תהילים עו - פרק עו - מזמור עו
תהילים עו - פרק עו - מזמור עו
{א} לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר לְאָסָף שִׁיר:
{ב} נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ:
{ג} וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן:
{ד} שָׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי קָשֶׁת מָגֵן וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה סֶלָה:
{ה} נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר מֵהַרְרֵי טָרֶף:
{ו} אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב נָמוּ שְׁנָתָם וְלֹא מָצְאוּ כָל אַנְשֵׁי חַיִל יְדֵיהֶם:
{ז} מִגַּעֲרָתְךָ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב נִרְדָּם וְרֶכֶב וָסוּס:
{ח} אַתָּה נוֹרָא אַתָּה וּמִי יַעֲמֹד לְפָנֶיךָ מֵאָז אַפֶּךָ:
{ט} מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה:
{י} בְּקוּם לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים לְהוֹשִׁיעַ כָּל עַנְוֵי אֶרֶץ סֶלָה:
{יא} כִּי חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ שְׁאֵרִית חֵמֹת תַּחְגֹּר:
{יב} נִדְרוּ וְשַׁלְּמוּ לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם כָּל סְבִיבָיו יוֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא:
{יג} יִבְצֹר רוּחַ נְגִידִים נוֹרָא לְמַלְכֵי אָרֶץ:
פרושים - תהילים עו
בפרק תהילים זה מבואר נבואת סנחריב, במעשה שהיה ברוב חילו שהיה לו, כולם נחטפו בשינת מות ולא היה כוח בידם ליטול כלי מלחמתם, ונפלו כולם.
פירוש רש''י על תהילים עו
{ד} שמה שבר רשפי קשת. של סנחריב ואוכלוסיו, רשפי קשת אין רשפי קשת לשון רשפי אש שאין לשון רשפי אש נופלים בקשת וזה רפי ורשפי אש דגוש ורשפי קשת ל' ולחומי רשף (דברים ל''ב) דמתרגמינן עוף, ובני רשף יגביהו עוף (איוב ה') וכן ומקניהם לרשפים (לקמן עח) לצפרים, וכן ובני רשף בני עפיפה הם שדים יגביהו לעוף אף זה לשון חצים המעופפים כענין שנאמר ומחץ יעוף יומם, שמה שבר רשפי קשת חצים שהקשת מעופף, וכל המזמור הזה מדבר במפלת סנחריב שלא מצינו אויב נופל בירושלים אלא הוא : {ה} נאור אתה אדיר. לשון נאר מקדשו (איכה ב') נארת ברית עבדך (לקמן פט) מנאר את אויביך וקמיך ומטאטאן מן העולם, נאור על שם מעשיו נקרא כמו חנון ורחום וקנא על שם שהוא חונן שהוא מרחם שהוא מקנא : אדיר מהררי טרף. חזק מענקים טורפים הגבוהים כהרים ולנגדך אין גבורת' נודעת : {ו} אשתוללו. כמו השתוללו כמו (דה''י ב' כ') ואחרי כן אתחבר אחזיה וגו' כמו התחבר ונגזר אשתוללו מגזרת (איוב יב) מוליך יועצים שולל, והוא לשון משגה ושלו כשוטים שוגים והתי''ו נופלת בלשון המתפעל באמצע התיבה בכל תיבה שתחילתה שי''ן : נמו שנתם. נרדמו בשינה לשון תנומה : ולא מצאו. ידיהם וכחם כשבאת ליפרע מהם : {ז} נרדם ורכב וסוס. וי''ו של ורכב טפילה היא כמו (בראשית לו) אלה בני צבעון ואיה וענה וי''ו של ואיה טפילה היא : {ח} מאז אפך. משעה שאתה כועס : {ט} משמים השמעת דין. כשנתנבא ישעיה על פורענותו של סנחרב ונתקיים בו, ארץ ישראל שיראה ממנו ומאוכלוסיו אז שקטה : {י} בקום למשפט אלהים. לעשות משפט מאויביו להושיע חזקיהו וסיעתו : {יא} כי חמת אדם תודך. כעסן של רשעים גורם שהבריות מודים להקדוש ברוך הוא כשהם מראין כעסם והקב''ה נפרע מהם הכל מקלסין לפניו ואף הם עצמם מקלסין לפניו כשרואין שאין כעסן כלום כמו שמצינו בנבוכדנצר כשהשליך חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש מה נאמר שם יהא שמיה דאלהא מברך וגו' וע''י כן שארית החמת תחגור תעכב ותחדול שאר הרשעים מעוכבים ונמנעים מלהראות גאותם וחמתם, תחגור ל' עכבה בלשון משנה פגימת הסכין כדי שתחגור בו הצפורן, ושמעתי משמו של רבי אלעזר הגאון בר' יצחק שהיה מביא המקרא הזה עדות לאותה משנה, ויש עוד לפתור חגירה זו כמשמעה לשון חגורה ופירושו לך נאה לחגור חימה ולעטות קנאה כי הכח והיכולת שלך ולשון שארית זה הוא מאחר שחמת אדם אינו כלום נשארו כל חגורות חימה לך : {יב} נדרו ושלמו. נדריכם : כל סביביו. השומעים תשועה זו וכן עשו כמ''ש (ישעי' יט) יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען ונשבעות לה' צבאות : יובילו שי למורא. למה לפי שבעת חפצו : {יג} יבצור רוח. גסה של נדיבים ממעט גאותם, יבצור ימעט כמו (בראשית יא) לא יבצר מהם :
פירוש מלבי''ם : ביאור הענין על תהילים עו
{א} למנצח, יסדו אסף בימי חזקיה על נס של מפלת סנחריב : {ב} נודע ביהודה אלהים, כי שבט יהודה עבדו את ה' ונודע ביניהם עפ''י מעשיו, וגם בישראל שהם יתר השבטים, שביניהם לא נודע אלהים כ''כ, בכ''ז גדול שמו ביניהם : {ג} ויהי בשלום סוכו, בירושלים ששם ישבו ההמון, שם היה סוכתו של ה', שהסוכה היא דירת עראי, ומעונתו בציון, בציון שם ישבו המלך והסנהדרין וכהני ה', שם היה מעונתו בקביעות כי שם היה מקדש ה' : {ד} שמה שבר רשפי קשת, סנחריב שהלך בקשת וחרב ומלחמה לכבוש את כל העולם כשהגיע לציון שבר ה' כלי מלחמתו ונחה שקטה כל הארץ, סלה סיום הענין : {ה} נאור, מפלת סנחריב היתה בלילה, עפ''ז ימליץ את ה' היוצא מהר ציון להכות במחנה אשור כאריה וככפיר היוצא בלילה מהררי טרף להכות בעדר צאן, (וכן המשילו ישעיה כאשר יהגה האריה והכפיר על טרפו) וקראו בשם נאור, כאומר שלא יחשך לך בלילה בלכתך אל מחנה האויב, ואתה אדיר מהררי טרף, לטרוף את הבאים לצור על הר ציון : {ו} אשתוללו, ואיך אבירי לב אלה חיל סנחריב, השתוללו ונשכח מהם דבר זה, שהטורף האדיר מכל יבא עליהם בלילה מהר ציון להשחיתם, ואיך נמו שנתם ושכבו לישן בלילה הזאת, עד שאח''כ לא מצאו כל אנשי חיל ידיהם, יצייר שנאבדו ידיהם מהם, ובעת בא הטורף עליהם לא היו להם ידים ללחום כנגדו, איך היה זה משיב. {ז} מגערתך אלהי יעקב נרדם, לא ישנים היו, רק ע''י גערת האריה האדיר הזה נפל עליהם תרדמה מרוב הפחד, עד שנרדם הוא ורכב וסוס שלו, הגם שדרך הסוס להיות נעור בלילה : {ח} אתה ה', נורא אתה, ומי יעמוד לפניך מאז ששלחת אפך, ר''ל שאשור שהיה שבט אפו של ה', כמ''ש הוי אשור שבט אפי, מאז ששלח ה' את אפו על הארץ, לא היה ממלכה שתעמוד לפניו, והיית נורא מאד, אבל בעת אשר. {ט} משמים השמעת דין, בעת שבא על ציון שאז שלחת מלאך משמים לדון אותו ולשפוט משפט עמך נגד הצר הצורר, כמ''ש והיה כי יבצע ה' את כל מעשהו בהר ציון ובירושלים אפקד על פרי גודל לבב מלך אשור, אז ארץ אשר יראה עד עתה, שקטה מיראתה, והטעם ששקטה, כי. {י} בקום, מה שקם אלהים למשפט, הלא הוא להושיע כל ענוי ארץ כי המשפט האלהי לא יבא לתת תוקף להעריץ העושק וחומס, רק להושיע את הענוים הנדכאים תחת ידו, ולכן עת ששמעה שבא ה' למשפט שקטה מיראתה, סלה סיום הענין : {יא} כי חמת אדם תודך, החמה של בני אדם תשבח אותך, כי אתה יש לך כח לחגור ולעצור בעד שארית חמות, שלא תעיר כל חמתך, מה שאין זה ביד אדם, גם ר''ל שע''י חמת אדם, וחמת סנחריב שרצה להשחית הכל בחמתו, עי''כ עצר ה' שארית חמתו ולא שלח עוד להחריב גוים וממלכות : {יב} נדרו נדרים לה' אלהיכם, ושלמו נדריכם, עד שכולם יובילו שי למורא, ר''ל אחר שעקר מקור היראה הוא בה', שכחו של אשור ומה שהתיראו כולם מפניו היה ע''י שה' חלק לו חלק מיראתו, וה' הוא המורא, ר''ל המקור של היראה, שמשם קבל אשור את היראה, שהטיל על מלכי ארץ, וא''כ למה תובילו שי לאשור, הובילו שי אל מקור שמשם בא היראה, למורא למקום היראה ומקורה : {יג} יבצור, כדי שהמורא יבצור רוח נגידים, שהם שרי אשור, (ויבצור רוח) של סנחריב שהוא נורא למלכי ארץ, שאחר שהרוח העריץ של סנחריב ונגידיו ושריו קבלו מאת המורא, היינו מה' שהוא מקור המורא, שהוא נתן חתיתו על כולם. הובילו אליו שי, שיבצור ויקטן את רוחם, ובל יוסיף עוד לערוץ אנוש מן הארץ :
פירוש מלבי''ם : ביאור המילות על תהילים עו
{ב} אלהים, שמו. התבאר בכ''מ, ששמו מורה על הפרסום והוא מדרגה קטנה מן נודע אלהים, שהוא ידיעת עצמו שזה ביהודה שהשכינה שם, ובישראל רק שמו גדול : {ג} סוכו, מעונתו. הסוכה ארעי והמעון קבוע, ושם מעון בא לרוב על דברים הגיונים, או מעון חיתו טרף הנוראים : {ה} נאור. מענין אור, והוא שם הקריאה : {ו} (ו-ז) אשתוללו. הא' במקום ה' השתוללו, וכן כל מלבושי אגאלתי (ישעיה ס''ב) ופי' מענין שכחה, וכן וסר מרע משתולל (שם נ''ט) לפירושי. נמו שנתם, נרדם. תנומה קלה משינה, ותרדמה היא השינה העמוקה, שנמו קצת ובאו לשינה ומן השינה נרדם בתרדמה עמוקה ע''י גערת אלהי יעקב, הפך מגערת אנשים שמעיר מן השינה, נרדם הוא ורכב שלו : {יא} תחגר. תעצור, כחגור על דבר שלא ימוש ממקומו. ולפי' הב' הוא נסתר לנקבה. חמת אדם היא תחגור ותעצור שארית חמת ה' : {יב} שי למורא. השמות שנוסף בם מ''ם האמנתי''ו. מורים על המקום המיוחד לאיזה דבר, כמו מקדש מושב וכדומה. כמ''ש באילת השחר (כלל ז'). ומלת שי לא נמצא רק במנחה שמביאים לה' אל היכלו לרצותו. (ישעיה י''ח. למעלה ע''ב) : {יג} יבצור. יקטוף, כמו כי תבצור כרמך. או מענין מניעה כמו לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. ויבצור רוח נמשך גם למטה יבצור רוח נורא למלכי ארץ :
פירוש מצודת דוד על תהילים עו
{ב} נודע. אז בעת מפלת סנחריב יהיה אלהים נודע ומפורסם ביהודה : בישראל. כפל הדבר במ''ש : {ג} ויהי בשלם. אז ידעו הכל אשר סוכו ומדורו של המקום הוא בציון ובירושלים : {ד} שמה. סביבות ירושלים שבר וביטל להב ברזילי חצי הקשת : מגן וחרב. גם שבר מגן וחרב ואת המלחמה עד עולם מבלי תקומה : {ה} נאור אתה. אתה הוא המנהיר והמצהיל ויותר חזק מההרים אשר בהם חיות הטורפים והוא משל על חיל סנחריב : {ו} אשתוללו. חיל סנחריב שהיו אבירי לב למלחמה נעשו שוטים לבלי דעת לערוך מלחמת ונרדמו בשינה וכל אנשי החיל לא מצאו ידיהם לערוך מלחמה והוא ענין מליצה לומר שכולם נפלו פגרים מתים : {ז} מגערתך. שגערת בחיל סנחריב נרדם ונשתקע בשינה הרכב והסוס : {ח} ומי יעמוד. מי יוכל להתקיים : מאז אפך. משעה שחרה אפך משא''כ מחרון אף ב''ו שלפעמים תשש כחו : {ט} משמים. כאשר השמעת מן השמים דין משפט סנחריב אז כל יושבי הארץ יראו מישראל ושקטו מלהלחם בהם : {י} בקום. בעת קום אלהים לעשות משפט סיבה היא להושיע כל ענוי ארץ לעולם כי בזה יפחדו מלהרע להם : {יא} חמת אדם. החמה היא המביא ההודאה לה' כי סוף הדבר אשר יענשו : שארית חמות. ובעבור זאת תחגור מסביב לאסור ולקשור שארית החמה ר''ל לא יכעסו עוד מעתה : {יב} נדרו. אתם בני ישראל נדרו נדרים ושלמו אותם לה' : כל סביביו. העובדי כוכבים היושבים סביבות ירושלים בשומעם מפלת סנחרב יביאו מנחה בעבור המורא של ה' ופחד גאונו : {יג} יבצור. כי כאשר ימניע הגאוה והכעס של המושלים אז הוא נורא ומאויים למלכי ארץ כי יפחדו שלא יקרה להם כמקרם :
פירוש מצודת ציון על תהילים עו
{ג} בשלם. הוא ירושלים כמ''ש ומלכי צדק מלך שלם (בראשית יד) : ומעונתו. מלשון מעון ומדור : {ד} רשפי. גחלים כמו רשפיה רשפי אש (ש''ה ח') והוא מושאל לזוהר ברזל החיצים וכמו שיאמר בלהב חרב וברק חנית (נחום ג') : {ה} נאור. מל' הארה : אדיר. חוזק : {ו} אשתוללו. ענץ סכלות כמו מוליך יועצים שולל (איוב י''ב) : נמו. מל' תנומה : {ז} ורסב. הוי''ו יתירה : {ט} ושקטה. ענין מנוחה : {יא} שארית. מל' שיור : תחגור. מל' חגורה : {יב} יובילו. יביאו כמו לרקמות תובל למלך (לעיל מ''ה) : שי. תשורה ודורון : {יג} יבצור. ענין מניעה כמו ועתה לא יבצר מהם (בראשית י''א) : רוח. ענינו כעס וגאוה כמו ומושל ברוחו (משלי וז) : נגידים. שרים ומושלים :
קריאות אחרות וסגולות - תהילים
- תהילים של הספר השלישי
- תהילים יומי: יום יד
- תהילים שהרב חיים קנייבסקי שליטא המליץ לקרוא