פרושים - תהילים ע
בפרק תהילים זה תפילה על שונאי דוד שיבושו ויכלמו בשביל שמביישים אותו, ושמחו על צרותיו ובזה ישמחו הצדיקים ויאמרו תמיד שירות ותשבחות.
פירוש רש''י על תהילים ע
{א} לדוד להזכיר. ל' תפלה הוא, כמו ואנחנו בשם ה' אלהינו נזכיר (לעיל כ'), וכן בדברי הימים להזכיר ולהודות לה' ובמדרש תהלים ראיתי משל למלך שכעס על צאנו וסתר את הדיר והוציא את הצאן ואת הרועה אחר זמן החזיר את הצאן ובנה את הדיר ולא הזכיר את הרועה אמר הרועה הרי הצאן מוחזר והדיר בנוי ואני איני נזכר כך למעלה מן הענין נאמר כי אלהים יושיע ציון וגו' ואוהבי שמו ישכנו בה הרי הדיר בנוי והצאן כנוס והרועה (זה דוד) לא נזכר לכך נאמר לדוד להזכיר אלהים להצילני : {ד} ישובו על עקב בשתם. מדה במדה כמו שעשו לי : על עקב. באותו מעגל עצמו אנציש''טראציש בלע''ז : האומרים. עלי : האח האח. ל' חדוה בראותו באויבו כרצונו : {ו} חושה לי. לעזרה :
פירוש מלבי''ם : ביאור הענין על תהילים ע
{א} למנצח, קאפיטול זה הוא העתק של סופי החרוזים של סי' מ', וכן התחלת הסימן שאחר זה הוא עצמו התחלת סי' ל''א, כי מזמור זה (שכולל סי' ע' וסי' ע''א) התפלל בברחו מפני אבשלום כי מבואר מדברי המזמור שהתפלל אותו לעת זקנתו, והזכיר שה' עשה עמו נפלאות מנעוריו, ומבקש בל יעזבהו לעת זקנה, לכן צירף אל מזמור זה הסיום של סי' מ' שאמר על נס שנעשה לו בנעוריו בברחו מפני שאול, כאומר שגם עתה צריך הוא לנס כזה, וז''ש לדוד להזכיר, שמזכיר עתה ראשונות שלא ירף ידו ממנו גם עתה, ואחריו לקח שלשה חרוזים ממזמור ל''א שהתפלל ג''כ בברחו מפני שאול וישב במדבר, כי גם עתה ברח אל המדבר : {ב} אלהים להצילני, מן הבאים להרגני, לעזרתי חושה מיתר רעות : {ג} יבושו מבקשי נפשי להרגני, יסוגו חפצי רעתי בלב : {ד} ישובו אלה שמביישים אותי להוציא עלי דבה ואומרים האח שמעידים שהם ראו ממני דברים רעים ישובו אחור על עקב בשתם : {ה} ישישו כל מבקשיך בשיראו שאתה מושיע חוסים ואוהבי תשועתך יאמרו תמיד יגדל ה' ע''י שיוסיף לעשות נסים חדשים, ועמ''ש בזה למעלה סי' מ' שם בארתיו : {ו} ואני מצטרף תמיד לישועה, כי אני עני ואביון, לכן חושה לי ואל תאחר את הזמן הצריך לישועה :
פירוש מלבי''ם : ביאור המילות על תהילים ע
{ב} חושה. נמשך גם על להצילני : {ג} יבשו ויחפרו. התבאר (בסי' מ') :
פירוש מצודת דוד על תהילים ע
{א} להזכיר. יאמר בו להזכיר את המקום למהר להושיע : {ב} להצילני. מלת חושה האמור בסוף המקרא מוסב גם על להצילני : {ג} יבושו. בראותם כי לא יכלו לי : יסוגו. דרך הנכלם לחזור לאחוריו לבל יראה מי בבשתו : {ד} ישובו. בבושת פנים בעבור שכר הבושה שעשו לי אשר אמרו תמיד האח לשמוח על צרתי : {ה} בך. בישועתך : ויאמרו וגו'. האוהבים ומצפים לישועתך יהיו נושעים בכל עת ויאמרו תמיד בעת התשועה מאוד יגדל אלהים : {ו} ואני עני. אני מוכנע כעני ואביון לזה אתה אלהים חושה לי למלאות שאלתי. עזרי. מעולם אתה עזרי ומפלטי לזה גם עתה אל תאחר :
פירוש מצודת ציון על תהילים ע
{ב} חושה. מהר : {ג} ויחפרו. מלשון חרפה בהפוך : יסוגו אחור. יחזרו אחור כמו ולא נסוג ממך (לקמן פ) : {ד} עקב. בשכר כמו והיה עקב תשמעון (דברים ז) : האח. הוא ענין לשון שמחה : {ו} ומפלטי. ענין הצלה : תאחר. מל' איחור והזמנה :