיה ט''ו כ''א, משלי י' ד', ל''א כ'). וחומץ. כמו וחומס, ועמ''ש ישעיה (ס''ג א) : {ו} מבטן ממעי אמי. בארתי בישעיה (סי' מ''ט) שמעי אמי מציין טרם התפרד הולד מביצי ההולדה, ועז''א גוזי שאתה גוזז ומפריד העובר מן המעים בתחלת רקימת הולד, והוא מוסיף על מבטן שמציין בעת נפרד העובר מן המעיים ומונח בבטן אמו : {ז} כמופת. בא תמיד על דבר היוצא מדרך הטבע : {ח} תהלתך, תפארתך. תפארת מציין הענינים הנשגבים שיעשה ה' למעלה מן הטבע שבם יתפאר, כמ''ש כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת : {טו} ספורות. שם, והנפרד ספורה כמו בשורה, ר''ל לא ידעתי מספר להם : {יח} זקנה ושיבה. שיבה הוא יותר מן הזקנה, זקנתי ושבתי. זרועך, הזרוע הוא הפרק העליון של היד והיא המניעה את היד, מציין ראשית הסבה המנעת את המסובבים, ואצל ה' יציין לרוב מה שיעשה מעצמו בזולת עזר מעשה התחתונים וצדקתם כמ''ש בכ''מ. לדור. נמשך לשתים לכל [דור] יבא : {יט} וצדקתך. גדר הצדקה הבא אצל ה' התבאר (ישעיה נ''ט) ובכ''מ, שהוא מורה על המעשים שיעשה מצד אלהותו שלא בהשקף על מעשי בני אדם ועל סבות טבעיות : {כג} (כג-כד) שפתי, לשוני. התבאר בכ''מ שהלשון פנימי מן השפה, ומציין תמיד על עניני בינה לכן אמר תהגה, שההגיון הוא הוצאת דבר מדבר ע''פ מופתי התבונה. בשו, חפרו. החפר הוא יותר מן הבושה שחופר פנים בטמון, כמ''ש בכ''מ :
פירוש מצודת דוד על תהילים עא
{א} בך. על כי חסיתי בך מהראוי שאל אבוש לעולם : {ב} בצדקתך. ולא לפי גמול המעשה : הטה וגו'. להאזין תפלתי : {ג} לצור מעון. להיות דומה לצור העשוי בו מקום מדור המוכן לבוא בו תמיד להסתר : צוית. הלא מעולם צוית למלאכיך להושיעני כי אתה לי למעוז כסלע ומצודה מימות עולם לזה גם עתה אל תרף ידך : {ה} אתה תקותי. אליך אקוה ואתה לי למבטח מנעורי : {ו} מבטן. מעת צאתי מבטן אמי : אתה גוזי. אתה הוצאתני מרחם אמי ולזה תמיד מהלל פי הוא בך : {ז} כמופת. עם כי הייתי כמופת לרבים ר''ל הצרות הבאות עלי המה היו לאות ולמופת להפחיד בני אדם שלא יחטאו שבל יקרה להם כמקרי : ואתה מחסי עוז. אבל אתה מחסי עוז ולא כלו אותי הצרות ההמה : {ח} ימלא פי. ובעבור זה ימלא וכו' : כל היום. מוסב על ימלא פי לומר כל היום ימלא פי לספר תפארתך : {ט} לעת זקנה. לבל יאמרו כל מה שנתחזקתי לשעבר היה בכח ידי ולא ה' פעל כל זאת ולזה לא נשאר בחזקי בעת הזקנה כי תש כחי : {יא} לאמר. כה יאמרו אלהים עזבו ר''ל נעזב הוא אל המקרה ולזה רדפוהו כי אין לו מציל לא בכח יד ה' ולא בכח ידו כי מעתה תש כוחו : {יב} אלהים. לזה אתה אלהים אל תרחק ממני אם כחי כלה הלא ידך לא תקצר : {יג} יבושו. אז יבושו בראותם כי ה' עמדי : יכלו. לא יוסיפו להשטין עוד בראותם כי לא יועילו : יעטו. יהיו מסובבים בכלימה כהלבוש הזה המעטף גוף האדם מסביב : {יד} ואני תמיד איחל. על כי ידעתי אשר תמלא תוחלתי : על כל תהלתך. אשר הללתיך מאז אוסיף עוד : {טו} כי לא ידעתי ספורות. לא ידעתי מספר ידוע לתשועתך לומר אגמור לספר כולם ואחדל כי אין להם מספר ולכן אספר כל היום : {טז} אבוא. בכל מקום בואי הנה אבוא בעזר גבורות ה' ולזה אזכיר לבד צדקתך הואיל ואין לי עזר כ''א ממך : {יז} למדתני. נתתי לי בינה מנעורי להכיר נפלאותיך ומאז ועד הנה אספרם : {יח} עד אגיד. ר''ל בכדי שאוכל להגיד ולהראות בעצמי כח זרועך להדור ההוא למען יודע גבורתך לכל הדורות הבאים כי האבות יספרו לבניהם : {יט} וצדקתך. אף אגיד לומר הצדקה אשר עשית עמדי גברה למעלה עד מרום ולא בגמול עשית מה שעשית : אלהים. ר''ל כי אלהים אתה בעל היכולת ומי כמוך למחות בידך : {כ} אשר הראיתני. הצרות הבאות עלי הנה אתה הראתני אותם ומידך באו ואין ביד מי למנעם וגם אתה תשוב תחייני ואין ביד מי למחות : {כא} תרב. לא הצלה בלבד כ''א עוד תרבה גדולתי ולזה תסובב לי נחמה על הצרות אשר עברו עלי : {כב} גם אני. כמו שתרבה גדולתי כן ארבה גם אני להודות בנבל על אמתך ולזמר בכנור : {כג} תרננה שפתי. בחתוך הדבור כי בפה אזמר לך : ונפשי. גם נפשי אשר פדית תרנן גם היא כפי רוחניותה : {כד} צדקתך. לומר מה שעשית הוא בצדקה ולא בגמול : כי יבושו. בראותם כי עוד הרבית גדולתי נוסף על הצלת הרעה ובעבור זאת אספר צדקתך כל היום :
פירוש מצודת ציון על תהילים עא
{א} חסיתי. בטחתי : {ג} מעון. מדור : ומצודתי. ענין מבצר חזק : {ד} וחומץ. חומס וגוזל כמו אשרו חמוץ (ישעיה א') : {ו} גוזי. ענין הוצאה כמו ויגז שלוים (במדבר י''א) שהוציאם מן הים : {יג} שוטני. מל' שטן וקטרוג : יעטו. יעטפו כמו עוטה אור כשלמה (לקמן ק''ד) : {יד} איחל. אקוה : {כ} מתהומות. ענין עומק המים : {כא} תרב. תרבה : {כד} תהגה. תדבר כמו לא יהגו בגרונם (לקמן קט''ו) : חפרו. ענין כלימה :
תהילים עא : Youtube
קריאות אחרות וסגולות - תהילים
הקריאה שלכם נאמרת גם עבורם
- לרפואת Jessica esther bat myriam
- לרפואת Yona Chimon ben Laura Rahel
- לרפואת Eli ben Zlata
- La reussite pour les soldats de Tsahal sur tous les fronts
336 אנשים שנלווים לתפילות מאז 2017 · לכל השמות