תפילה לאחר פרק שירה - פרק שירה - פרק ו

(ילקוט שמעוני פרשת בא רמז קפז) רַבִּי יְשַׁעְיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא הִתְעַנָּה חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים תַּעֲנִיּוֹת. אָמַר כְּלָבִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (ישעיה נו יא) וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה, יִזְכּוּ לוֹמַר שִׁירָה. עָנָה לוֹ מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם וְאָמַר לוֹ יְשַעְיָה עַד מָתַי אַתָּה מִתְעַנֶּה עַל זֶה הַדָּבָר. שְׁבוּעָה הִיא מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא מִיּוֹם שֶׁגִּילָּה סוֹדוֹ לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא לֹא גִלָּה דָבָר זֶה לְשׁוּם בְּרִיאָה בָּעוֹלָם. אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁתַּלְמִידוֹ שֶׁל אָדָם גָּדוֹל אַתָּה שְׁלָחוּנִי מִן הַשָּׁמַיִם לִזְדַקֵּק אֵלֶיךָ לְהַגִיד לְךָ בַּמֶה זָכוּ הַכְּלָבִים לוֹמַר שִׁירָה. לְפִי שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (שמות יא ז) וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁזָכוּ לְעַבֵּד עוֹרוֹת מִצּוֹאָתָם שֶׁכּוֹתְבִים בָּהֶם תְּפִילִּין וּמְזוּזוֹת וְסִפְרֵי תּוֹרָה. עַל כֵּן זָכוּ לוֹמַר שִׁירָה. וּלְעִנְיַן הַשְׁאֵלָה שֶּׁשָּׁאַלְתָּ חֲזוֹר לַאֲחֹרֶיךָ וְאַל תּוֹסִיף בַּדָּבָר הַזֶּה עוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כא כג) שׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שׁוֹמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ. בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׃

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁבִּזְכוּת פֶּרֶק שִׁירָה שֶׁקָּרָאתִי, שֶׁהוּא שִׁירַת הַדּוֹמֵם הַצּוֹמֵחַ וְהַחַי, וְהַמַּלְאָכִים הַמְּמֻנִּים עֲלֵיהֶם מֵאֵת הַשֵׁם יִתְבָּרֵךְ, שֶׁתְּהֵא אֲמִירָתוֹ כְּהַקְרָבַת קָרְבָּן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. שֶׁתְּהֵא שָׁעָה זוּ שְׁעַת רַחֲמִים, שְׁעַת הַקְשָׁבָה, שְׁעַת הַאֲזָנָה, וְנִקְרָאֲךָ וּתְעַנִּינוּ, נַעְתִּיר לְךָ וְהֵעָתֵר לָנוּ. שֶׁתִּהְיֶה עוֹלָה לְפָנֶיךָ אֲמִירַת פֶּרֶק שִׁירָה כְּאִלּוּ הִשַּׂגְנוּ כֹּל הַסּוֹדוֹת הַנִּפְלָאוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת אֲשֶׁר הֵם חֲתוּמִים בּוֹ בְּכֹל תְּנָאָיו. הַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְנִזְכֶּה לְמָקוֹם שֶׁהַנְּפָשׁוֹת הָרוּחוֹת וְהַנְשָׁמוֹת נֶחְצָבוֹת מִשַּׁם, וּכְאִלּוּ עָשִׂינוּ כֹּל אַשֵּׁר מוּטָל עָלֵינוּ לְהַשִּׂיג, בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה בֵּין בְּגִלְגּוּלִים אֲחֵרִים, וּמַלֵּא כֹּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה (כָּאן יוֹסִיף בִּפְרָטִיּוּת מַה שֶׁנִּצְרַךְ) וְתִשְׁלַח בְּרָכָה הַצְלָחָה וְהַרְוָחָה בְּכֹל מֵעֲשֵׂה יָדֵינוּ , וְנִזְכֶּה לְשׁוֹרֵר לַעֲתִיד לָבוֹא, וְתַשִּׁיב שְׁכִינָתְךָ לְעִיר קָדְשְׁךָ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.