תהילים קיג - פרק קיג - מזמור קיג

לבטל עבודתה

בפרק תהילים זה יסופר נפלאות מיציאת מצרים.

{ה} מי כה' אלהינו. בשמים ובארץ שהוא מגביהי לשבת ומשפיל לראות, מגביהי משפילי מקימי להושיבי מושיבי כלם יו''ד יתירה בהם :  {ט} עקרת הבית. ציון שהיא כעקרה יושיבנה : אם הבנים שמחה. כי חלה גם ילדה ציון את בניה, (ישעי' סו) :

{א} הללויה, המזמורים האלה לפי דעת ראב''ע בפ' ערבי פסחים, אמרם או תקנם חזקיה וסיעתו, והדברים מותאמים עם הענין הנאמר בם, שיש בהם תפלה על החולה, והודאה על הרפואה, וגם הודאה על מפלת האויב. ולדעת האומרים שנאמרו בזמן קדום מה שאירע לבנים אירע לאבות, שגם דוד בשעת חליו בקש עזר להצילו מיד אויב, כמו שנמצא בספר זה כמה פעמים. ואני אפרשהו על הנסים שאירעו לחזקיהו, באשר הקורות שבאו לו אז נמצאים בכתובים ומסכימים עם תוכן המזמורים ועם דעת חז''ל שנתקן בימיו, ופרטי הענין נחלקו לחמשה חלקים. - חלק א' עד בצאת ישראל ממצרים, ידבר על ההשגחה שה' משגיח בעולם השפל, הפך מדעת העכו''ם שמסר את ההנהגה אל מערכת הכוכבים, אמר הללו עבדי ה' שיהללו את שם ה' אולם הוסיף שמעתה לא די בהלל לבד, רק, יהי שם ה' מברך מעתה ועד עולם, כי יש הבדל בין ההלל ובין הברכה, שהתהלה היא מצד גדולתו ורוממותו, שבזה יודו גם העכו''ם וקראו לו אלהא דאלהיא, וחייבו לו התהלה והשבח, אבל לא הברכה, שהברכה מורה על השפע התמידית היוצאת ממנו ע''י השגחתו הפרטיית הם מכחישים זאת, על פי זה צוה לעבדי ה' שמעתה ועד עולם יהי ה' מבורך, ע''י שיספרו השגחתו הפרטיית, ולא די בהילול לבד, כי.  {ג} ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה' שההילול כבר התפשט גם אצל העכו''ם שגם הם מהללים, אבל לא מברכים כי.  {ד} רם על כל גוים ה', שלדעתם הוא מתרומם מן העולם השפל ורק על השמים כבודו, ואין כבודו להשגיח בשפלים, וע''כ אין שמו מבורך אצלם, כי לפי דעתם הברכה והשפע תבא מן המערכה לא מה', אבל.  {ה} מי כה' אלהינו המגביהי לשבת (בשמים ובארץ) , המשפילי לראות בשמים ובארץ, ר''ל שגדלו הוא כ''כ בלתי בעל תכלית, עד שאין הבדל אצלו בין השמים והארץ, שכמו שמגביה לשבת מן הארץ כן מגביה לשבת מן השמים, וכמו שצריך להשפיל לראות בארץ כן צריך להשפיל לראות בשמים, שלפי גדלו הבלתי בעל תכלית אין הבדל בין השמים והארץ אצלו, ולא יתכן לאמר שהוא קרוב אל השמים יותר מאל הארץ :  {ז} מקימי, באר איך השגחתו משתלשלת עד השפל שבשפלים עד שיקים מעפר דל, ונגד מה שהיו אומרים שהעושר והריש והבנים והעקרות תלוי במזל ובמערכה, אומר כי לא כן הוא, ששני אלה תלויים בהשגחת ה', כמ''ש מה הקב''ה עושה. ? עושה סולמות ברקיע מוריש לזה ומעשיר לזה, מה הקב''ה עושה. ? מזווג זווגים בת פלוני לפלוני, ועז''א שמקים את הדל מעפר, הגם שיחוייב לפי המערכת שיהיה בשפל המדרגה, ומוסיף שגם את האביון שהוא גרוע מדל, יקים מאשפות שהוא שפל יותר מעפר, ולא לבד שיקים אותו, כי גם מאשפות ירים אביון להושיבו ברום עולם :  {ח} להושיבי, שירים אותו עד שישב עם נדיבים, ויותר מזה שיושיב אותו עם נדיבי עמו, כי בקל יכבדוהו אם ילך למקום שאין מכירים אותו שהיה בשפל המדרגה, וה' יושיבהו עם נדיבים של בני עמו, הגם שמכירים שפלתו הקודם שזה פלא יותר :  {ט} מושיבי, וגם העקרת של הבית, האשה ששתתה כוס עקרים, (כי היה להם אשה מיוחדת לנוי והיא היתה שותה כוס עקרים שלא תלד) בכ''ז ירפא אותה בהשגחתו עד שתהיה אם הבנים שמחה :

{א} (א-ב) הללו, מבורך. עי' לקמן (קט''ו י''ז, קל''ד ב', קמ''ה א''ב) :  {ה} המגביהי. כל אלה היודי''ן נוספות, ולדעתי היו''ד הנוסף מורה כעין תואר על קביעות הפעולה. שוכני סנה. חוצבי מרום קברו, וכדומה :  {ז} דל, אביון. אביון גרוע מדל שאין לו מאומה, וירים מוסיף על מקים :  {ט} עקרת. מלה סמוכה העקרת של הבית :

{א} הללויה. וחזר ופי' הללו עבדי ה' אבל לרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי :  {ב} יהי. ר''ל אמרו בהלול יהי שם וכו' :  {ג} ממזרח. מפי היושבים במזרח וכו' מפי כולם מהולל שם ה' :  {ד} כבודו. משכן כבוד שכינתו הוא על השמים :  {ה} מי כה'. מי עניו כמוהו כי אף אם אמנם הוא מגביה א''ע לשבת מעל השמים :  {ו} המשפילי. הוא משפיל עיניו להשגיח על כל הנעשה בשמים ובארץ כי למול רוממתו אף השמים תחשב לאין :  {ז} מקימי. בהשגחתו מקים את הדל מן העפר : מאשפות. כפל הדבר במ''ש :  {ח} להושיבי. ועוד מרבה כבודם עד כי ישבו עם נדיבים וחזר ופירש עם נדיבי עמו והמה המעולים שבנדיבים :  {ט} מושיבי. הוא מושיב את העקרה בבית כי בעודה עקרה שבתה הבית מעט פעם בחוץ פעם ברחובות להפג צערה וה' בהשגחתו פותח רחמה ותלד ותשב בבית ותהיה א''כ אם הבנים שמחה בהיותה יושבת בביתה עם בניה : הללויה. בעבור כל זה הללו את יה :

{ג} ממזרח שמש. ממקום זריחת השמש : עד מבואו. עד מקום שקיעתו והוא פאת המערב :  {ה} המגביהי. היו''ד יתירה וכן המשפילי מקימי להושיבי מושיבי ואמרו כי תוספת היודי''ן הוא מצחות הל' :  {ז} מאשפות. ענין דומן וזבל :