תהילים עה - פרק עה - מזמור עה
תהילים עה - פרק עה - מזמור עה
{א} לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת מִזְמוֹר לְאָסָף שִׁיר:
{ב} הוֹדִינוּ לְּךָ אֱלֹהִים הוֹדִינוּ וְקָרוֹב שְׁמֶךָ סִפְּרוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ:
{ג} כִּי אֶקַּח מוֹעֵד אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט:
{ד} נְמֹגִים אֶרֶץ וְכָל יֹשְׁבֶיהָ אָנֹכִי תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶּלָה:
{ה} אָמַרְתִּי לַהוֹלְלִים אַל תָּהֹלּוּ וְלָרְשָׁעִים אַל תָּרִימוּ קָרֶן:
{ו} אַל תָּרִימוּ לַמָּרוֹם קַרְנְכֶם תְּדַבְּרוּ בְצַוָּאר עָתָק:
{ז} כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִים:
{ח} כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים:
{ט} כִּי כוֹס בְּיַד יְהוָה וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר מִזֶּה אַךְ שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי אָרֶץ:
{י} וַאֲנִי אַגִּיד לְעֹלָם אֲזַמְּרָה לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב:
{יא} וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק:
פרושים - תהילים עה
בפרק תהילים זה כמה מעלות טובות לישראל. כשיש להם יום טוב, אינם עוסקים בדברי הוללות, רק בשירות ותשבחות, הלכות פסח בפסח וגם כשאמרו נעשה ונשמע בזה קיימו העולם. ומוסרים גדולים לאותם המענגים בעונג בעוה"ז, שחשבו אשר כחם עשה כל חיל.
פירוש רש''י על תהילים עה
{א} אל תשחת. את ישראל : {ב} הודינו לך אלהים. על הטובה הודינו אף על הרעה וקרוב בפינו שמך תמיד : ספרו. דורותינו נפלאותיך תמיד : {ג} כי אקח מועד. כשיש לנו יום טוב אין אנו עסוקים בנבול פה וקלות ראש : אני מישרים אשפוט. אנו נותנין אל לבנו להללך ולשבחך מעין המאורע ליום : {ד} נמוגים ארץ וכל יושביה וגו'. ביום מתן תורה כשהיו נמוגים הארץ וכל יושביה מתנאי שהתנית עם מעשה בראשית אם לא יקבלו וכו' תחזרו לתוהו ובהו : תכנתי עמודיה. כשאמרתי נעשה ונשמע : {ה} להוללים. לרשעים המערבבים את ישראל : {ז} כי לא ממוצא. השמש וממערבו ולא מן המדברות שאתם מפרשים בשיירא להרבות ממון לא בכל אלה להרים קרן : {ח} כי אלהים שופט. על כל הרעה שעשיתם : זה ישפיל וזה ירים. הגבוהים ישפיל והנמוכים ירים : {ט} כי כוס. התרעלה בידו : ויין חמר. חזק ווינו''ש בלע''ז : מלא מסך. הכוס מלא מזג למזוג ולהשקות את כל הגוים : ויגר מזה. מזה הכוס יפיץ ויקלח את משתיהם ל' כמים מוגרים (מיכה א') : {י} ואני אגיד לעולם. מאז והלאה את נקמתו וגבורתו : {יא} וכל קרני רשעים. של עמלק : אגדע. כענין שנא' (יחזקאל כה) ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל ישראל יגדעו קרן עמלק וגו' ואז תרוממנ' קרנות צדיקו של עולם ישראל שהם שבחו של הקב''ה :
פירוש מלבי''ם : ביאור הענין על תהילים עה
{א} למנצח אל תשחת, השיר הזה יסדו אסף בשם היושר והמישרים, בו חשפה המליצה את זרוע קדשה ותדבר נשגבות, בו יתיצב היושר והמישור והמישרים כעצם מופשט חי, וישיר שיר נשגב לספר כח המישרים, עד שמישרים הוא המחבר ומדבר זה השיר, הוא עשו ויכוננהו, להגיד בו גודל כח המישרים ותעצומו וגבורתו, וכפי הנראה חברו את השיר הזה בימי יהושפט, שאז היה בצרה מן האויבים שבאו עליהם, וע''י זכות המשפט והמישרים שהעמיד יהושפט שופטים בכל עיר ועיר, נצולו, וזה רמז במלת אל תשחת, אז ראו מה גדול כח המישרים והיושר, וידבר דבריו בשיר משכיל ושכל טוב ודעת : {ב} הודינו, הפסוק הראשון הוא כעין הצעה, יאמר אנחנו מודים לך אלהים על התשועה שעשית לנו, וקרוב שמך ספרו נפלאותיך, ר''ל הגם שאם נראה ההנהגה בדרך הטבע נדמה לנו ששמך רחוק מזה העולם, כי ידומה שהעולם כמנהגו נוהג, אבל אם נראה נפלאותיך, עת שתפליא פלאות ותשדד את הטבע, אז נראה ששמך קרוב ומשגיח על העולם השפל, ושעור הכתוב נפלאותיך ספרו כי קרוב שמך, הנפלאות שלך הם יספרו ויודיעו לנו כי שמך הוא קרוב אל בריותיך ושאתה קרוב לכל קוראיך : {ג} (ג-ד) כי אקח מועד, ימליץ שהמישרים והיושר הוא היסוד שעליו העולם עומד, ויצייר כאלו הארץ עומדת על עמודים, ועמודי הארץ מכוננים על בסיס אחד שהיא המישרים והיושר, כמו שהמליצו חז''ל על עמוד אחד העולם עומד וצדיק שמו, ועפ''ז אם נצייר כי יתמוטט וימעד ממקומו המכון והבסיס שעליו תתכונן הארץ, והוא אם המישרים והיושר ימעד ויתמוטט ממקומו, ממילא תתמוגג הארץ ממקומה ויכלו כל יושביה, עפ''ז שם המשורר בפי המישרים, לאמר ''אני מישרים כי אקח מועד'' היושר אומר, אם אנכי מישרים ויושר, אקבל המעדה והתמוטטות, אם אני מישרים אמעד ממקומי, אז אשפט ואחליט בדעתי, כי נמוגים ארץ כל יושביה, שבודאי נמוגו והתמוטטו הארץ ויושביה, כי אנכי (מישרים) תכנתי עמודיה, אחר שאני מישרים אני הוא הכן והבסס שעלי מכוננים עמודי הארץ, א''כ אם אני מישרים אמעד ממקומי בהכרח שתפול ותמוג הארץ שהיא מכוננת ונסמכת עלי. סלה נשלם הדבור הראשון, של מישרים : {ה} (ה-ו) אמרתי, גם זה דברי היושר ומישרים, הנה היושר הוא נטוע בטבע כל אדם ובנפשו, שנפש כל אדם נבראת באופן שנטוע בלבה אהבת היושר והצדק, והרשע הנוטה מן המישרים הוא דבר שהוא נגד טבע נפשו, ונפשו תיסרהו ותאלצהו בכח היושר הנטוע בה להשיבו אל הטוב, וע''כ הרשעים מלאים חרטה, עפ''ז יאמר מישרים במליצתו, אני מישרים אמרתי להוללים אל תהולו, אני מישרים מיסר את ההוללים מוכיח אותם בל יהולו, ואני האומר לרשעים אל תרימו קרן ואל תרימו למרום קרנכם ואל תדברו בצואר עתק, אם תראה שהרשעים נותנים אל לבם ומתחרטים על מעשיהם, ונפשם תיסרם בל יהולו, ובל ירימו קרנם נגד המרום ובל ימרו בה', מי הוא המיסר אותם והאומר להם כן. ? אני מישרים, אני אני הוא האומר כן לרשעים, ר''ל טבע היושר הנטוע בנפשם הוא האומר להם ומיסרם לבל יהולו ובל ירימו קרנם, כי היושר שבטבע האדם ייסרהו וישים בלבו שישוב אל היושר והטוב ולא ירים קרן נגד ה' : {ז} (ז-ח) כי לא, גם זה דברי היושר והמישרים, אני אמרתי להרשעים בל ירימו קרן, כי ההגבהה וההתרוממות אינה ביד האדם רק הוא מה' שהוא ישפיל והוא ירים את מי שירצה והאדם לא יוכל להרים קרנו בכחו כי המגביה א''ע הקב''ה משפילו, כן ידבר המישרים אל לב הרשע, ר''ל שהיושר הנטוע בלבו ייסרהו כן ויתן בלבו שלא ירים קרן נגד ה', ואמר כי לא ממוצא וממערב (הרים) ולא ממדבר הרים, ר''ל כי בסבת מה שנמצא בכדור הארץ מקומות מלאים הרים גבנונים רמים ונשאים, ומקומות מלאים עמקים ובקעות, נחלקו חכמי הטבע, שהקדמונים היו אומרים שרוב ההרים הם אצל הצירים, אצל ציר הצפונים והדרומי ששם הוא מדבר ואין בו ישוב מצד הקור ושם ישתרעו רוב ההרים, עד שאמרו כי ממדבר הרים, ר''ל שהמדבר וחסרון הישוב אשר שם הוא סבת ההרים, והאחרונים (אשר דעתם שהארץ תסובב בכל יום ממערב למזרח סביב קוטרה כדעת קופערניקוס) יאמרו שרוב ההרים נמצאו במוצא ובמערב, ר''ל על קו המשוה, ששם תזרח השמש ותערב, (כי יראו שאם יסובב כדור סביב קוטרו יפלו כל חלקיו אל אמצעו, באשר מהירות הסיבוב תגדל יותר באמצע הכדור ממה שהוא בשני ציריו, וע''כ יאמרו שע''י סיבוב הארץ התנענע ראש עפרות תבל אל האמצע סביב קו המשוה) כי ידוע שהארץ הוגבהה סביב המשוה כמה פרסה, ולפי דעתם יאמרו כי ממוצא וממערב הרים, אולם האמת כשנשקיף על מפת הארץ נראה שאין להחליט בזה שום סבה, כי ההרים ישתרעו בלי סדרים, ואינם מיוחדים לא לצד המשוה לבד, ולא לצד הצירים לבד, עד שאין בידינו שום סבה למה במקום זה יש הר ובמקום זה יש עמק ושפלה, רק שכן גזר ה', ועז''א שהאמת הוא כי לא ממוצא וממערב סבת ההרים כדעת האחרונים, ולא ממדבר סבת ההרים כדעת הקדמונים, רק כי אלהים שופט, והוא גזר על כל מקום ומקום ואמר, מקום זה ישפיל, ומקום זה ירים, ומזה ילמדו תוכחת מוסר שההשפלה וההתרוממות אינו דבר תלוי ביד הטבע רק בגזרת ה', הוא ירים והוא ישפיל את אשר ירצה : {ט} כי כוס, גם זה דברי היושר ומישרים, מצייר שה' הוא משפיע בתמידות אך טוב וברכה וחסד בלי הפסק רגע, ומה שלפעמים יקבל אדם את הרע, לא מה' יצא זאת רק מפני שהוא לא רצה לקבל את השפע הטוב היורד מאת ה' והוא מקבל את השמרים והרע, עפ''ז ידמה במליצה שה' יש בידו כוס ההשפעה, ובו נמצא יין חמר, היין היותר מובחר, והכוס הזה מלא מסך ויגר מזה, הגם שה' יגר וישפך וישקה בתמידות מן הכוס ומתמיד להשפיע בלי הפסק, בכל זאת נשאר המסך של הכוס מלא ואל יחסר המזג, והמקור מלא טוב וברכה, ומה שתראה שבני אדם מקבלים שמרים ופסולת לא יין חמר, דהיינו שמקבלים רעות, הוא מפני שאך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ, מפני שהרשעים אינם רוצים לשתות את היין הטוב רק את השמרים, ר''ל שאין מכינים מעשיהם לקבל ברכת ה' הטובה ויין המשומר והטוב, ושותים דברים המזיקים כשמרים : {י} ואני (מישרים) אגיד לעולם, המליצה תמליץ תמיד שאומרים שירים וזמירות על הכוס, כמ''ש כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, וכמ''ש חז''ל אין אומרים שירה אלא על היין, עפ''ז יצייר שה' אוחז בידו כוס של ברכה, ומי הוא המשורר והמברך את ה' על הכוס, אומר היושר והמישרים כי כוס ביד ה', ואני מישרים אגיד לעולם, ואני הוא המשורר על הכוס הזה, ומגיד לעולם גבורות ה', ואזמרה לאלהי יעקב, והמליצה שהיושר והמישרים יודיעו לבני האדם גבורותיו וכבוד הדר מלכותו : {יא} וכל קרני, גם זה מדברי יושר ומישרים, ואני מישרים אגדע קרנות רשעים ועל ידי תרוממנה קרנות צדיק, שעל ידי היושר הנטוע בטבע האנשים יכירו כבוד ה' וגדולתו, וילמדו לעשות צדק ומישרים, ויגדעו קרן רשעים הנושאים קרן אל היושר והצדק לזרותם, ויכניע את הרשעים וירוממו את הצדיקים, כ''ז מיוחס אל המישרים השתולים בטבע הנפשות, בכח זה צדק למדו יושבי תבל להרחיק עול ולפעול צדק ויושר, ולהגדיל כבוד הצדיקים ומעלתם :
פירוש מלבי''ם : ביאור המילות על תהילים עה
{ב} ספרו. לדעת המפרש היל''ל ספרנו : {ג} מועד. מלשון ולא מעדו קרסולי, התמוטטות, וכן פרשתי מ''ש (צפניה ג') נוגי ממועד, ואמר אקח מועד, כי היושר לא ימעד מעצמו רק ע''י המעדה של האנשים אשר את הישרה יעקשו. אני מישרים. מישרים הוא שם המופשט של היושר, היושר אומר על עצמו אני מישרים כי אמעד. אשפט. בא גם על שפיטת הרעיון והמחשבה, כמו הנה נא ערכתי משפט (איוב י''ג) : {ד} תכנתי. כמו ויעמידו בית האלהים על מתכונתו, העמדתי עמודים על מכונם, אולם לדעתי שרשו כון, כמו וכנו נחשת, וכנה אשר נטעה ימינך, והתי''ו בא להוראת הבנין, כמו תרגלתי (הושע י''א ג') כמש''ש שיש עוד בנין תפעל וסימנו תי''ו בראש, אנכי הכן והבסיס של העמודים שלה : {ה} אל תהולו. אל תתעסקו בדברי הוללות : {ו} אל. נמשך לשתים, אל תרימו, אל תדברו : {ט} חמר. היין הטוב המעלה רתיחות. מסך. כמו מסכה יינה. ויגר. יציקה והתכה : {י} ואני. מוסב על שם מישרים, כמ''ש אני מישרים, שמישרים והיושר עומד כעצם המופשט, ומשיר כל דברי השיר הזה מן פסוק ג' עד סופו, והמפרשים נלאו ולא מצאו סודו מי המדבר פה ונטו כולם אל הדרוש ושם המדבר מפורש יונח בפסוק ג' אני מישרים, אני המדבר :
פירוש מצודת דוד על תהילים עה
{א} אל תשחת. ר''ל בזה המזמור יתרצה לה' לבל ישחית את ישראל בהיותם בגולה : {ב} הודינו. בכל עת אנו מודים לה' : וקרוב שמך. וכן בכל עת קרוב לנו שמך להציל ולהושיע : ספרו. ר''ל כאשר אבותינו ספרו נפלאותיך : {ג} כי אקח מועד. ר''ל לא אשפוט מישרים באקראי לבד כ''א אקח זמן קבוע על הדבר : {ד} נמוגים. כשלא רצו העובדי כוכבים לקבל התורה והיו נמוגים מוסדי הארץ וכל יושביה כי היו קרובים לחזור לתוהו ובוהו : אנכי. הנה אנכי תכנתי עמודי הארץ להשאר על עומדם עד עולם כי אני קבלתי התורה : {ה} אמרתי. לזה אמרתי לרשעי עובדי כוכבים אל תרשיעו את ישראל להעבירם מה' ומתורתו כי פן יוחזר העולם לתוהו : אל תרימו קרן. על ישראל להחטיאם : {ו} אל תרימו. אל תתגאו עם התרוממות ואל תדברו כלפי מעלה בחוזק הצואר ר''ל בגאוה רבה : {ז} כי לא. וכו' הרים. ר''ל ההרמה לא באה לכם מרוח מוצא השמש ולא ממערב ולא ממדבר כי איננה באה מאליה : {ח} שופט. הכל בא במשפט לפי הדין ישפיל את זה וירים את זה : {ט} כי כוס. אל תחשבו שעד עולם תהיו בהרמה לא כן הוא כי מוכן הוא ביד ה' כוס עם יין משובח ממולא במזיגה לפי הראוי (המשיל הפורעניות לשתיית היין המבלבל דעת האדם) : ויגר מזה. מהכוס הזה יזיל וישפוך לפי הרשעים : אך שמריה. סרס המקרא לומר אך כל רשעי ארץ ימצו וישתו כל הכוס עם השמרים אבל לא הצדיקים : {י} ואני. אבל אני אגיד לעולם צדקתו אשר יעשה עמנו : {יא} וכל קרני. אז יתן הכח בידי ואכרית כל ממשלות הרשעים ולא תרומם עוד כי מעתה תרוממנה קרנות הצדיק וממשלתו :
פירוש מצודת ציון על תהילים עה
{ג} מועד. זמן : {ד} נמוגים. מל' המגה והמסה : תכנתי. מל' כן ובסיס : {ה} להוללים אל תהולו. ענין סכלות ורשע כמו קנאתי בהוללים (לעיל ע''ג) : קרן. ענץ ממשלה והתחזקות שהקרן הוא לחוזק לבעלי הקרן : {ו} עתק. ענין חוזק כמו ידברו עתק (לקמן צד) : {ז} הרים. מלשון הרמה : {ט} חמר. משובח בטעם כמו תשתה חמר (דברים לב) : מסך. ענין מזיגה כמו מסכה יינה (משלי ט) : ויגר. ענין הזלה ושפיכה כמו מוגרים במורד (מיכה א) : שמריה. הוא הנופל בקרקעית הכוס אשר בו המשקה : ימצו. מל' מציצה : {יא} אגדע. ענין כריתה וחתוך כמו שקמים גדעו (ישעיה ט) :
קריאות אחרות וסגולות - תהילים
- תהילים של הספר השלישי
- תהילים יומי: יום יד
- תהילים שהרב חיים קנייבסקי שליטא המליץ לקרוא