פרושים - תהילים קלט
בפרק תהילים זה נכבד מאוד ואין בכל החמישה ספרים מזמור המייסר לאדם בדרכי השם כמו זה המזמור ומורה נפלאות ביצירת הולד ואשרי לאדם האומר זה בכל יום.
פירוש רש''י על תהילים קלט
{ב} בנתה לרעי מרחוק. בנתה מרחוק למושכני אל רעותך וחבתך : לרעי. לקרבני אליך : {ג} ארחי ורבעי זרית. דרכי ורבצי ושכני סבבת מחיצה שאין לי לעשות דבר בלא ידיעתך, זרית לשון זר זהב סביב (שמות כה) וכן חברו מנחם, ורבותינו דרשו על טיפת תשמיש שהולד נוצר מן הברור שבה ופירושו זרית לשון זורה התבואה לברור את הפסולת שבה : הסכנתה. למדת : {ה} אחור וקדם צרתני. פני ואחורי : כפכה. אכפך ורדוייך דישטרוי''ט בלעז : {ו} פליאה דעת וגו'. מכוסה ונעלם ממני מקום לברוח מפניך (מצאתי) : {ח} ואציעה. מצע ומשכב : {ט} אשא כנפי שחר. אם אשא לי כנפים כשחר הזה המבהיק לפי שעה מסוף העולם לסופו כן אמהר לעוף עד אשר אשכון באחרית ים : {י} גם שם. אין לי מנוס כי כל חשך לא יחשיך ממך : {יא} ואמר אך חשך ישופני. אם אמרתי אהיה נסתר במחשך והחשך יחשיך עלי ולא תראני, ישופני לשון נשף : ולילה אור בעדני. והלילה יהי מאפיל לנגדי, אור זה לשון אופל הוא כמו (איוב לו) יפיץ ענן אורו וכן כל ככבי אור (לקמן קמ''ח) וכן ויאר את הלילה (שמות י''ד) : {יב} כחשיכה כאורה. שניהם שוין לך : {יג} כליותי. החושבים כל מחשבותי : תסוכני. תסוככני : {טו} עשיתי בסתר. בתשמיש : בתחתיות ארץ. במדור התחתון שבמעי אמי : {טז} גלמי ראו עיניך. מאז בראת את העולם ראו עיניך את כל גולמי הדורות הבאים. גולמי. זהרתי ותבנית צורתי בטרם הולדי ובטרם בואי לעולם ראו עיניך : ועל ספרך כולם יכתבו. וכל יצורי עולם כמוני כמוהם גם כלם בטרם הבראם יחדיו גלוים לפניך : ימים יצרו ולא אחד בהם. כל מעשה האדם ותכליתיהם גלוים לפניך כאילו יוצרו כבר אע''פ שלא היה אחד מכולם ולא היה עדיין כאחד בעולם ואלו הם פלאי מפעלות אלהים ומשפט גבורתו שעתידות גלוים לפניו טרם תבאנה וכן הוא אומר בטרם אצרך בבטן וגו' (ירמיה א) : ועל ספרך כלם יכתבו. ספר תולדות אדם שהראית לאדם הראשון : כלם יכתבו. כמו נכתבו : ימים יוצרו ולא אחד בהם. לסוף ימים רבים היו עתידין להבראות ולא היה עדיין אחד מהם נברא בהן לפי המסורת שכתוב ולא זהו פירושו, ולפי המקרא שהוא נקרא ולו כך פירושו ימים יוצרו הראהו ימים העתידים להבראות ולחלקו בירר אחד את יום השבת ד''א זה יום הכפורים לסליחה : {יז} ולי מה יקרו רעיך. כנסת ישראל אומרת מה נכבדו בעיני הצדיקים שבכל דור ודור ומה עצמו ראשיהם חשבון ספירותיה' לשון כי תשא את ראש בני ישראל (שמות ל') : {יח} אספרם מחול. אם באתי לספור את טוב מעשיהם מחול ירבון : הקיצותי ועודי עמך. הנני באתי עתה לקץ הדורות אשר קצבת מאז עד היום ועוד דור זה עמך וביראתך ולא נטיתי מאחריך : {יט} אם תקטל וגו'. הלואי ותקטול את עמלק הרשע : {כ} ימרוך למזמה. מזכירים שמך על כל מחשבות רעתם ומכנים אלהותך לע''ג : נשוא לשוא. כמו נשאו לשוא : עריך. אויביך, נשאו לשוא אויביך את שמך : {כד} אם דרך עוצב וגו'. אם דרך מעצבה וקלקול בי :
פירוש מלבי''ם : ביאור המילות על תהילים קלט
{ב} לרעי. לרעיוני, כמו ולי מה יקרו רעיך אל : {ג} זרית. סבבת כזר סביב. הסכנתה. מענין הרגל, כמו ההסכן הסכנתי (במדבר כ''ג) : {ה} צרתני. מענין מצור : {ח} אסק. אעלה ובארמית והוסק דניאל מן גובא : {יא} ישופני. מענין נשף, ונמשך לשנים, ולילה ישוף אור, וידוע כי בעלי הנו''ן ונע''ו משתתפים כמ''ש בכ''מ. לא יחשיך. יוצא, לא יחשיך דבר ממך : {יג} קנית. כמו קונה שמים וארץ : {יד} נפליתי. כמו נפלאתי. יודעת. תואר, נפשי היודעת נפלאה מאד. {טו} עשיתי בסתר. על עשיית הנשמה. רקמתי. על ריקום הזרע שממנו נוצר הגוף : {טז} ימים יוצרו. ששת ימי היצירה מה שנוצר בהם נכתב בספר, ולו היינו להגולם התאחדות בהם, כמה שנוצר בימי הבריאה : {יז} רעיך. רעיוניך : {כ} יומרוך. מן את ה' האמרת היום. ובתקוממיך. נפל מ''ם הבינוני, במתקוממיך : {כב} שנאה, אויבים. האויב גדול מן השונא, כנ''ל ס' כ''ב :
פירוש מצודת דוד על תהילים קלט
{א} חקרתני. חקרת מחשבות לבי ותדע אותם : {ב} שבתי וקומי. מחשבת שבתי וקומי : בנתה. תבין לרעיון לבבי מזמן רחוק ר''ל משעה שנבראתי : {ג} ארחי ורבעי. דרכי ורבצי סבבת וגדרת להם חוק וגבול ולא יעבור : הסכנת. ר''ל אתה יודעם כאדם המורגל בדבר שיודע כל בה : {ד} כי אין מלה. כאשר המלה עדיין איננה בלשוני ולא החילותי לדבר הן אתה ה' ידעת כל המלה טרם דברתיה : {ה} אחור וקדם. צרת עלי מסביב מאחור ומקדם לבל אברח ושמת עלי כפך להכות בי ר''ל אני תמיד בידך ואין לי מנוס והמשיל הדבר לאנשי חיל הצרים על עיר מסביב לבלי תת יוצא ומכים בהם כרצונם : {ו} פליאה דעת ממני. מכוסה ממני ידיעת הצלה ממך : נשגבה. דבר תחבולת ההצלה חזקה וקשה מאוד לא אוכל לדעתה : {ז} אנה. איה המקום אשר אלך אליה להסתר מרוח כעסך ואנה אברח ממך והוא ענין מליצה והפלגה : {ח} אם אסק. אם אעלה אל השמים הלא אתה שם ואם אעשה לי משכב בשאול מתחת לארץ הלא הנך גם שם : {ט} אשא כנפי שחר. אם אמרתי אשא כנפים לעוף חיש מהם בקצה הים כשחר הזה המבהיק ברגע אחת עד קצה העולם : {י} גם שם. הלא גם באחרית הים ידך תנחני וימינך תאחזני להוליך אותי אחר חפצך ואם כן אברח מידך לידך : {יא} ואומר. ואם אומר אך חשכת הלילה יחשיך בעדי ובו אסתר : ולילה. אבל הלילה האיר בעדני ותראני בלילה כמו ביום : {יב} גם חושך. כי גם החושך לא יחשיך דבר ממך ואליך יאיר הלילה כיום : כחשכה כאורה. שוים הם למולך זה כזה ואין הפרש ביניהם : {יג} קנית כליותי. הלא כליותי קנוים המה לך כי אתה בראתם עם כי המה במקום היותר נסתר בגוף ואיך א''כ נסתר ממך כל דבר : תסוכני. עודי בבטן אמי במקום חושך סככת אותי בבשר ועור ואיך א''כ יחשיך ממך כל חושך : {יד} על כי נוראות נפליתי. על אשר עלילות נוראות נפליתי ר''ל פלאי יצירתי היתה בעלילות נוראות וגדולות : נפלאים מעשיך. מעשיך המה מכוסים ולא ידעתים אף כי נפשי היא משכלת ויודעת מאד דברים מושכלים עכ''ז פלאי מעשיך איננה יודעת : {טו} לא נכחד עצמי ממך. לא נעלם ממך עצמות גופי ותכונתו בעוד אשר נעשיתי בסתר בבית הרחם ונרקמתי בתחתיות הארץ ר''ל במקום השפל במדור התחתון שבמעי אמי : {טז} גלמי. בעוד הייתי גולם אחד בלא חתוך איברים ולא נשלמה עדיין צורתי הנה אז ראו אותה עיניך : כולם יכתבו. כל המקרים כולם ידועים לך כאלו כתובים לפניך בספר : ימים יוצרו. אף כי יהיו בימים אשר יוצרו לאחר זמן : ולו אחד בהם. כי לפניו אחד הוא בכל אלה כי אין לפניו הפרש אם כבר נעשה אם שיהיה לאחר זמן הכל אחד : {יז} ולי מה יקרו. ומה מאוד יקרו לפני מחשבותיך ומה מאוד עצמו ורבו ראשי הדברים וכללותיהם : {יח} אספרם. איך אספרם והמה רבים מחול הים ואף אם הייתי כל הימים ביקיצה מבלי שינה ואפילו בעודי בעולם אהיה אני עמך בשמים ולא אטרד בטרדות אנושית עכ''ז א''א לספרם : {יט} אם תקטול. ר''ל אם אמנם הכל גלויות לך ועל כל זה ירשיעו הרשעים לזאת נכון הדבר אשר תקטול את הרשע ואנשי שופכי דמים אשר מאסתי אותם לאמר להם סורו ממני ולא ארצה לשבת עמהם : {כ} אשר יומרוך למזימה. הם מרוממים אותך למען עשות את הזמה ר''ל שאומרים הנה רם ה' ואין זה כבודו להשגיח בעולם השפל וכל עצם כוונת מחשבתם לעשות את הזמה. נשוא לשוא עריך. אתה מנושא ומרומם בפי שונאיך למען עשות את השוא ואינם מרוממים אותך בעבור כבודך וכפל הדבר במ''ש כדרך המליצה : {כא} משנאיך. המשניאים מצותיך בעיני הבריות בדברי רשע כאלה : ובתקוממיך. בהאנשים הרשעים האלה הקמים עליך להכחיש את ההשגחה : אתקוטט. אעשה עמהם מריבה וקטטה : {כב} תכלית שנאה. ר''ל סוף השנאה שאין למעלה הימנה : לאויבים. נחשבו בעיני כאלו היו אויבי ומבקשי רעתי עם כי לא עשו לי מאומה רע : {כג} ודע. עד שתדע מחשבות לבבי : בחנני וכו'. כפל הדבר במ''ש : {כד} אם דרך עוצב בי. אם המחשבות דורכים בדרך המרגיז ומעציב למקום : ונחני. ר''ל אם כן הוא נחני בדרך שכל בני עולם הולכים כי טוב לי המיתה משאחטא עוד :
פירוש מצודת ציון על תהילים קלט
{ב} בנתה. מלשון בינה : לרעי. ענין מחשבה כמו וברעיון לבו (קהלת ב) : {ג} ארחי. דרכי : ורבעי. ענין רביצה והוא השכיבה לנוח כמו ותרבץ תחת בלעם (במדבר כג) תרגומו ורבעת וקרוב לו לא תרביע כלאים (ויקרא י''ט) : זרית. ענין סבוב והוא מלשון זר זהב (שמות כ''ה) : הסכנתה. ענין ההרגל כמו ההסכן הסכנתי (במדבר כג) : {ד} מלה. ענין דבור : {ה} צרתני. מלשון מצור וסבוב : ותשת. ענין שימה : {ו} פליאה. מכוסה כמו והוא פלאי (שופטים יג) : נשגבה. חזקה : אוכל. מל' יכולת : {ז} אנה. להיכן : מרוחך. ענין כעס כמו אל תבהל ברוחך (קהלת ז) : {ח} אסק. אעלה כמו והוסק דניאל מן גובא (דניאל ז) : ואציעה. מלשון מצע ומשכב. הנך. הנה אתה : {י} תנחני. ענין הנהגה : {יא} ישופני. ענין חשך כמו על הרי נשף (ירמיה יג) : בעדני. נגדי : {יג} קנית. יש קנין שאין שם מכירה כמו קונה שמים (בראשית יד) : כליותי. הם היועצות לאדם : תסכני. מל' סכך וכסוי : {יד} נפליתי. מל' פלא ודבר מכוסה : {טו} לא נכחד. לא נעלם כמו לא נכחד מאדוני (שם מז) : עצמי. ענין עצמות הדבר ותכונתו כמו הגישו עצמותיכם (ישעיה מא) : עשיתי. מל' עשיה. רוקמתי. דימה יצירת הולד בבשר וגידים למעשה הרקמה שנעשה על פנים רבים ומהלכים מסתבכים : {טז} גלמי. ענין דבר שלא נגמרה מלאכתו ובדרז''ל גולמי כלי עץ (חולץ כה) : {יז} יקרו. מל' יקר וחשוב : רעיך. מל' רעיון ומחשבה : עצמו. ענין רבוי כמו עצמו לי אלמנותיו (ירמיה טו) : {יט} אם תקטול. אשר תהרוג : {כ} יומרוך. ענין רוממות וכן את ה' האמרת (דברים כו) ובא היו''ד במקום אל''ף וכן ובכבודם תתיימרו (ישעיה סא) : למזמה. ענין דבר תועבה ומעשה רעה וכן זמה היא (ויקרא כ') : נשוא. ענין הרמה : עריך. שונאיך כמו ויהי ערך (ש''א כ''א) : {כג} בחנני. ענין חקירה הוא כצורף הבוחן כסף לחקור הטובה היא : שרעפי. ענין מחשבה כמו ברוב שרעפי בקרבי (לעיל צד) : {כד} ונחני. נהגני : בדרך עולם. המיתה נקרא כן כמו הנה אנכי הולך בדרך כל הארץ (מ''א ב) וכמו כי הולך האדם אל בית עולמו (קהלת יא) :