תהילים אונליין
תהילים לא – הטקסט המלא
{א} לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד:
{ב} בְּךָ יְהוָה חָסִיתִי אַל אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם בְּצִדְקָתְךָ פַלְּטֵנִי:
{ג} הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ מְהֵרָה הַצִּילֵנִי הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹז לְבֵית מְצוּדוֹת לְהוֹשִׁיעֵנִי:
{ד} כִּי סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה וּלְמַעַן שִׁמְךָ תַּנְחֵנִי וּתְנַהֲלֵנִי:
{ה} תּוֹצִיאֵנִי מֵרֶשֶׁת זוּ טָמְנוּ לִי כִּי אַתָּה מָעוּזִּי:
{ו} בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי יְהוָה אֵל אֱמֶת:
{ז} שָׂנֵאתִי הַשֹּׁמְרִים הַבְלֵי שָׁוְא וַאֲנִי אֶל יְהוָה בָּטָחְתִּי:
{ח} אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת עָנְיִי יָדַעְתָּ בְּצָרוֹת נַפְשִׁי:
{ט} וְלֹא הִסְגַּרְתַּנִי בְּיַד אוֹיֵב הֶעֱמַדְתָּ בַמֶּרְחָב רַגְלָי:
{י} חָנֵּנִי יְהוָה כִּי צַר לִי עָשְׁשָׁה בְכַעַס עֵינִי נַפְשִׁי וּבִטְנִי:
{יא} כִּי כָלוּ בְיָגוֹן חַיַּי וּשְׁנוֹתַי בַּאֲנָחָה כָּשַׁל בַּעֲוֹנִי כֹחִי וַעֲצָמַי עָשֵׁשׁוּ:
{יב} מִכָּל צֹרְרַי הָיִיתִי חֶרְפָּה וְלִשְׁכֵנַי מְאֹד וּפַחַד לִמְיֻדָּעָי רֹאַי בַּחוּץ נָדְדוּ מִמֶּנִּי:
{יג} נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב הָיִיתִי כִּכְלִי אֹבֵד:
{יד} כִּי שָׁמַעְתִּי דִּבַּת רַבִּים מָגוֹר מִסָּבִיב בְּהִוָּסְדָם יַחַד עָלַי לָקַחַת נַפְשִׁי זָמָמוּ:
{טו} וַאֲנִי עָלֶיךָ בָטַחְתִּי יְהוָה אָמַרְתִּי אֱלֹהַי אָתָּה:
{טז} בְּיָדְךָ עִתֹּתָי הַצִּילֵנִי מִיַּד אוֹיְבַי וּמֵרֹדְפָי:
{יז} הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ:
{יח} יְהוָה אַל אֵבוֹשָׁה כִּי קְרָאתִיךָ יֵבֹשׁוּ רְשָׁעִים יִדְּמוּ לִשְׁאוֹל:
{יט} תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז:
{כ} מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם:
{כא} תַּסְתִּירֵם בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ מֵרֻכְסֵי אִישׁ תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשֹׁנוֹת:
{כב} בָּרוּךְ יְהוָה כִּי הִפְלִיא חַסְדּוֹ לִי בְּעִיר מָצוֹר:
{כג} וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי נִגְרַזְתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ אָכֵן שָׁמַעְתָּ קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ:
{כד} אֶהֱבוּ אֶת יְהוָה כָּל חֲסִידָיו אֱמוּנִים נֹצֵר יְהוָה וּמְשַׁלֵּם עַל יֶתֶר עֹשֵׂה גַאֲוָה:
{כה} חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַיהוָה:
{א} לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
{ב} בְּךָֽ־יְהוָ֣ה חָ֭סִיתִי אַל־אֵב֣וֹשָׁה לְעוֹלָ֑ם בְּצִדְקָתְךָ֥ פַלְּטֵֽנִי׃
{ג} הַטֵּ֤ה אֵלַ֨י ׀ אָזְנְךָ֮ מְהֵרָ֢ה הַצִּ֫ילֵ֥נִי הֱיֵ֤ה לִ֨י ׀ לְֽצוּר־מָ֭עוֹז לְבֵ֥ית מְצוּד֗וֹת לְהוֹשִׁיעֵֽנִי׃
{ד} כִּֽי־סַלְעִ֣י וּמְצוּדָתִ֣י אָ֑תָּה וּלְמַ֥עַן שִׁ֝מְךָ֗ תַּֽנְחֵ֥נִי וּֽתְנַהֲלֵֽנִי׃
{ה} תּוֹצִיאֵ֗נִי מֵרֶ֣שֶׁת ז֭וּ טָ֣מְנוּ לִ֑י כִּֽי־אַ֝תָּה מָֽעוּזִּי׃
{ו} בְּיָדְךָ֮ אַפְקִ֢יד ר֫וּחִ֥י פָּדִ֖יתָה אוֹתִ֥י יְהוָ֗ה אֵ֣ל אֱמֶֽת׃
{ז} שָׂנֵ֗אתִי הַשֹּׁמְרִ֥ים הַבְלֵי־שָׁ֑וְא וַ֝אֲנִ֗י אֶל־יְהוָ֥ה בָּטָֽחְתִּי׃
{ח} אָגִ֥ילָה וְאֶשְׂמְחָ֗ה בְּחַ֫סְדֶּ֥ךָ אֲשֶׁ֣ר רָ֭אִיתָ אֶת־עָנְיִ֑י יָ֝דַ֗עְתָּ בְּצָר֥וֹת נַפְשִֽׁי׃
{ט} וְלֹ֣א הִ֭סְגַּרְתַּנִי בְּיַד־אוֹיֵ֑ב הֶֽעֱמַ֖דְתָּ בַמֶּרְחָ֣ב רַגְלָֽי׃
{י} חָנֵּ֥נִי יְהוָה֮ כִּ֤י צַ֫ר־לִ֥י עָשְׁשָׁ֖ה בְכַ֥עַס עֵינִ֗י נַפְשִׁ֥י וּבִטְנִֽי׃
{יא} כִּ֤י כָל֪וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֮ וּשְׁנוֹתַ֢י בַּאֲנָ֫חָ֥ה כָּשַׁ֣ל בַּעֲוֺנִ֣י כֹחִ֑י וַעֲצָמַ֥י עָשֵֽׁשׁוּ׃
{יב} מִכָּל־צֹרְרַ֨י הָיִ֪יתִי חֶרְפָּ֡ה וְלִ֥שֲׁכֵנַ֨י ׀ מְאֹד֮ וּפַ֢חַד לִֽמְיֻדָּ֫עָ֥י רֹאַ֥י בַּח֑וּץ נָדְד֥וּ מִמֶּֽנִּי׃
{יג} נִ֭שְׁכַּחְתִּי כְּמֵ֣ת מִלֵּ֑ב הָ֝יִ֗יתִי כִּכְלִ֥י אֹבֵֽד׃
{יד} כִּ֤י שָׁמַ֨עְתִּי ׀ דִּבַּ֥ת רַבִּים֮ מָג֢וֹר מִסָּ֫בִ֥יב בְּהִוָּסְדָ֣ם יַ֣חַד עָלַ֑י לָקַ֖חַת נַפְשִׁ֣י זָמָֽמוּ׃
{טו} וַאֲנִ֤י ׀ עָלֶ֣יךָ בָטַ֣חְתִּי יְהוָ֑ה אָ֝מַ֗רְתִּי אֱלֹהַ֥י אָֽתָּה׃
{טז} בְּיָדְךָ֥ עִתֹּתָ֑י הַצִּ֘ילֵ֤נִי מִיַּד־א֝וֹיְבַ֗י וּמֵרֹדְפָֽי׃
{יז} הָאִ֣ירָה פָ֭נֶיךָ עַל־עַבְדֶּ֑ךָ ה֖וֹשִׁיעֵ֣נִי בְחַסְדֶּֽךָ׃
{יח} יְֽהוָ֗ה אַל־אֵ֭בוֹשָׁה כִּ֣י קְרָאתִ֑יךָ יֵבֹ֥שׁוּ רְ֝שָׁעִ֗ים יִדְּמ֥וּ לִשְׁאֽוֹל׃
{יט} תֵּ֥אָלַ֗מְנָה שִׂפְתֵ֫י שָׁ֥קֶר הַדֹּבְר֖וֹת עַל־צַדִּ֥יק עָתָ֗ק בְּגַאֲוָ֥ה וָבוּז׃
{כ} מָ֤ה רַֽב־טוּבְךָ֮ אֲשֶׁר־צָפַ֢נְתָּ לִּֽירֵ֫אֶ֥יךָ פָּ֭עַלְתָּ לַחֹסִ֣ים בָּ֑ךְ נֶ֝֗גֶד בְּנֵ֣י אָדָם׃
{כא} תַּסְתִּירֵ֤ם ׀ בְּסֵ֥תֶר פָּנֶיךָ֮ מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ תִּצְפְּנֵ֥ם בְּסֻכָּ֗ה מֵרִ֥יב לְשֹׁנֽוֹת׃
{כב} בָּר֥וּךְ יְהוָ֑ה כִּ֥י הִפְלִ֘יא חַסְדּ֥וֹ לִ֝֗י בְּעִ֣יר מָצֽוֹר׃
{כג} וַאֲנִ֤י ׀ אָ֘מַ֤רְתִּי בְחָפְזִ֗י נִגְרַזְתִּי֮ מִנֶּ֢גֶד עֵ֫ינֶ֥יךָ אָכֵ֗ן שָׁ֭מַעְתָּ ק֥וֹל תַּחֲנוּנַ֗י בְּשַׁוְּעִ֥י אֵלֶֽיךָ׃
{כד} א֥͏ֶהֱב֥וּ אֶת־יְהוָ֗ה כָּֽל־חֲסִ֫ידָ֥יו אֱ֭מוּנִים נֹצֵ֣ר יְהוָ֑ה וּמְשַׁלֵּ֥ם עַל־יֶ֝֗תֶר עֹשֵׂ֥ה גַאֲוָֽה׃
{כה} חִ֭זְקוּ וְיַאֲמֵ֣ץ לְבַבְכֶ֑ם כָּל־הַ֝מְיַחֲלִ֗ים לַיהוָֽה׃
תהילים לא : סגולות
להסיר עין הרע
פרושים - תהילים לא
פרק תהילים לא עוסק במוסר היות בטחונו בהקב"ה, וליתן נשמתו לפיקדון, ויבטח בהקב"ה. וכל העתים הם בידו לעשות כמו שירצה.
פירוש רש''י על תהילים לא
{ג} מצודות. פלי''ישיץ בלע''ז : {ד} תנחני. מונאראש''מוי בלע''ז כמו (שמות ל''ב) לך נחה את העם וגו' : {ו} בידך אפקיד רוחי. קומנ''דריה בלע''ז, אפקיד רוחי תמיד לפי שאתה פדיתה אותי מצרה : {ז} השומרים הבלי שוא. המצפים לתשועת ע''א : {ט} הסגרתני. ליבראש''מווי. ומנחם חבר אותו לשון סגירה וכן כל לשון סגר : {י} עששה. כהתה לשון עששית שאדם נותן זכוכית לנגד עיניו לראות לעבר הזכוכית דבר, אין אותה מראה ברורה : {יא} ועצמי עששו. לשון רקב כאלו אכלם עש : {יב} מכל צוררי. מאת כל צוררי, הייתי חרפה לגדוף : ולשכני. אני חרפה מאד ופחד למיודעי. אמישקטיישנ''ץ. מתפחדים על קורותי : {יג} ככלי אובד. ההולך לאבד כל לשון אבידה אין הלשון נופל על בעל אבידה לומר הוא אבד אותה אלא האבידה אובדת ממנו כד''א אשר תאבד ממנו (דברים כ, 'ב) האובדת לא בקשתם (יחזקאל ל''ד) : {יד} דבת רבים. עצת רבים, דבת לשון דובב שפתי ישנים (שיר ז') וכן כל דבה שבמקרא פרלר''יץ בלע''ז : מגור מסביב. שמייראין ומפחדין אותי : בהוסדם. בהתיעצם : זממו. לשון מחשבה : {טז} בידך עתותי. עתים העוברים עלי על פיך הם ובגזרותיך : {יח} אל אבושה וגו'. אחרי שקראתיך אין נאה שאבוש : ידמו לשאול. ישתתקו ויאלמו למות : {יט} הדוברות על צדיק עתק. שאומרות לשאול עלי דוד מבקש רעתך : עתק. סרה דבר שאינו כמו ויעתק משם (בראשית י''ב), ודונש פתר אותו לשון דבר גדול וקשה כמו עתקו וגם גברו חיל (איוב כ''א), הון עתק (משלי ח'), ולמכסה עתיק (ישעיה כ''ג) (סא''א) : {כ} מה רב טובך. ידעתי לעולם הבא יש שכר טוב ליראיך ומכל מקום בעולם הזה שהרשעים מקיפים אותם אני מתפלל עליהם שתסתירם בסתר פניך : {כא} מרוכסי איש. מחבורי רשעים המתקשרים יחד להרע להם : {כב} בעיר מצור. בקעילה, כשאמר שאול עלי נסגר לבא בעיר דלתים ובריח (שמואל א' כ''ג) : {כג} ואני אמרתי בחפזי. כשיצאתי מקעילה ובאתי אל מדבר מעון והייתי נחפז ללכת מפני שאול כי השיגני, ושאול ואנשיו עוטרים אלי ואל אנשי לתפשם. אמרתי בלבי נגרזתי. נכרתתי לשון גרזן הכורת את העץ על שם גזירתו נקרא גרזן כך פי' דונש ומנחם חברו כמו נגרשתי ואין לו דמיון בתורה (סא''א) : {כד} אמונים נוצר ה'. שומר ה' את המאמינים בישועתו וסומכים עליו : על יתר. מדה במדה מכוונת כחץ על יתר הקשת (סא''א), או יש לפתור על יתר, חבל כנגד חבל קו כנגד קו, ל''א יתר הוא לשון גאוה כמו (ישעיה ט''ו) יתרה עשה פירוש ומשלם על יתר בגאוה לעושי גאוה (סא''א) : {כה} חזקו ויאמץ לבבכם. כמו שראיתם שעשה לי להושיעני שהוחלתי לו :
פירוש מלבי''ם : ביאור הענין על תהילים לא
{א} למנצח. המזמור הזה הוסד על מה שע''י נבואת גד שישוב לארץ יהודה וע''י תשובת האו''ת שילך לקעילה להושיע את ישראל מיד פלשתים, נסגר בקעילה (ש''א כ''ב), ואז רדף שאול אחריו, וה' הודיעו ע''י האו''ת שבעלי קעילה לא יעמדו באמונתם ויסגירוהו ביד שאול, ויצא משם וישב במדבר במצדות, וישב במדבר זיף, ומשם עלו הזיפים וירגלוהו אל שאול, ושאול ואנשיו עוטרים את דוד, וה' הצילהו מידו : {ב} בך ה' חסיתי, כי מה שחזר לארץ יהודה היה ע''פ ה' לכן אל אבושה לעולם, וגם אם איני ראוי ע''פ מעשי בצדקתך פלטני : {ג} הטה אלי אזנך שתשמע תפלתי תיכף, וגם מהרה הצילני, והגם שאני יוצא עתה מעיר מבצר היה אתה לי לצור מעז, והגם שאצטרך לצאת גם מן המצודות במדבר, היה אתה לי לבית מצודות להושיעני : {ד} (ד-ה) כי, לא על המבצר אני בוטח, רק סלעי ומצודתי אתה, והגם שאהיה נודד במדבר, למען שמך (כי אתה מעוזי) תנחני ותנהלני ותוציאני מרשת זו טמנו לי. אחר שנקרא שמך עלי שאתה מעוזי, עי''כ תעשה למען כבודך בין מה שתנחני במדבר במקומות שלא תמצאני שם יד שאול, ובין מה שתוציאני מרשת שטמנו אנשי קעילה או הזיפים : {ו} בידך, הגם שמה שהפקדתי תחלה את כל אשר לי ביד אנשי קעילה בבטחי בם היה שקר, כי הם רצו להסגירני בידו כי אינם אנשי אמת, אבל את רוחי הפקדתי בידך לא בידם, ואתה פדית אותי מיד רודפי, כי אתה אל אמת : {ז} שנאתי השומרים הבלי שוא, הבוטחים בבני אדם שהבטחתם הבל ושוא כמו שהיה באנשי קעילה, ואני אל ה' בטחתי : {ח} (ח-ט) אגילה ואשמחה בחסדך שעשית עמדי, והמאמרים מקבילים, אשר ראית את עניי ולא הסגרתני ביד אויב, שהוא מה שלא הסגירו ביד שאול בהיותו בקעילה, ידעת בצרות נפשי העמדת במרחב רגלי, שבעת שעטרו אותו שאול ואנשיו, ודוד הלך מצד ההר מזה ושאול מצד ההר מזה, והיה המקום צר שלא יכול לברוח כי ההר סגר בעדו, והיה אז בצרה גדולה ואתה ידעת בצרות נפשי ומלאך בא אל שאול ועי''כ העמדת במרחב רגלי : {י} חנני ה' כי צר לי, שצר לי בפועל מרעת האויב, זאת שנית, כי עששה בכעס עיני ונפשי ובטני על דבריהם שמדברים להכעיס אותי ולחרפני, ומפרש, נגד מ''ש כי צר לי. (יא-יב) כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה מרוב הצרות, ונגד מ''ש עששה בכעס עיני, כי כשל בעוני כחי מכל צוררי הייתי חרפה, שצוררי מחרפים אותי לאמר שע''י עוני כשל כחי ועל ידי עוני עששו עצמי ואני חלוש, כן הייתי חרפה מצוררי והייתי חרפה לשכני מאד, שמחרפים גם את שכני ששוכן אצלם איש מלא עונות ופשעים, והייתי פחד למיודעי שפחדו להתקרב אלי מיראת צוררי בל ירעו להם בעבור זה, עד שרואי בחוץ נדדו ממני לבל אתקרב אליהם, עד כי. {יג} נשכחתי מלב כמת, שהגם שאני עוד חי הייתי בעיניהם ככלי אובד, כמעותד לאבדון וכליון : {יד} כי, ובכל זה לא נשכחתי מלב הצוררים, כי בהפך שמעתי דבת רבים מגור מסביב בהוסדם יחד עלי, שהם כשנועצו עלי למסרני ביד שאול, יוציאו ג''כ דבה על רבים, כמו שהוציאו דבה על נוב עיר הכוהנים שידם עמי, ועי''כ יעשו מגור מסביב, שכל אשר סביבי יראים ומתפחדים פן יענשו מן המלך, ועי''כ לקחת נפשי זממו, שעי''כ כ''א יודיע מקומי ובזה יקחו את נפשי : {טו} ואני, הגם שאין לי עוד שום מכיר ומושיע עליך בטחתי ה', אמרתי אלהי אתה, הלא אתה עדן המשגיח עלי ומושיע : {טז} בידך עתותי, הלא העתים העוברים עלי הם בידך עת טובה או עת רעה ממך נגזרו, א''כ הצילני מיד אויבי הם הזיפים, ומרודפי, שאול ואנשיו : {יז} האירה פניך על עבדך, שתושיעני ע''י השגחה גלויה עד שכולם יראו פניך והשגחתך, והושיעני בחסדך שהחסד אין לו גבול, וזה יהיה כדי. {יח} ה' אל אבושה כי קראתיך, כדי שיהיה קידוש השם וידעו כולם שהקורא אותך לא יבוש, ובהפך יבושו רשעים כי יכרתו וידמו לרדת לשאול : {יט} תאלמנה, אחר שראה השגחת ה' עליו יאמר, מעתה תאלמנה שפתי שקר הם שפתי הכופרים, הדוברים על צדיק על ה' הצדיק, דברי עתק בגאוה ובוז, שאומרים שאין ה' משגיח בעולמו ואין שכר ועונש, ושהעולם הפקר, ועתה ע''י שיראו השגחתך איך אתה מציל את החוסים בך תאלמנה שפתותיהם, כי {כ} מה רב, הגם שרב מאד טובך אשר צפנת ליראיך, שהוא שכר הצפון לצדיקים בעוה''ב שהוא רב מאד, אבל הלא הוא צפון ונעלם ואין רואים אותו, אבל הטוב שפעלת לחוסים בך אינו צפון ונסתר, כי הטוב הזה הוא נגד בני אדם, שהוא נראה לכל, (ור''ל שעל מה שימצאו רעות לצדיק בעוה''ז יש ע''ז תשובה שעי''כ ימצא שכר גדול ורב טוב בעוה''ב, אבל זה דבר צפון ורבים מכחישים עי''כ את ההשגחה ממה שנראה צדיק ורע לו, אבל ההשגחה הגלויה שיעשה ה' לחוסים בו הוא דבר הנראה לכל, ובזה תאלמנה שפתי שקר הדוברים על צדיק חי עולמים עתק לאמר שאינו משגיח) : {כא} תסתירם, מבאר שהגם שידמה לפעמים שה' מסתיר פניו מיראיו ועי''כ ימצא אותם רעות בעוה''ז, זה הוא לטובתם, כי בסתר פניך תסתירם מרכסי איש, ר''ל עם זה שה' יסתיר מהם פניו והשגחתו וישיגם רעות וצרות בזה יסתירם מרכסי איש, ר''ל שינצלו מן הרכסים הנמצא בטבע האיש, שהוא היצר הרע והתאוות שהם דומים כרכסים המקלקלים את הדרך הישר, כן הם יעכבו בעדו מלכת בדרך ישר, וע''י הסתרת פנים ויסורים יהיה העקוב למישור והרכסים לבקעה וילכו בדרך הישר, ובכ''ז הגם שאתה מסתיר פנים, אתה מסוכך עליהם ותצפנם בסוכת השגחתך מריב לשונות ובעלי לה''ר, כמו שהציל את דוד מן הזיפים וכל המלשינים עליו בפני שאול : {כב} ברוך ה', עפ''ז נותן הודאה, א. מה שהפליא חסדו לי בעיר מצור, שלא נשאר בקעילה שהיתה עיר מצור ששם היה שאול צר עליו וכבשו : {כג} ואני, הודאה ב' על עת שעטרו שאול ואנשיו לתפשם, ששם כתיב ויהי דוד נחפז ללכת מפני שאול, ואז אמרתי בחפזי נגרזתי מנגד עיניך כי הי' בסכנה גדולה, אכן שמעת קול תחנוני והצלתני ע''י המלאך שבא אל שאול : {כד} אהבו, עפ''ז סיים דבריו נגד הדוברים על צדיקו של עולם עתק, ואחר שנתברר שיש שכר ועונש והשגחה, אהבו את ה' כל חסידיו כי הוא נוצר אנשי אמונים, וכן משלם על יתר של עושה גאוה כמו שנצר את דוד ושלם עונש לשאול : {כה} חזקו, ואם כן חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה', כי תוחלתם לא תשוב ריקם :
פירוש מלבי''ם : ביאור המילות על תהילים לא
{ד} תנחני ותנהלני. שניהם באו על ההנהגה בנחת (שזה המבדיל בינם ובין נהג) רק פעל נהל מציין שמנהל את היעף והאין כח, וינהלם בחמורים לכל כושל (דה''ב כ''ח), עלות ינהל (ישעיה מ'), נחית בחסדך ומוסיף נהלת בעזך (שמות ט''ו) : {ח} אגילה ואשמחה. הגיל הוא בעת התחדש הישועה ואח''כ היא שמחה תמידית (כנ''ל כ''א ב') ראית את עניי, ידעת בצרות נפשי. העוני הוא גלוי ונראה נגד צרות הנפש שהוא דבר פנימי, לכן אמר בו ראית. ובצרת הנפש אמר ידעת : {י} עששה. נרקבה (כנ''ל ו' ח') : {יא} ביגון חיי ושנותי באנחה. יגון בלב ואנחה בפועל כמו שכתוב (ישעיה ל''ה), והחיים פנימים נגד השנים, שהוא הזמן המתראה על ידי החיים והשנוים המתהוים ממנו, וכן מגביל כחי, ועצמי, שהכח פנימי : {יט} עתק. בא על ההעתקה ממקום, ויעתק משם ההרה, ועל לשון חוזק, ולדעתי עקר ענינו בכ''מ לשון העתק, כי כ''מ שבא על דבור שמדברים עתק על ה' היינו הכחשת ההשגחה, כמו (ש''א ב' ג', לקמן ע''ה ז', צ''ד ד') בא על הכחשת השגחת ה', עי' פרושי בכ''מ האלה והוא מענין העתק שהוא מועתק ורחוק מברואיו, וכן פי' חז''ל (ב''ר פ''א), הדוברות על צדיק עתק שהעתיק מבריותיו, ורצונו לומר יאלמו המכחישים השגחת ה' על ידי שרואים צדיק ורע לו ובאמת ה' משגיח עליו אם לשלם לו בעוה''ב, ואם גם בעוה''ז תצפנם בסוכה ויפעל לחוסים בו נגד בני אדם וכולם יראו מזה השגחת ה', וכן מ''ש עתקו גם גברו חיל, הון עתק, היינו דבר הנעתק ומופרש מדרך הטבע : {כא} בסתר פניך. כמו אסתירה פני מהם, במה שאתה מסתיר פניך מהם, תסתירם, תצפנם. הסתר הוא יותר מן הצפון (איוב י''ד י''ג, ולמעלה כ''ז ה'), כי שמירת הנפש מחטא הוא גדול משמירת הגוף : מרכסי. כמו והרכסים לבקעה (ישעיה מ'), רכסים הנמצאים בלב איש המקלקלים יושר הדרך : {כג} נגרזתי. כמו נגזרתי : {כד} אמונים. כמו כי פסו אמונים (למעלה י''ב) : {כה} חזקו ויאמץ לבבכם, האימוץ הוא התמדת החיזוק ובא על חיזוק הלב כמ''ש בכ''מ :
פירוש מצודת דוד על תהילים לא
{ב} אל אבושה. לזה מהראוי שלא אבוש לעולם אף שאין בי זכות והצילני בצדקתך : {ג} הטה אלי. לשמוע תפלתי : לצור. דומה לסלע חזק ולבית מצודות והוא מבצר חזק : {ד} למען שמך. המורה על הרחמים : תנחני. בדרך ישרה : {ה} טמנו לי. הסתירו עלי שאפול בה : {ו} בידך. בפקדון אתן רוחי בידך ועליך לשמרו : פדיתה. עבר במקום עתיד ור''ל הן ידעתי שתפדה אותי ממות כי אתה אל אמת להחזיר הפקדון : {ז} השומרים. המצפים לתשועת גלולים : {ח} אשר ראית. נתת לב לראות עניי וידעת צרות נפשי : {ט} ולא הסגרתני. לא מסרת אותי ביד האויב והעמדת רגלי במקום מרחב שלא אמעד : {י} עששה. בעבור כעס מתוגיון הצרות כאלו נרקבו עיני וגו' : {יא} ביגון. בעבור היגון כלו ונשלמו ימי חיי וכן ושנותי באנחה וכפל הדבר במ''ש : בעוני. בעבור עוני כשל כוחי ונדבקו עצמי : {יב} מכל צוררי. מכל מה שעושים לי צוררי הייתי לחרפה להרואים בי כי מלעיגים עלי : ולשכני. היודעים יותר ממה שעושים לי צוררי להם אני מאד לחרפה : ופחד למיודעי. אני לפחד להם כי בראותם צרתי יפחדו לנפשם שלא יקרא להם כמקרי : רואי בחוץ. הרואים אותי בחוצות נדדו מפני והלכו להם כי כן דרך אדם לברוח מראות חלי קשה ודבר מגונה ונמאס : {יג} כמת מלב. כמו המת הנשכח מהלב : ככלי. ר''ל ככלי כל שהוא אשר כשהוא נאבד אין אדם זוכרו : {יד} דבת רבים. דברי רע מרבים המפחדים אותי מסביב : בהוסדם. במה שהם מתייעצים עלי כולם יחד וחושבים לקחת נפשי ור''ל ובעבור שאני שומע כ''ז ואני כאלם לא יפתח פיו לזה אני שכוח בעיני כל כי חושבים שכלה תקותי : {טו} ואני. אבל אני אבטח בה' ולא אירא מהם : אלהי אתה. ותעזרני מהם : {טז} בידך עתותי. כל העיתות שעברו עלי בין העתים לטובה ובין העתים לרעה הלא המה בידך על פיך נעשו : הצילני מיד אויבי. כי הלא הכל בידך : {יז} האירה. הראה לי פנים מאירות והוא מדרך משל הנהוג בין אדם לרעהו : {יח} כי קראתיך. והואיל ובך בטחתי מהראוי שלא אבוש : ידמו. יכרתו לרדת לשאול : {יט} תאלמנה. מהראוי שתאלמנה שפתי שקר : {כ} מה רב. מה מאד רב הטוב אשר צפנת לתת ליראיך בעוה''ב ואף הרבה טובה פעלת להחוסים בך נגד בני אדם ר''ל אשר כל אדם חסו בו : {כא} תסתירם. כי הסתרתם בסתר הבאה מפניך להיות נסתרים מגבהות כל איש רשע. מריב. מהמריבה הבא מהלשונות : {כב} כי הפליא. אשר גם לי עשה חסד נפלא לחזק אותי כאלו הייתי בעיר מבצר : {כג} בחפזי. כשהייתי נחפז לברוח מפני שאול כמ''ש ויהי דוד נחפז (ש''א כ''ג) אז אמרתי נכרתי מנגד עיניך כי היה קרוב מאוד להמסר ביד שאול : אכן שמעת. כי נוצלתי גם אז מידו : {כד} אהבו. לזה אהבו את ה' כי הוא שומר אנשי אמונים : על יתר. על יתרון הגאות של עושי הגאוה : {כה} חזקו. כל המקוים לה' חזקו ואמצו לבבכם ותהיו בטוחים כי הלא תראו כי יש תקוה :
פירוש מצודת ציון על תהילים לא
{ד} ותנהלני. ותנהגני : {ז} השומרים. המצפים כמו ואביו שמר את הדבר (בראשית ל''ז) : {ט} הסגרתני. מסרתני כמו להסגיר לאדום (עמוס א') : {י} עששה. ענין בליה ורקבון וכן למטה ועצמי עששו וקרוב הוא מלשון עש יאכלם (ישעיה נ') שהוא התולעת האוכל הבגד ומפסידה : נפשי. הוא הנפש המתאוה : {יב} למיודעי. למכירי ואוהבי כמו ומודע לבינה תקרא (משלי ז') : {יד} דבת. ענין אמירת דבת הרע כמו ויבא את דבתם (בראשית ל''ז) : מגור. פחד כמו ויגר מואב (במדבר כ''ב) : בהוסדם. ענין עצה שהיא כיסוד להבנין : זממו. חשבו : {יח} ידמו. יכרתו כמו אל תדמו בעונה (ירמיה נא) : {יט} תאלמנה. מל' אלם : עתק. חזק וקשה כמו ידברו עתק (לקמן ל''ד). ובוז. ובזיון : {כא} מרוכסי. ענין גבהות וכן והרכסים לבקעה (ישעיה מ') : {כג} בחפזי. מל' חפזון ובהלה : נגרזתי. מל' גרזן ור''ל נכרתי כדבר הנכרת בגרזן :
תהילים לא : Youtube
קריאות אחרות וסגולות - תהילים
הקריאה שלכם נאמרת גם עבורם
- לשמירת Moshe Ben Abraham Pinhas ve Rosa
- לרפואת Yaakov Be’er Ben Esther
- לרפואת Jessica bat Hava
- לרפואת Rochel bas Maryasha, Esther Frieda bat Liba Rachel, Chana bat Sophie, Liran Shlomo Ben Chana
343 אנשים שנלווים לתפילות מאז 2017 · לכל השמות