תהילים קכד - פרק קכד - מזמור קכד

לעבור בספינה

בפרק תהילים זה המשורר מקונן על הישמעאלים אשר מרוב תאווה רוצים לבלענו חיים, ונותן הודאה להקב"ה שלא נתננו בידיהם.

{ג} בחרות אפם בנו. כשחרה אפם בנו : בחרות. כמו בעשות :  {ד} נחלה. לשון חולי :  {ז} נפשינו [ כצפור ] נמלטה. מהם כצפור אשר נמלטה מפח יוקשים :

{א} שיר המעלות, ספר איך חסד ה' הצילם משני מיני האויבים, אויבי הגוף ואויבי הנפש, לולי ה', ר''ל שני דברים היה לנו למעוז, א. מה שאנחנו היינו לה', ב. מה שה' היה לנו ר''ל התנאי האחד לתשועתינו היה מה שאנחנו נשעננו בכל לב על ה' ולא שכחנו שמו ותורתו, ועז''א לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל, לולא מה שאנחנו אמרנו שה' לנו ובטחנו בו, ב. התנאי השני מה שעי''כ באמת היה ה' לנו, ועז''א.  {ב} לולי ה' שהיה לנו באמת בקום עלינו אדם, שע''י שאנחנו בטחנו עליו כן היה גם הוא לנו למושיע, ולולי שני אלה הדברים אז אבדנו בין בגוף בין בנפש, נגד אבדת הגוף אומר.  {ג} אזי חיים בלעונו בחרות אפם שאז בקום עלינו אדם בחרות אפם בנו להאבידנו היו בולעים אותנו חיים, ונגד אבדת הנפש אומר.  {ד} אזי המים שטפונו שאז בעת שלא חרה אפם בנו לכלותנו רק בהפך היו רוצים לקרב אותנו להיות עמם לעם אחד, אז היו המים שוטפים אותנו, ומבאר כי הנחל מים הזה היה עובר על נפשנו, לא על הגוף רק על הנפש, ומפרש כי  {ה} אז היה עובר על נפשנו הקדושה המים הזידונים, שהמים המליציים כיון בהם על הזדון וכפירת הדת, והדברים מוגבלים נגד מ''ש לולא ה' שהיה לנו שלא שכחנו שמו היו מכלים את הנפש ע''י המרת הדת, ולולא ה' שהיה לנו להושיענו היו מאבדים את הגוף :  {ו} ברוך ה', על מה שהושיעם מאבדת הגוף אמר ברוך ה' שלא נתננו טרף לשניהם ובאר שמה שהצילם מאבדת הגוף היה מפני שהיה ה' להם והחזיקו בדתו ותורתו, שעל ידי מה, שנפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים, כי במה שרצו לצוד נפשנו לכפירות הדת נדמינו כצפור שפורשים לפניו כל מיני מאכל לצודו עי''כ בפח, ונפשנו נמלטה ולא נכנסה אל הפח ועמדנו בנסיון, עי''כ הפח נשבר, נשברו האויבים ונשמדו, ואנחנו נמלטנו מידם, ומבאר כי :  {ח} עזרנו הוא בשם ה', מה שאנחנו בוטחים בה' ומחזיקים בו הוא עזרנו, מצד שהוא עושה שמים וארץ, ר''ל שמנהיג הטבע ואשר למעלה ממנה ולכן היה עזרנו השגחיי נסיי לא טבעי :

{ג} (ג-ד) חיים בלעונו. נגד מ''ש בצד האחר נחלה עבר על נפשינו שהיו משחיתים נפשם הרוחניית, אמר בצד זה שהיו בולעים חיי גופם. ונחלה כמו נחל מים וה''א נוספת והטעם מלעיל :

{א} לולי ה'. אם לא ה' אשר היה עמנו : יאמר וגו'. סרס המקרא יאמר נא ישראל לולי ה' וגו' :  {ב} בקום. בעת אשר קם עלינו אדם להרוג ולאבד :  {ג} אזי. אם לא היה ה' עמנו אזי היו בולעים אותנו חיים והוא ענין מליצה על כי התאב לאכול לא ימתין עד יבושל כי אם אוכלו חי ואמר כאילו מרוב תאותם לבלעני היו ממהרים לבלוע חי : בחרות. בעת חרה אפם בנו :  {ד} המים. דימה המון האויבים לשטיפת מים רבים : נחלה. נחל מים היה עבר על נפשינו :  {ה} הזדונים. השוטפים בזדון וברשע וכפל הדבר פעמים ושלש להתחזקות וכדרך המליצה בכל מקום :  {ו} ברוך ה'. אבל ברוך ה' שלא עזב אותנו להיות טרף לשניהם :  {ז} כצפור. כמו הצפור אשר נמלטה מרשת המוקש להלכד בה : הפח נשבר. ר''ל הרשעים נפלו ועי''ז נמלטנו מידם ועל שהמשיל לצפור אמר לשון הנופל בהצלת הצפור :  {ח} עזרנו. העזר שלנו באה בהזכרת שם ה' עושה שמים וארץ ולא באה העזר בכח ידינו :