תהילים אונליין
תהילים קט - פרק קט - מזמור קט
{א} לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר אֱלֹהֵי תְהִלָּתִי אַל תֶּחֱרַשׁ:
{ב} כִּי פִי רָשָׁע וּפִי מִרְמָה עָלַי פָּתָחוּ דִּבְּרוּ אִתִּי לְשׁוֹן שָׁקֶר:
{ג} וְדִבְרֵי שִׂנְאָה סְבָבוּנִי וַיִּלָּחֲמוּנִי חִנָּם:
{ד} תַּחַת אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי וַאֲנִי תְפִלָּה:
{ה} וַיָּשִׂימוּ עָלַי רָעָה תַּחַת טוֹבָה וְשִׂנְאָה תַּחַת אַהֲבָתִי:
{ו} הַפְקֵד עָלָיו רָשָׁע וְשָׂטָן יַעֲמֹד עַל יְמִינוֹ:
{ז} בְּהִשָּׁפְטוֹ יֵצֵא רָשָׁע וּתְפִלָּתוֹ תִּהְיֶה לַחֲטָאָה:
{ח} יִהְיוּ יָמָיו מְעַטִּים פְּקֻדָּתוֹ יִקַּח אַחֵר:
{ט} יִהְיוּ בָנָיו יְתוֹמִים וְאִשְׁתּוֹ אַלְמָנָה:
{י} וְנוֹעַ יָנוּעוּ בָנָיו וְשִׁאֵלוּ וְדָרְשׁוּ מֵחָרְבוֹתֵיהֶם:
{יא} יְנַקֵּשׁ נוֹשֶׁה לְכָל אֲשֶׁר לוֹ וְיָבֹזּוּ זָרִים יְגִיעוֹ:
{יב} אַל יְהִי לוֹ מֹשֵׁךְ חָסֶד וְאַל יְהִי חוֹנֵן לִיתוֹמָיו:
{יג} יְהִי אַחֲרִיתוֹ לְהַכְרִית בְּדוֹר אַחֵר יִמַּח שְׁמָם:
{יד} יִזָּכֵר עֲוֹן אֲבֹתָיו אֶל יְהוָה וְחַטַּאת אִמּוֹ אַל תִּמָּח:
{טו} יִהְיוּ נֶגֶד יְהוָה תָּמִיד וְיַכְרֵת מֵאֶרֶץ זִכְרָם:
{טז} יַעַן אֲשֶׁר לֹא זָכַר עֲשׂוֹת חָסֶד וַיִּרְדֹּף אִישׁ עָנִי וְאֶבְיוֹן וְנִכְאֵה לֵבָב לְמוֹתֵת:
{יז} וַיֶּאֱהַב קְלָלָה וַתְּבוֹאֵהוּ וְלֹא חָפֵץ בִּבְרָכָה וַתִּרְחַק מִמֶּנּוּ:
{יח} וַיִּלְבַּשׁ קְלָלָה כְּמַדּוֹ וַתָּבֹא כַמַּיִם בְּקִרְבּוֹ וְכַשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹתָיו:
{יט} תְּהִי לוֹ כְּבֶגֶד יַעְטֶה וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ:
{כ} זֹאת פְּעֻלַּת שֹׂטְנַי מֵאֵת יְהוָה וְהַדֹּבְרִים רָע עַל נַפְשִׁי:
{כא} וְאַתָּה יְהוִה [אומרים:
אלוהים] אֲדֹנָי עֲשֵׂה אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי:
{כב} כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנֹכִי וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי:
{כג} כְּצֵל כִּנְטוֹתוֹ נֶהֱלָכְתִּי נִנְעַרְתִּי כָּאַרְבֶּה:
{כד} בִּרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצּוֹם וּבְשָׂרִי כָּחַשׁ מִשָּׁמֶן:
{כה} וַאֲנִי הָיִיתִי חֶרְפָּה לָהֶם יִרְאוּנִי יְנִיעוּן רֹאשָׁם:
{כו} עָזְרֵנִי יְהוָה אֱלֹהָי הוֹשִׁיעֵנִי כְחַסְדֶּךָ:
{כז} וְיֵדְעוּ כִּי יָדְךָ זֹּאת אַתָּה יְהוָה עֲשִׂיתָהּ:
{כח} יְקַלְלוּ הֵמָּה וְאַתָּה תְבָרֵךְ קָמוּ וַיֵּבֹשׁוּ וְעַבְדְּךָ יִשְׂמָח:
{כט} יִלְבְּשׁוּ שׂוֹטְנַי כְּלִמָּה וְיַעֲטוּ כַמְעִיל בָּשְׁתָּם:
{ל} אוֹדֶה יְהוָה מְאֹד בְּפִי וּבְתוֹךְ רַבִּים אֲהַלְלֶנּוּ:
{לא} כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ:
{א} לַ֭מְנַצֵּחַ לְדָוִ֣ד מִזְמ֑וֹר אֱלֹהֵ֥י תְ֝הִלָּתִ֗י אַֽל־תֶּחֱרַֽשׁ׃
{ב} כִּ֤י פִ֪י רָשָׁ֡ע וּֽפִי־מִ֭רְמָה עָלַ֣י פָּתָ֑חוּ דִּבְּר֥וּ אִ֝תִּ֗י לְשׁ֣וֹן שָֽׁקֶר׃
{ג} וְדִבְרֵ֣י שִׂנְאָ֣ה סְבָב֑וּנִי וַיִּֽלָּחֲמ֥וּנִי חִנָּֽם׃
{ד} תַּֽחַת־אַהֲבָתִ֥י יִשְׂטְנ֗וּנִי וַאֲנִ֥י תְפִלָּֽה׃
{ה} וַיָּ֘שִׂ֤ימוּ עָלַ֣י רָ֭עָה תַּ֣חַת טוֹבָ֑ה וְ֝שִׂנְאָ֗ה תַּ֣חַת אַהֲבָתִֽי׃
{ו} הַפְקֵ֣ד עָלָ֣יו רָשָׁ֑ע וְ֝שָׂטָ֗ן יַעֲמֹ֥ד עַל־יְמִינֽוֹ׃
{ז} בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ יֵצֵ֣א רָשָׁ֑ע ו֝תְפִלָּת֗וֹ תִּהְיֶ֥ה לַֽחֲטָאָֽה׃
{ח} יִֽהְיֽוּ־יָמָ֥יו מְעַטִּ֑ים פְּ֝קֻדָּת֗וֹ יִקַּ֥ח אַחֵֽר׃
{ט} יִֽהְיוּ־בָנָ֥יו יְתוֹמִ֑ים וְ֝אִשְׁתּוֹ אַלְמָנָֽה׃
{י} וְנ֤וֹעַ יָנ֣וּעוּ בָנָ֣יו וְשִׁאֵ֑לוּ וְ֝דָרְשׁ֗וּ מֵחָרְבוֹתֵיהֶֽם׃
{יא} יְנַקֵּ֣שׁ נ֭וֹשֶׁה לְכָל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ וְיָבֹ֖זּוּ זָרִ֣ים יְגִיעֽוֹ׃
{יב} אַל־יְהִי־ל֭וֹ מֹשֵׁ֣ךְ חָ֑סֶד וְֽאַל־יְהִ֥י ח֝וֹנֵ֗ן לִיתוֹמָֽיו׃
{יג} יְהִֽי־אַחֲרִית֥וֹ לְהַכְרִ֑ית בְּד֥וֹר אַ֝חֵ֗ר יִמַּ֥ח שְׁמָֽם׃
{יד} יִזָּכֵ֤ר ׀ עֲוֺ֣ן אֲ֭בֹתָיו אֶל־יְהוָ֑ה וְחַטַּ֥את אִ֝מּ֗וֹ אַל־תִּמָּֽח׃
{טו} יִהְי֣וּ נֶֽגֶד־יְהוָ֣ה תָּמִ֑יד וְיַכְרֵ֖ת מֵאֶ֣רֶץ זִכְרָֽם׃
{טז} יַ֗עַן אֲשֶׁ֤ר ׀ לֹ֥א זָכַר֮ עֲשׂ֢וֹת חָ֥סֶד וַיִּרְדֹּ֡ף אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת׃
{יז} וַיֶּאֱהַ֣ב קְ֭לָלָה וַתְּבוֹאֵ֑הוּ וְֽלֹא־חָפֵ֥ץ בִּ֝בְרָכָ֗ה וַתִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנּוּ׃
{יח} וַיִּלְבַּ֥שׁ קְלָלָ֗ה כְּמַ֫דּ֥וֹ וַתָּבֹ֣א כַמַּ֣יִם בְּקִרְבּ֑וֹ וְ֝כַשֶּׁ֗מֶן בְּעַצְמוֹתָֽיו׃
{יט} תְּהִי־ל֭וֹ כְּבֶ֣גֶד יַעְטֶ֑ה וּ֝לְמֵ֗זַח תָּמִ֥יד יַחְגְּרֶֽהָ׃
{כ} זֹ֤את פְּעֻלַּ֣ת שֹׂ֭טְנַי מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה וְהַדֹּבְרִ֥ים רָ֝֗ע עַל־נַפְשִֽׁי׃
{כא} וְאַתָּ֤ה ׀ יְה֘וִ֤ה אֲדֹנָ֗י עֲֽשֵׂה־אִ֭תִּי לְמַ֣עַן שְׁמֶ֑ךָ כִּי־ט֥וֹב חַ֝סְדְּךָ֗ הַצִּילֵֽנִי׃
{כב} כִּֽי־עָנִ֣י וְאֶבְי֣וֹן אָנֹ֑כִי וְ֝לִבִּ֗י חָלַ֥ל בְּקִרְבִּֽי׃
{כג} כְּצֵל־כִּנְטוֹת֥וֹ נֶהֱלָ֑כְתִּי נִ֝נְעַ֗רְתִּי כָּֽאַרְבֶּֽה׃
{כד} בִּ֭רְכַּי כָּשְׁל֣וּ מִצּ֑וֹם וּ֝בְשָׂרִ֗י כָּחַ֥שׁ מִשָּֽׁמֶן׃
{כה} וַאֲנִ֤י ׀ הָיִ֣יתִי חֶרְפָּ֣ה לָהֶ֑ם יִ֝רְא֗וּנִי יְנִיע֥וּן רֹאשָֽׁם׃
{כו} עָ֭זְרֵנִי יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑י ה֖וֹשִׁיעֵ֣נִי כְחַסְדֶּֽךָ׃
{כז} וְֽ֭יֵדְעוּ כִּי־יָ֣דְךָ זֹּ֑את אַתָּ֖ה יְהוָ֣ה עֲשִׂיתָֽהּ׃
{כח} יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֮ וְאַתָּ֢ה תְבָ֫רֵ֥ךְ קָ֤מוּ ׀ וַיֵּבֹ֗שׁוּ וְֽעַבְדְּךָ֥ יִשְׂמָֽח׃
{כט} יִלְבְּשׁ֣וּ שׂוֹטְנַ֣י כְּלִמָּ֑ה וְיַעֲט֖וּ כַמְעִ֣יל בָּשְׁתָּֽם׃
{ל} א֘וֹדֶ֤ה יְהוָ֣ה מְאֹ֣ד בְּפִ֑י וּבְת֖וֹךְ רַבִּ֣ים אֲהַֽלְלֶֽנּוּ׃
{לא} כִּֽי־יַ֭עֲמֹד לִימִ֣ין אֶבְי֑וֹן לְ֝הוֹשִׁ֗יעַ מִשֹּׁפְטֵ֥י נַפְשֽׁוֹ׃
תהילים קט : סגולות
אם מעיק עליך
פרושים - תהילים קט
פרק תהילים זה חברו דוד בברחו מפני שאול ובאותו פעם היה לו הרבה שונאים שהיו מדברים רק רע עליו והיו מראין אליו כאילו היו אוהביו לכן היה מקללם במר נפשו.
פירוש רש''י על תהילים קט
{א} אלהי תהלתי אל תחרש. על כל ישראל נאמר : {ב} כי פי רשע. עשו : {ד} תחת אהבתי. אותך ישטנוני : ואני תפלה. ואני מתפלל אליך תמיד (מצאתי) : {ה} רעה תחת טובה. שבעים פרים אני מקריב בכל שנה בשביל שבעי' אומו' ומבקש לגשמים והם מריעים לי (בשוחר טוב) : {ז} בהשפטו. לפניך יצא מדינך מחויב ורשע : {ח} פקודתו. גדולתו פרבושטיא''ה בלע''ז כמו ויפקד המלך פקידים (אסתר ב ד) : {י} ושאלו ודרשו מחרבותיהם. הכל ישאלו עליה' מה נהיתה בפלוני ופלוני מתוך קול חורבה שיצא עליהם : ודרשו. משמע מאת אחרים שהרי נקוד חטף קמץ וכן ושאלו מפי אחרים הוא משמע שישאלו אחרים עליהם, ויש לפתור ושאלו ממשקל חזק יהיו משאלים על הפתחים : {יא} ינקש נושה לכל אשר לו. אדם הטורח מחזיר ולהוט לעשות דבר נופל בו לשון מתנקש כלומר מוטרף ומתלבט כמו (דניאל ה) וארכובתיה דא לדא נקשן וכן פן תנקש אחריהם אף כאן יהיה הנושה בעשו את עבודתו שנאמר ורב יעבד צעיר, ל''א יהיה הנושה נוגע ונקרב לכל אשר לו ינקש שייטאצופי''ץ בלע''ז יהי משפט הנושה נוקש ונשען על כל ממונו וזהו יעקב הנושה בעשו את עבודתו שנאמר ורב יעבד צעיר מצאתי בדור אחר שיבא אחר כורתו ימח שמו וטבעו שאפילו זכרון לא יפול עליו בפי הדור הנולד בעול' לאחר שנשחת שמו שארטרמיר''א בלע''ז : {יד} עון אבותיו. עון שהעוה על אבותיו, לאברהם שגרע חמש שנים מחייו ולאביו גרם כהיון עינים : וחטאת אמו. שהשחית רחמה ושגרם להעלים יום קבורתה מן הבריות שלא יקללוה שיצא מכריסה עשו כמו שנאמר (בראשית ל''ה) ותמת דבורה מינקת רבקה וגומר אלון בכות בלשון יוני קורין לאחר אלון שאבל אחר היה ליעקב עם של דבורה שמתה אמו והעלימו מיתתה : {טו} יהיו. העונו' האלה נגד ה' תמיד : ויכרת מארץ זכרם. של עשו ואלופיו : {טז} יען אשר לא זכר עשות חסד. לעסוק באבל אביו כמו שעשה יעקב נזיד עדשים לנחם את יצחק שבאותו היום מת אברהם : איש עני. ישראל : {יז} ויאהב קללה. קללתו של הקדוש ברוך הוא שכפר בו : {יח} וילבש קללה. הכניס עצמו בקללה ונוחה לו פריקת עול הקרבן וברכת כהנים וקללת האומות : {יט} תהי לו. הקללה מעטה כבגד (מצאתי) : ולמזח תמיד. חגורה, וכן ומזיח אפיקים רפה (איוב י''ב) אזור החזקים פתח : {כג} כצל כנטותו. לעת ערב : ננערתי. לשון תשנוק וטרוף ואוטם כארבה שהוא נודד ונע ומטורף, (מצאתי) : {כט} ויעטו כמעיל. העוטה ועוטף כל הגוף לכל לבוש :
פירוש מלבי''ם : ביאור הענין על תהילים קט
{א} למנצח, פי' הרד''ק שחבר זה המזמור בהיותו נרדף מפני שאול ורבים דברו עליו לשון הרע ומבקשים עלילות להמיתו, אלהי תהלתי, אתה הגורם תהלתי ושבחי, ולכן אל תחרש מלריב ריבי : {ב} כי פי רשע, בצד אחד פתחו פה ברשע להמיתני חנם, ובצד אחד פתחו פה במרמה, ומפרש פה מרמה כי דברו אתי לשון שקר, שבעת דברו אתי דברו במרמה כאלו הם אוהבי, ופה רשע כי. {ג} דברי שנאה סבבוני, כי שלא בפני סבבוני דברי שנאה לדבר עלי לשון הרע, ועי''כ ילחמוני חנם להמית אותי : {ד} תחת אהבתי אותם, הם ישטנוני, ותחת אשר אני תפלה, מתפלל בעדם. {ה} וישימו, נגד מה שאני תפלה, ישימו עלי רעה תחת טובה, ונגד אהבתי ישימו שנאה תחת אהבתי : {ו} הפקד, שהם אומרים להפקד עלי שופט רשע לשפטני, ושטן יעמד על ימינו לקטרג עלי בעת המשפט, ועי''כ. {ז} בהשפטו יצא רשע וחייב בדין, ר''ל ששאול ישפטני ברשע, והם יקטרגו עלי, וישפטני משפט מות, ותפלתו תהיה לחטאה שהיה המנהג להתחנן לפני השופט לבקש חסד, אומרים שגם תפלתו תהיה לחטאה ולא תתקבל : {ח} יהיו, וחוץ מזה יקללו אותי קללה נמרצת, וזה נוסח הקללה יהיו ימיו מעטים ועוד בחייו יקח אחר פקודתו, המשרה שהוא ממונה עליו מה שהיה שר ופקיד על החיל, ימנה אחר במקומו : {ט} יהיו בניו יתומים, ר''ל שלא ימצא מרחם אותם לקבלם אל ביתו להיות להם כאב, עד שישארו יתומים, וכן אשתו תשאר אלמנה, ואין מאסף אותה הביתה : {י} ונוע ינועו בניו, תחלה יבושו לשאול לחם בעירם וינועו למקום שאין מכירים אותם לשאול לחם, ואח''כ יסירו מסוה הבושה מעל פניהם ושאלו ודרשו לחם מחרבותיהם, מבתיהם שהם חרבות ילכו בעיר לשאול לחם : {יא} ינקש, לא ימצא עזר לבניו ע''י ירושת אביהם כי כל אשר לו יזמין עליו הנושה מוקשים לתפסו, עד שזרים יבוזו יגיעו, ולא ישאר לו מאומה להוריש לבניו : {יב} אל, ולא ימצאו עזר ע''י החסד שעשה אביהם לאחרים שהוא יגמול בחסד הזה לבניו, כי לא יהיה לו מושך חסד ליתומיו, וכן לא ימצא עזר מצד החנינה כי לא יהיה חונן ליתומיו : {יג} יהי, עד שגם אחריתו שהם בניו הבאים אחריו, יהיו להכרית, עד שבדור אחר כבר ימח שמם, ולא יהיה שארית מהם. {יד} יזכר, וגם חוץ מזה יזכר עון אבותיו אל ה', שמצד זה יכרית כל המשפחה, עד כאן ספר הקללה שקללוהו שונאיו, עתה מתחיל להשיב קללתם אל חיקם, אומר. {טז} יען אשר האויב המקלל לא זכר עשות חסד, ואיש עני ואביון ונכאה לבב רדף למותת, לגמר מיתתו, שזה נגד מ''ש תחלה שהשתדלו ששאול יהרגנו : {יז} ויאהב, וחוץ מזה אהב קללה שהיא הקללה הנזכר שקלל אותו בדיני שמים, לכן ותבואהו תבא הקללה עליו, והגם שאנכי אשיג ברכה תחת קללתו לא יהיה לו חלק בה, כי הוא לא חפץ בברכה לכן ותרחק ממנו : {יח} וילבש קללה כמדו, ר''ל שיהיה הלבוש מכוון למדתו הקללה שמדד על דוד יהיה מכוון למדתו, וחוץ ממה שילבש הקללה מבחוץ תבא גם כמים בקרבו, בענין שיהיה מקולל מבחוץ ומבפנים, וגם תבא כשמן בעצמותיו שתבלע בעצמותיו : {יט} תהי, מוסיף שלא לבד שתהיה כלבוש הנמדד למדתו, תהיה הקללה כבגד רחב וארוך אשר יעטה בו על כל בגדיו מלמעלה, ר''ל שתהיה בפרסום ובשפע רב, ולמזח, המזח הוא החגור שבו חוגרים על בגדים הארוכים להגביהם כמדת גופו, במה שהקללה ארוכה מגופו וצריך מזח להגביה הבגד למדת הגוף, תהיה הקללה עצמה כמזח שיחגור בה לכוין הקללה אל מדתו : {כ} זאת פעולת שוטני מאת ה', ר''ל זאת ראוי להם, א. מצד פעולתם שעשו רע בפועל ורצו להרגני, ב. מצד הקללה, שעל זה אמר והדוברים רע לקלל את נפשי : {כא} ואתה ה' אמנם אתה תעשה אתי טובה מצד שני ענינים, א. למען שמך שנקרא עלי שמשחתני למלך ויהיה חילול השם, ב. מצד החסד כי טוב חסדך, ומצד שמך תעשה אתי נפלאות וטובות, ומצד החסד עכ''פ הצילני : {כב} כי עני, נגד מ''ש וירדף איש עני ואביון ונכאה לבב, אמר שאני עני ואביון וגם נכאה לבב כי לבי חלל בקרבי : {כג} כצל כנטותו, בעת ינטו צללי ערב שקרוב היום להשתקע, כן נהלכתי שאני קרוב למות, ננערתי כארבה, הננער ע''י הרוח ממקום למקום כן אני נע ונד : {כד} (כד-כה) ברכי, וגם אין לך להעניש אותי על עונותי, כי ברכי כשלו מצום ובשרי כחש מרוב התענית והתשובה, הגם שהם מחרפים אותי ע''ז ויניעון ראשם : {כו} עזרני מצד שאתה ה' אלהי, ויותר הושיעני שהתשועה היא יותר מן העזר, וזאת תעשה כחסדך, שהחסד לא ישקיף על זכות המקבל : {כז} (כז-כח) וידעו, עד שידעו שהתשועה אינה טבעיית רק שהיא מיוחדת לידך וכחך, וגם שידעו כי אתה עשית שיקללו המה, שגם קללתם שקללו אותי עשית אתה שיקללו כדי שאתה תברך, ועי''כ קמו ויבושו אחר שבקללתם הסבו לי ברכה, ועבדך ישמח כי היה הקללה לברכה : {כט} ילבשו שוטני כלמה, הכלימה היא מאחרים, והבושה היא מעצמו, והלבוש היא מלמטה, והמעיל עוטה בו מלמעלה, וא''כ הדרך הוא שלובש בושה ועוטה כלמה, ודוד בקש בהפך שילבשו כלמה ויעטו בושה, ר''ל שלא תהיה הכלימה כמעיל שהוא מלמעלה על חיצונית הבגדים, ר''ל כדבר הבא מבחוץ שיצוייר שמכלים על לא דבר, רק יהיה כלבוש המכוון לגופו וקרוב אליו, כי תהיה כלימה אמתיית מכוונת למדתם, וכן הבושה לא תהיה כבגד פנימי שאינו מתראה רק אל הלובש, רק כמעיל שתראה בשתם בגלוי : {ל} אודה, עי''כ אודה ה' מאד, כי הניצול מן הרעה מודה רק על ההצלה, אבל לא על הרעה, שיותר טוב היה שלא היה הרע ולא הצטרך אל ההצלה, אבל אחר שהרעה היתה הסבה אל הטובה, א''כ אודה מאד גם על הרעה, וע''י שידעו כי ידך זאת בתוך רבים אהללנו. כי רבים ישיגו תהלתו : {לא} כי יעמוד, שיראו שאין האביון נעזב אל המקרה, וגם בעת שעומד לפני שופטי נפשו, המבקשים להמיתו דרך משפט, כמ''ש בהשפטו יצא רשע, ה' עומד לימינו לזכותו ולהגן עליו :
פירוש מלבי''ם : ביאור המילות על תהילים קט
{א} אלהי תהלתי. כמו אלהי צדקי, המברר צדקי, המברר תפלתי : {ד} תפלה. איש תפלה וכן ואני מוסר (הושע ה') איש מוסר : {י} ודרשו. עי' רד''ק מ''ש בדקדוק מלה זאת : {יז} (יז-יט) ותבואהו. ר''ל הקללה כבר באתהו, וכבר לבש קללה כמדו, ואבקש שיהיה לו כבגד יעטה, שבאשר עד עתה הקללה נסתרת בקרבו תצא ותתפרסם. ומד. הם הבגדים שעשוים למדת האדם, ובגד כולל כל הבגדים ועוטה הוא שמתעטף מלמעלה ויצדק על המעיל לא על הבגד (ישעיה נ''ט י''ז ס''א י'), רק ר''ל שיתהוה כבגד שהוא ארוך ממדתו עד שיעטה בו מלמעלה, ומזח הוא החגור שחוגרים על בגדים הארוכים, כמ''ש (כ''ג י') : {כ} פעולת. שכרם, כמו ולא ילין פעולת שכיר : {כב} חלל. פעל עבר, נחלל ונהרג : {כו} עזרני, הושיעני. התשועה הוא יותר מן העזר בכ''מ : {כט} כלמה, בשתם. הכלימה מאחרים והבושה מעצמו (למע' מ''ד ט''ז) :
פירוש מצודת דוד על תהילים קט
{א} אלהי תהלתי. אתה אלהי תהלתי שאני מהלל לך בכל עת : אל תחרש. אל תשתוק : {ב} ופי מרמה. פי איש מרמה : עלי פתחו. לדבר עלי סרה : לשון שקר. מראים עצמם כאוהבים לבל אהיה נשמר מהם : {ג} ודברי שנאה. אבל בלב סבבו אותי בדברי שנאה ולוחמים עמדי בחנם כי לא גמלתי להם רעה מעולם : {ד} תחת אהבתי. במקום האהבה שאני אוהב אותם המה נוטרים עלי שנאה בלב : ואני תפלה. עכ''ז אני איש תפלה להם כמ''ש ואני בחלותם לבושי שק וכו' (לעיל לה) : {ה} תחת טובה. במקום טובה : {ו} הפקד. לכן הפקד עליו רשע כמותו ולא יחמול עליו : על ימינו. להיות נכון אצלו לקטרג עליו : {ז} בהשפטו. כשיהיה נשפט על מעשיו יצא חייב : תהיה לחטאה. לא תחשב לזכות כ''א למזכרת עון לומר עליו בשמים איך מלאו לבו לשאול צרכיו מה', ואין לבו שלם עמו : {ח} פקודתו. עשרו וקניניו שהוא פקיד וממונה עליהם : {י} ונוע ינועו. יהיו נעים ונדים לשאול פת לחם גם ישאלו וידרשו מתן ממקום מושבותם מבתיהם החריבות ר''ל גם על הפתחים ישאלו גם במושבותם מעוברי דרך : {יא} ינקש. הנושה בו ישים פח יקוש ללכוד לעצמו את הכל והנכרים ממנו שאינם ראוים לירשו ישללו עשרו : {יב} אל יהי. לא יהיה לו שום אוהב להיות מושך עליו חסד ולא יהיה מי אשר יחנן ליתומיו : {יג} יהי אחריתו. בנו יהיה לכריתה ובדור האחר שאחר בנו ר''ל בדור השלישי ימח שם האב והבן כי ימותו ואינם ויושכחו מן הלב : {יד} יזכר עון אבותיו. יהיה נזכר לו עון אבותיו לענשו גם עליהם וכמ''ש פוקד עון אבות על בנים (שמות כ) : אל תמח. אלא יהיה נזכר על בנה : {טו} יהיו נגד ה'. לקטרג עליו ובעבור זה יכרת זכרם מן הארץ : {טז} יען. בעבור אשר לא זכר לעשות חסד למי שצריך אל החסד ורדף הענוים ונשברי לב להמית אותם : {יז} ויאהב קללה. אהב לעשות דברים אשר הקללה מעותדת לבוא עליהם ולכן תבא עליו הקללה המעותדת : ולא חפץ בברכה. לא רצה לעשות דברים אשר הברכה מעותדת לבוא עליהם ולכן תהיה הברכה ההיא רחוקה ממנו : {יח} וילבש. יהיה מעוטף בקללה כמדו המעטפת את כל גופו : ותבא. הקללה תבוא בקרבו בשפע רב כמים : וכשמן. עם כי המשיחה היא למעלה על הגוף עכשיו באה היא בהעצמות כן הקללה תרד בו אל חדרי בטן אל עצמו ובשרו : {יט} כבגד יעטה. הקללה תהיה על גופו מסביב כבגד העוטה כל הגוף : ולמזח. יחגור הקללה תמיד להיות לו למזח : {כ} זאת פעולת. זהו גמול פעולת שטני מאת ה' וגמול הדוברים רע על נפשי : {כא} עשה אתי. חסד ואמת : למען שמך. למען יוגדל שמך : כי טוב חסדך. כאשר חסדך טוב לכל כן הצילני גם אותי : {כב} כי עני. אני נכנע ומושפל כעני ואביון ולבי נעשה חלל בקרבי מגודל הפחד והתוגה : {כג} כצל כנטותו. כמו הצל וחוזר ומפרש כמו נטיית הצל שאינו בא מפאת עצמו כ''א ע''י נטיית הדבר העושה הצל כן נהלכתי אני ר''ל מהלכי לא באה מפאת עצמי ומרצוני כ''א ע''י מכריחים הלכתי גולה ומטולטל : ננערתי כארבה. ננערתי בתנועה החזקה ממקום למקום כמו הארבה שאין לו קן מיוחד וננער מגדר לגדר : {כד} מצום. בעבור הצום כשלו ברכי ונחלשו : משמן. מהיות בה שומן : {כה} ואני. בעבור מרבית הצום המה מחרפים אותי בלעג ובזיון : יראוני. כאשר יראוני יניעון עלי בראשם בדרך לעג : {כז} וידעו. תן בלבם לדעת ולהבין כי ידך עשתה זאת התשועה ולא באה במקרה : {כח} יקללו המה. אף כי המה מקללים אתה תהפכם לברכה ואם כי קמו עלי מה בכך הלא קמו ויבושו כי לא יוכלו לי ואני אשמח במפלתם : {כט} בשתם. הבושת אשר תביא עליהם יעטוף אותם מסביב כעטיפת המעיל : {לא} כי יעמוד. כאשר יעמוד לימין האביון להושיע מיד הרשעים השופטים לקחת נפשי במשפטם המקולקל :
פירוש מצודת ציון על תהילים קט
{א} תחרש. ענין שתיקה כמו החרש יחרש (במדבר ל) : {ד} ישטנוני. מלשון שטנה וענינו איבה ושנאה : {ו} הפקד. ענין מנוי גזברות : {יא} ינקש. מל' מוקש : נושה. המלוה כמו והנושה בא לקחת (מ''ב ד). ויבוזו. לשון בזה ושלל : יגיעו. העושר הבא ע''י עמל ויגיעה : {יג} אחריתו. בנו וכן ולא לאחריתו (דניאל יא) : ימח. ענין מחיקה : {טז} ונכאה. ענין שבירה כמו ונכה רוח (ישעיה סו) : {יח} כמדו. ענין מלבוש מה כמו ומדו בד (ויקרא ו') : {יט} יעטה. ענין עטיפה וכן עוטה אור כשלמה (לעיל קד) : ולמזח. ענין חגירה כמו ומזיח אפיקים רפה (איוב יב) : {כ} שוטני. אויבי ושונאי : {כג} ננערתי. ענין הטרוד והתנועה החזקה כמו חצני נערתי (נחמיה ה) שר''ל הייתי מנענע חצני בתנועה חזקה : {כד} כחש. ענין רזות : {כה} יניעון. מלשון תנועה : {כט} כמעיל. שם מלבוש מה :
תהילים קט : Youtube
קריאות אחרות וסגולות - תהילים
הקריאה שלכם נאמרת גם עבורם
- Aryeh Tzurishaddai ben Avraham v’Sarah
- לרפואת Eli ben Zlata
- La reussite pour les soldats de Tsahal sur tous les fronts
- לרפואת Rochel bas Maryasha, Esther Frieda bat Liba Rachel, Chana bat Sophie, Liran Shlomo Ben Chana
335 אנשים שנלווים לתפילות מאז 2017 · לכל השמות