תהילים קכז - פרק קכז - מזמור קכז
תהילים קכז - פרק קכז - מזמור קכז
{א} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה אִם יְהוָה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ אִם יְהוָה לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר:
{ב} שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא:
{ג} הִנֵּה נַחֲלַת יְהוָה בָּנִים שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן:
{ד} כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים:
{ה} אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר:
פרושים - תהילים קכז
בפרק תהילים זה מבואר איך דוד המלך מוכיח בני דורו ובראשון שלמה בנו שיהיו כל מעשיו לשם שמיים ומגנה אנשי סוחרים המייגעים עצמם יומם ולילה במחייתן.
פירוש רש''י על תהילים קכז
{א} שיר המעלות לשלמה. שיר זה אמר דוד על שלמה בנו שצפה ברוח הקודש שעתיד לבנות בית המקדש ובו ביום ישא שלמה את בת פרעה ועל זה נאמר (ירמיה ל''ב) כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה לכך אמר המזמור הזה למה לך בני לבנות בית ולסור מאחרי המקום מאחר שאינו חפץ בה לשוא עמלו בוניו בו : שוא שקד שומר. על חנם צופה בה השומר : {ב} שוא לכם. בעלי האומניות המשכימים ומאחרים למלאכתם ומתפרנסים בעצבון וביגיעה בלחם העצבים של טורח : כן יתן. הקב''ה פרנסה למי שמנדד שנת מעיניו בשביל לעסוק בתורה : לידידו שנא. למנדד מעיניו שינה : {ג} הנה נחלת ה'. לאותו האיש : בנים. אלו התלמידים שהוא מעמיד שהם לו כבנים : שכר פרי הבטן. שכר פרי התורה שבלב שנאמר (משלי כ''ב) כי נעים כי תשמרם בבטנך : {ד} כחצים ביד גבור. להלחם בם את אויביו : כן בני הנעורים. התלמידים שאדם מעמיד מנעוריו : {ה} אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו. מאותם חצים, אשפה תיק החיצים שקורין קויכרי''ן בלע''ז : לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער. תלמידי חכמים שמנצחין זה את זה בהלכה ונראים כאויבים זה לזה (תוספות) :
פירוש מלבי''ם : ביאור הענין על תהילים קכז
{א} שיר המעלות לשלמה, השיר הזה ושאחריו נסמכו בכונה, שבראשון יבאר שהשתדלות האדם אין מועיל כל מאומה רק הכל נעשה ונגמר בעצת ההשגחה העליונה, ובסימן שאח''ז יבאר מתי ההשתדלות מועיל, ואופנים אשר יובילוהו אל המטרה הנכונה - אם לא ה' יבנה בית אם לא ילוה אל הבנין עזר אלוה, אך שוא עמלו בוניו בו, ואין ההשתדלות מועיל מאומה, ולא לבד בהוצאת כלל הדבר אל הפועל, שאין האדם לבדו יכול עליה בעמל בלא עזר ממרום, כי בשמירת הדברים שכבר הם עשוים כמו בשמירת העיר הבנויה, גם בזה אם לא ה' ישמר עיר שוא שקד שומר והשתדלות האדם בשמירתה לא יועיל מאומה - ולא לבד בפעולות כלליות כי גם בפרטים : {ב} שוא לכם, אתם משכימי קום ומאחרי שבת לשקוד על מלאכתם ביום ובלילה, ובכל העמל וההשתדלות אתם רק אוכלי לחם העצבים ולא עדיף המרבה בעמל ויגיעה יותר על לחם צר, והלא לידידו של ה' כן יתן שנא, להם יתן השינה כן כמו שנתן לכם העמל והמלאכה, שהם ישנו בעתים האלה שעמלתם אתם, ובכ''ז יש להם טרף חקם כמוכם שנדדתם שינה מעיניכם בעמל ורב עבודה : {ג} הנה, אחר שבאר שההשתדלות לא תועיל בהמצאת המלאכות ושמירת הקנינים והבאת הטרף, יאמר שגם בהולדת הבנים ואימונם וגדולם גם זה מתת אלהים הוא, הנה הבנים הגדולים הם נחלת ה' ופרי הבטן הקטנים הם שכר אלהים לזוכים לפניו, תפס לשונו כפי הרגיל שבעד עבודה ופעולה נותנים שכר לפי שעה, ובעד אהבה וקורבה יתנו נחלה עומדת לדור ודור, כן בעד זכות ומצות שכרו הוא פרי בטן שלא תהיה אשתו עקרה, ובהיותו קרוב יותר אל ה' וטוב לפניו יתן לו נחלה קיימת, שהם בנים גדולים להקים דורות לנחלה : {ד} כחצים, אבל יש בזה תנאי אם יגדל הבנים לתכלית הנרצה שהוא לתורה ועבודת ה', שאם בני הנעורים דומים כחצים ביד גבור שכמו שהגבור לא יורה חציו לבטלה רק יקלע בם אל מטרת חפצו ולא יחטיא, כן לא יהיו זרעם לריק רק יקלע אל מטרת החפץ והתכלית להעמיד זרע ברך יראי ה' ושומרי מצותיו, רק אז. {ה} אשרי הגבר אשר מלא אשפתו מן החצים האלה, כי מה יועילו החצים הממלאים את האשפה אם לא יוכל לשלחם למטרה, כן מה יועילו הבנים אשר לא לה' המה : לא יבושו, כחצים ביד גבור שלא יבושו, כי לא יחטיאו מן המטרה וידברו ויהרגו את אויבים בשער, כן לא יבוש מבניו אלה כי ינצחו את אויבי הנפש, יגברו על יצרם ויעשו חיל :
פירוש מלבי''ם : ביאור המילות על תהילים קכז
{ב} לחם העצבים. כמו בעצבון תאכלנה. שנא. כמו שנה בה''א והוא כשם מופשט, השנה יתן כן לידידו : {ג} בנים. גדולים. פרי בטן. קטנים, (עיין ישעיה י''ג י''ח). נחלה. הוא הנשאר קיים והוא יותר משכר : {ה} ידברו. לשון דבר, יהרגו אותם במלחמה כמו משיבי מלחמה שערה :
פירוש מצודת דוד על תהילים קכז
{א} לשלמה. אמר זה על שלמה כי צפה ברוה''ק אשר בעת יבנה את בה''מ ישא את בת פרעה ועליו אמר מה תועלת א''כ בבנין כי אם ה' לא יבנה הבית ר''ל אם המקום לא יחפוץ בבנין על מעשיך אשר לא טובים א''כ הלא לחנם עמלו בו הבונים כי לא יתקיים : אם ה' לא ישמר עיר. בעבור המעשים האלה : שוא שקד שומר. הלא לחנם הוא מהירת והתמדת השומר בשמירת העיר כי בא יבוא האויב העירה ויחרב הבית : {ב} שוא לכם. וכמו כן טרחתם לכם בחנם אתם המשכימים לקום לעשות מלאכתכם ומאחרים לשבת בעסק המלאכה למיעוט בטחונם בה' והמה אוכלים הלחם הבא בעצב רב וביגיעת המלאכה : כן יתן. הלא כן יתן ה' די מחסורו למי שמנדד שינה מעיניו ועוסק אז במלאכת שמים ור''ל כמו שמרבית שמירת העיר אין בו תועלת רב כי הכל תלוי בהרצאת המקום כן מרבית יגיעת המלאכה אין בו תועלת כי בזולת יגיעה רבה נותן המקום די הספוק למי שעמל בתורה : {ג} הנה נחלת ה'. ר''ל ואם ירבה לעמול במלאכה להרבות הון להנחיל לבניו אחריו הלא הנה הבנים עצמן המה נחלת ה' ונתנם לאשר ישר בעיניו ואם לא יתרצה לה' מאין לו בנים להנחילם את ההון : שכר פרי הבטן. הבנים שהמה פרי הבטן המה באים בשכר המעשה ומיד ה' וכפל הדבר במ''ש : {ד} כחצים ביד גבור. ר''ל ובאמת שכר גדול הוא זה כי כמו החצים אשר המה ביד גבור עם שהחצים הרגו את מי עכ''ז הלא נראה לכל שלא החצים הם הממיתים כ''א הגבור אשר ידה אותם כן הבנים שהאדם מלמד בנערותו בעוד הכח בידו להדריכם בדרך ישרה הנה עם כי הבנים הם הדורכים בדרך ישרה עכ''ז נראה לכל שכל זה המה מעשה ידי אביהם להתפאר : {ה} אשר מלא וגו'. ר''ל אשר הרבה בנים כאלה ולפי שהמשילם לחצים אמר בהם לשון הנופל בחצים שהדרך למלאותם בתוך הנרתק : לא יבושו. לא יבואו לידי בושה כאשר ידברו במקום מושב החכמים כי יתחכמו לדבר בהשכל ובדעת : את אויבים. ר''ל עם אותם החולקים עמהם בדבר חכמת התורה הנראים כאילו היו אויבים להם לפי המחלוקת :
פירוש מצודת ציון על תהילים קכז
{א} שקד. ענין המהירות והשתדלות כמו שקדו ושמרו (עזרא ח) : {ב} מאחרי. מלשון איחור והעכבה : שבת. מלשון ישיבה : לידידו. מלשון נדידה : שנא. כמו שנה בה''א : {ה} אשפתו. הוא הנרתק אשר ישימו בו את החיצים וכן אשפתו כקבר פתוח (ירמיה ה) : בשער. דרך החכמים והשופטים לשבת בשער וכן אמת ושלום שפטו בשעריכם (זכריה ח) :