מזמור תהילים זה אמר דוד, כשהיה בורח מפני שאול וכל מחשבותיו ובקשתו היה להאריך ימים, לא בשביל תאוות עוה"ז רק להתעסק ביראת ה' כל ימיו.
{ג} מקצה הארץ. אף ע''פ שאני רחוק מאנשי שאני משלח על אויבי למלחמה : אליך אקרא בעטף לבי. עליהם ועל מה אני קורא לך שתנחני בצור שהוא רם וחזק ממני : {ה} אגורה באהלך עולמים. זכני בעה''ז ובעולם הבא : {ו} נתת ירושת יראי שמך. החזרת ערי ירושתם על ידי : {ז} ימים על ימי מלך תוסיף. אם נגזר עלי למות בחור הוסיף ימים על ימי עד ששנותי יהיו שבעים שנה כמו שני דור ודור : {ח} ישב. המלך לעולם לפני אלהים : חסד ואמת. שהוא עוסק בהם יהיו מזומנים לנצרו : מן. הזמנה כמו (יונה ד') וימן ה' קקיון : {ט} כן אזמרה. כמו שתטיב לי כן אזמרה שמך להיותי משלם נדרי יום יום :
{א} למנצח, במזמור זה רחש לבו דבר טוב, ויאמר כי בין בהיותו נרדף מפני שאול על צורי היעלים, ובין בעת הצלחתו שהגיע למלכות, אחת שאל ואחת בקש שישב תמיד בבית ה' לעבדו, כמ''ש למעלה (כ''ז) אחת שאלתי מאת ה' וכו' שבתי בבית ה' כל ימי חיי. ונחלק לב' חלקים, חלק א' מה שהיה בימי עניו, וחלק ב' על ימי הצלחתו : {ב} שמעה אלהים רנתי, הוא מה שמקונן בעת עניו בחלק הא'. האזינה תפלתי, מה שמתפלל בימי הצלחתו בחלק הב' : (חלק א') {ג} מקצה הארץ, בעת שהייתי בורח מפני שאול יושב מתחבא בקצה א''י, משם אליך אקרא בעטף לבי מרוב הצרות, בעת אשר תנחני בצור ירום ממני, שהוצרכתי לעלות על צורי היעלים הרמים להתחבאות שם, ואתה תנחני שם, יען. {ד} כי היית מחסה לי, ולכן העלתני על צורים רמים מפני אויב, ואז אליך אקרא. {ה} אגורה באהלך עולמים, היה עיקר תפלתי לא על הצלחת הזמן רק שאוכל לגור עולם באהל ה' ולחסות בצל כנפיו סלה סיום הענין : (חלק ב') {ו} כי, מעתה יספר כי גם אחר אשר נתת ירושת יראי שמך, ר''ל אחר שנתת לי המלוכה שהבטחתני שיהיה ירושה לזרעי בעת שיהיו יראי שמך, כמ''ש אם ישמרו בניך בריתי וכו' גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך, גם בעת ההיא שמעת לנדרי, הנדר שלי אמר אלה הדברים (יציין את הנדר כעצם מופשט מדבר בעד המלך) : {ז} ימים על ימי מלך תוסיף, אם תוסיף ימים על הימים הקצובים למלך לחיות, ומוסיף לאמר שנותיו כמו דור ודור, אם תאריך ימיו כ''כ, עד שכל שנה ושנה שקצוב לו לחיות יתארך כמו דור שהוא שבעים שנה, עד שאם קצוב לו לחיות עוד עשר שנים, יחיה עשר דורות שהם עשר פעמים שבעים, אני נודר כי. {ח} ישב עולם לפני אלהים, שגם אם יחיה לעולם ישב תמיד לפני אלהים, יתמיד לשבת באהל ה' ולעבדו, חסד, ר''ל שישב לפני אלהים אשר מן והכין חסדו ואמתו לנצור את המלך, שלא ינצרוהו אנשי חיל ושומרי הסף רק חסד ה' ואמתו המה ינצרוהו, כמ''ש שבתי בבית ה' כל ימי חיי וכו' כי יצפנני בסוכו וכו', כ''ז דברי נדריו, עתה יאמר המשורר. {ט} כן אזמרה שמך לעד, כפי דברי הנדר כן אזמרה שמך לעד ע''י שאשלם נדרי בכל יום ויום, שאשב בכל יום בבית ה' ושם אזמרה שמך ואהללך תמיד :
{ב} שמעה, האזינה. הרינון והקנאה הוא עקר אצלו, וע''כ אמר עליו לשון שמיעה כמ''ש ישעיה (א' י') ובכ''מ : {ג} בעטף לבי. מורה על רוב הצרה, כמו בהתעטף עלי נפשי. תפלה לעני כי יעטוף : {ו} לנדרי. מצייר את הנדרים כעצם מופשט, מדבר ואומר, ימים על ימי מלך תוסיף, עד כן אזמרה שמך : {ח} מן. הכין :
{ג} מקצה הארץ. כשהיה נלחם עם ארם אמר כשאני בקצה הארץ רחוק מא''י כאשר לבי מעוטף בצרות אקרא אליך שתנחם אותי : בצור ירום ממני. ר''ל שאנצח מלכים החזקים ממני : {ד} כי היית. מעולם היית מחסה לי כמגדל חזק : {ה} אגורה. וכ''כ אגורה באהליך עד עולם להיות נסתר בו מפני האויב והוא ענין מליצה : אחסה וגו'. כפל הדבר במ''ש : {ו} שמעת. מעולם שמעת לנדרי אשר נדרתי בעת הלחמי מול האויב כי נתקבל ברצון ונתת ארץ האויב להיות ירושת ישראל יראי שמך : {ז} ימים. לזה גם עתה שמע לי ותוסיף ימים על הימים שאני בהם עתה ולא אמות ביד האויב ושנותי יהיו כשני כל הדורות והם שבעים שנה : מלך. על עצמו אמר וכן כי אין המלך יוכל אתכם (ירמיה ל''ח) וצדקיה אמר על עצמו : {ח} לפני אלהים. בבה''מ מבלי לכת לארץ העמים להלחם בם : חסד ואמת. חסדי המקום ואמיתת הבטחתו יהיה מזומן לשמרו מן האויב מבלי מלחמה : {ט} כן. ר''ל כמו שאני מזמר כאשר אנצח המלחמה כן אזמר לעד כאשר לא תבוא עלי מלחמה כלל : לשלמי. בעת אשלם נדרי בכל יום אזמר אז לשמך כי מוטב לי לדור נדרים בכל יום עד שלא באה עלי המלחמה מלדור בעת המלחמה שאנצל מן האויב ולנצח אותו :
תהילים אונליין
