תהילים אונלייןתהילים קל - פרק קל - מזמור קל
תהילים קל - פרק קל - מזמור קל
{א} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה:
{ב} אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי:
{ג} אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד:
{ד} כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא:
{ה} קִוִּיתִי יְהוָה קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי:
{ו} נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר:
{ז} יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה כִּי עִם יְהוָה הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת:
{ח} וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו:
פרושים - תהילים קל
בפרק תהילים זה תפילה על אריכת הגלות.
פירוש רש''י על תהילים קל
{ד} כי עמך הסליחה. לא נתת רשות לשליח לסלוח כמו שנאמר (שמות כג) כי לא ישא לפשעכם : למען תורא. על זאת שלא יהא אדם בטוח על סליחת אחר : {ה} קויתי ה' קותה נפשי. קווי אחר קווי כעין (לעיל כ''ז) קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה כעין משומרים לבקר שומרים לבקר : {ו} נפשי לה' משומרים לבקר. הריני מן המצפים לגאולה : שומרים לבקר. מצפין וחוזרין ומצפין קץ אחר קץ, (מצאתי) :
פירוש מלבי''ם : ביאור הענין על תהילים קל
{א} שיר המעלות, תפלה על סליחת העון, ממעמקים קראתיך ה', העומק יאמר על עומק ממשי הפך מקום הגבוה, כמו העני והחלש והגולה וכדומה, וגם יאמר על עומק נפשי מי שבחטאו התרחק מה' הגבוה מעל גבוהים ונפשו עומדת במורד ובשפלות, הגם שבעניני גופו יעמוד בהצלחה וברום עולם ע''ז יאמר אנכי קראתיך משני עמקים שאני בם, עומק ושפלות הגוף, עם עומק ושפלות הנפש : {ב} ה' שמעה בקולי, הוא קבלת תפלתו למלאת בקשתו, וגם תהיינה אזנך קשובות לקול תחנוני, ר''ל איכות קולי והצעת דברי וטענותי הצודקות : {ג} אם עונות תשמר יה אם תרצה לשמור עונות ושלא לסלוח, ה' מי יעמד לא ימצא מי שיעמוד ויתקיים, כי אחר שה' בלתי בעל תכלית מחוייב שהעבודה אליו תהיה ג''כ בלתי בעל תכלית, ושחטא היותר קל יגדל מאד, כי לא יצוייר שימלא החוב המוטל עליו לעבוד את הבלתי בעל תכלית רק מי שהוא בלתי בעל תכלית כמוהו, וא''כ מי יעמוד אחר שגם חטא קטן הוא מרי בלתי בעל תכלית, ואין הבדל בין בלתי בעל תכלית לבלתי בעל תכלית : {ד} כי עמך הסליחה, ר''ל שיש הבדל בין בשר ודם הסולח ומוחל למי שחטא כנגדו, שיעשה זאת מצד איזה ענין שמצא בהחוטא, ע''י שחוטא התחרט ובקש סליחה, או ע''י שרחם עליו, או ע''י שמצא חן בעיניו, וא''כ סבת הסליחה לא נמצא עם הסולח רק עם מי שסולחים לו. משא''כ אתה סבת הסליחה נמצא בך, כי אי אפשר שיצוייר אל בורא ומקיים ברואיו אם לא יהיה סולח לעולם, כמ''ש במדרש שאמר אברהם אבינו ע''ה להקב''ה אם דין אתה מבקש אין עולם ואם עולם אתה מבקש אין דין וא''כ סבת הסליחה נמצא עמך, וגם שגדר הסליחה הוא שיעביר את העון כאילו לא היה במציאות כלל, וזה לא יוכל האדם לעשות שיעשה מדבר שהיה במציאות כאילו לא היה, וע''כ לא נמצא בשום מקום בתנ''ך סליחה מאדם לאדם רק מה', ועז''א כי רק עמך הסליחה למען תורא, ר''ל בשר ודם ע''י שרוצה שייראו מפניו לא ימחול על עון שאם ימחול עונות לא ייראו מפניו באשר היראה מפניו הוא רק מפני ענשו, ואם לא יעניש אין מקום לירא, משא''כ אתה סבת היראה שמתיראים מפניך הוא גדולתך ורוממתך וזה מתגלה ע''י הסליחה שבזה יראו שאתה נעלית משיפגמו בכבודך, כמ''ש אם חטאת מה תפעל בו, ונעלית משימצא איש צדיק לפניך עד שהסליחה היא תסבב למען תורא : {ה} קויתי ה', יש הבדל בין תקוה ובין יחול, סבת התקוה היא בנפש המקוה, שהגם שלא הובטח בבירור על הדבר, נפשו תקוה אליו, וסבת היחול הוא מצד הדבר שאליו מיחל והוא ע''י הבטחה שהבטיחו לעזור לו והוא בלתי מסתפק שימלא דברו והבטחתו, עפ''ז אומר שיש לומר אל ה' תקוה וגם יחול קויתי לה' מצד שקותה נפשי, שנמצא בנפשי תקוה שה' יושיעני גם אם לא היה לו על זה הבטחה נפשו בוטחת בישועתו כי לא יטוש ה' עמו, וחוץ מזה לדברו והבטחתו הוחלתי, יש לי יחול אחר שהבטיח לי להושיעני : {ו} נפשי לה' יותר משומרים וממתינים על הבקר, כי השומר וממתין על האדם שיבא ויושיעו אינו בטוח, כי יכול להיות שהאדם ימות או יחלה ולא יבא, אבל מי שממתין על הבקר, הבקר בודאי בא בזמנו, בכ''ז נפשי המיחלת לה' היחול הזה גדול משומרים לבקר, ומפרש הם שומרים לבקר שמצד שתקותו נתלה בזמן לא יגיע רק בעתו אחר עבור י''ב שעות של הלילה, וא''א שיבא הבקר קודם לכן אבל. {ז} יחל ישראל אל ה' תוחלתם אינו נתלה בזמן רק בה' כי עם ה' החסד והרבה עמו פדות שע''י מדת חסד שבו יוכל לפדותו קודם הזמן המיועד אל הגאולה, ע''י שהוא יפדה את ישראל מכל עונותיו, ועי''ז תסור חשכת הלילה גם בטרם בקר ויגאלם לפני עלות השחר, ר''ל קודם הזמן כמ''ש זכו אחשינה :
פירוש מלבי''ם : ביאור המילות על תהילים קל
{ד} הסליחה. גדר הסליחה שמעביר העון כאילו לא היה במציאות כלל ולא ימצא רק אצל ה' (התו''ה ויקרא סי' רע''ז) : {ה} קויתי, הוחלתי. המקוה מקוה על דבר בלתי ברור, והמיחל מיחל על דבר ברור (ישעיה נ''א ה', יחזקאל י''ט ה', מיכה ה' ו', ז' ז', למעלה ל''ח וא''ו, משלי יו''ד כ''ח א' ז', איוב למ''ד כ''ו) ובזה תבין מ''ש בברכות (ל''ב ע''ב) כל המאריך בתפלתו אין תפלתו חוזרת ריקם וכו' איני והאמר רחב''א אר''י כל המאריך בתפלתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב שנא' תוחלת ממושכה מחלה לב, ל''ק הא דמאריך ומעיין הא דלא מעיין, אר''ח ב''א אם רואה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל, שנאמר קוה אל ה' חזק ויאמץ וכו', כי תוחלת הוא המצפה שתעשה בקשתו בודאי וזה מחלה לב, אבל המקוה אינו מצפה על ודאי, וזה כמ''ש התוס' שם ד''ה כל דהכא במצפה שתבא בקשתו :
פירוש מצודת דוד על תהילים קל
{א} ממעמקים. מתוך עומק הצרות קראתי לך ה' : {ג} אם עונות תשמר. אם לא תמחול ותשמור אותם להפרע עליהם גמול מי יוכל לעמוד ולהתקיים כי הלא רבו מאוד : {ד} כי עמך הסליחה. ולא מסרת סליחת העון לאחד מהמלאכים כמ''ש כי לא ישא לפשעכם (שמות כג) : למען תורא. כ''א מסר הסליחה אל המלאך היה נפתה לה האדם לומר המלאך יתפייס לנו הואיל ולא לו חטאנו וישא את העון והיה ממעט ביראת המקום : {ה} קויתי ה'. קויתי אל ה' : קותה נפשי. כפל הדבר להתמדתו : {ז} יחל ישראל. אתה ישראל קוה אל ה' כי עמו החסד : והרבה. הלא פדה אותך רבות פעמים וכמו כן יפדה אותך גם עתה כי לא יחסר לו פדות כי הרבה עמו : {ח} והוא יפדה את ישראל וגו'. ר''ל הנה גם העון לא יעכב הגאולה כי הוא יפדה את ישראל מן העונות כי כבר נתמרק העון והלך לו והרי הוא פדוי מן העין :
פירוש מצודת ציון על תהילים קל
{ב} קשובות. ענין שמיעה : {ד} תורא. מל' מורא : {ו} משומרים. מל' שומר או הוא ענין תקוה והמתנה כמו ואביו שמר את הדבר (בראשית לז) :
