תהילים קיב - פרק קיב - מזמור קיב

להתגבר בגבורותיו

בפרק תהילים זה גם נאמר בא"ב בכל פס' שתי אותיות ובשני אחרונים שלוש ומספר על מידות טובות שיבור לו אדם ואיך ייתן צדקה ושכרו שלא יצטרך לבריות.

{ב} דור ישרים. אשר יבורך יהיה זרעו :  {ד} זרח בחשך אור. כמו הזריח, ומדרשו הוא עצמו כביכול נעשה להם אור כמו ה' אורי וישעי (לעיל כ''ז) :  {ה} טוב איש חונן ומלוה וגו'. שחונן דלים ומלוה להם ואינו מדקדק לומר אין יכולת בידי, ואת דבריו הצריכין לו במאכל ובמשתה ובכסות מכלכל במשפט ובמדה וחס על נכסיו : יכלכל דבריו במשפט. מנהיג חפציו :  {ז} נכון לבו. נאמן לבו ליוצרו :  {ח} סמוך לבו. נשען ובטוח על הקב''ה :  {י} רשע יראה וכעס. ל' פעל כמו ויכעס לפיכך נקוד חציו קמץ וחציו פתח וטעמו למטה :

{א} אשרי איש, אחר שאמר כי ראשית חכמה היא יראת ה', אמר כי אשרי איש אשר הוא ירא את ה', כי האיש הזה תבא חכמה בלבו לשמור חקיה, ויש הבדל בין ירא מה' ובין ירא ה', שירא את ה' מורה שירא יראת הרוממות לא יראת העונש המצויין במ''ם השימוש, כי הירא מה' אינו חפץ במצותיו, רק שמוכרח לעשותם מיראת העונש או בעבור תקות הגמול, לא בעבור החפץ במצוה עצמה, אבל הירא את ה' במצותיו חפץ מאד, ואמרו חז''ל במצותיו ולא בשכר מצותיו, ואחר שאמר שע''י יראת ה' ימצא שכל טוב לכל עושיהם שאז ישכיל ברוה''ק (שזה גדר שכל טוב הנמצא בתנ''ך) את סודות הפקודים וטעמיהם, ועי''כ יחפוץ מאד במצותיו כי יבין מעלתם וסודם, וכבר בארתי בפי' משלי כי חקי החכמה לא יושגו במופתי התבונה והדעת, רק יושכלו בכח השכל, בפרט בשכל טוב ורוה''ק, ועז''א שכל טוב לכל עושיהם, ועי''כ במצותיו חפץ מאד :  {ב} גבור, האיש הזה יאושר בעוה''ז ובעוה''ב, אם בבניו שגם הם יהיו מאושרים, אם בעוה''ז שעז''א גבור בארץ יהיה זרעו, שגם בארץ הזאת יהיו גבורים, ואם בעוה''ב כי דור ישרים יבורך שיבורך שיצא ממנו דור ישרים :  {ג} הון, וכן הוא עצמו יאושר, אם בעוה''ז בקניניו כי הון ועושר בביתו, כי יש הון שאין בו עושר אם לא ישליטנו האלהים לאכול ממנו, והוא יהיה לו הון ועושר, ואם בעוה''ב כי צדקתו עומדת לעד וקיים לעוה''ב לאכול שכרו :  {ד} זרח בחשך גם בחשך שהוא ציור אל עת שתחשוך לו אור ההצלחה ומתיסר בעוה''ז, יזריח לו ה' אור, באופן שהחשך הוא לטובתו ולתשועת נפשו, מצד שה' הוא חנון ורחום וצדיק, שיעשה זאת אם מצד החנינה להרבות שכרו, אם מצד הרחמים למרק עונותיו, או מצד הצדק שיקבל ענשו על חטא אשר עשה :  {ה} טוב, אחר שדבר על הנהגת ירא ה' במצות שבין אדם למקום, ידבר על הנהגתו במצות שבין אדם לחברו, טוב איש אשר הוא חונן ומלוה בגמילת חסד, ויכלכל דבריו והנהגתו במשפט, בל יעשה איזה עול נגד המשפט והיושר :  {ז} משמועה רעה, גם אם ישמע שמועה רעה לא יירא, והנה יצוייר שירא אם מצד שאין לבו נכון וירא מפני עונותיו או דרכיו הרעים שהרע לבני אדם וינקמו בו, אבל הוא נכון לבו, ואם שמתירא מפני פגעי הזמן ורעת המערכה, אבל הוא בטוח בה' שישנה את מזלו לטוב :  {ח} סמוך, ואם שירא מאויביו שיעשו לו רעה, גם בזה סמוך לבו לא יירא, כי לבו סמוך בצדקתו, עד שלא לבד שלא יירא שהם יעשו אתו רעה, כי עוד יראה נקמיו בצריו :  {ט} פזר, ואם עוד הוסיף לעשות צדקה וחסד ופזר את מעותיו ונתנו לאביונים, לא ידל עי''כ, בהפך כי צדקתו עומדת לעד, ויבורך עשרו עד שיתמיד לעשות צדקה, וגם קרנו תרום בכבוד :  {י} רשע, אבל הרשע יראה בהצלחת הצדיק וכעס, ובכ''ז לא יוכל לעשות לו מאומה רע, רק שניו יחרק ונמס, כי תאות רשעים תאבד ולא ישיג תאות לבו :

{א} יראת ה'. עי' התו''ה קדושים סי' ד' :  {ד} זרח. פעל יוצא :  {ה} דבריו. עניניו :  {ז} (ז-ח) נכון, סמוך. נכון מעצמו, סמוך ע''י סומך שהוא צדקתו :
 

{א} הללויה אשרי וגו'. הללו את יה ואמרו בהלול אשרי איש וגו' כי הדבר הזה יחשב הלול לה' : ירא וגו'. מלעבור על ל''ת : במצותיו וגו'. לקיים מצות העשין :  {ב} גבור. לא זה בלבד שאשרי לו כי גם לזרעו ייטיב ויהיה כ''א גבור בארץ ואף כל אנשי הדור של הישרים יהיו מבורכים כי מכריעים את העולם לזכות :  {ג} הון ועושר. עם כי יקבל גמול טוב בזה העולם ויהיה הון ועושר בביתו עכ''ז שכר צדקתו עומדת לעד ושמורה לו לעוה''ב :  {ד} זרח בחשך. בעת בוא חשכת הגיהנם יזריח המקום אור לישרים כי הוא חנון וכו' ולא ינכה להם מה שקבלו גמול בעוה''ז :  {ה} טוב. לזה טוב להאיש אשר חונן ענוים ומלוה להם בעת דחקם וצרכי ביתו מכלכל במשפט הראוי וחס על נכסיו כי בהיות כן כפולה זכותו על כי מקמץ לעצמו ומפזר לעניים :  {ו} לא ימוט. לא יהיה נוטה לנפול : לזכר עולם. אף בעוה''ב יוזכר לצדיק ויקבל עוד גמול :  {ז} משמועה רעה. עת ישמע בעולם שמועה רעה לא יירא ממנה ולבו יהיה נכון בטוח בה' שלא תגע בו הרעה :  {ח} סמוך. כ''כ יהיה לבו סמוך בה' ולא יירא עד יתן לב לראות בהרעה הבאה על צריו כי כשהאדם הוא בפחד אינו נותן לב לראות נקמת צריו :  {ט} פזר. בעבור פזור הממון אשר נתן לאביונים יהיה שכר צדקתו שמורה לעוה''ב וגם בעוה''ז תרום ממשלתו בכבוד :  {י} רשע. כאשר יראה הרשע את זאת יכעוס בעצמו לגודל הקנאה ויחרוק שניו כדרך המתקצף ולבבו ימס בקרבו ברוב הקנאה אולם תאות של הרשע מהרשעים תהיה אבודה ולא יוכל למלאותה לעשות אל הצדיק ההוא מאומה רע :

{ה} יכלכל. ענין ספוק הצורך כמו וכלכלו את המלך (מ''א ד) :  {ח} סמוך. ענין השענה :  {ט} קרנו. חזקו וממשלתו :  {י} יחרק. ענינו שחיקת וטחינת השנים אלו באלו בהתקצף האדם על חבירו כמו ויחרקו שן (איכה ב) :