פרושים - תהילים קמ
בפרק תהילים זה חיבר דוד על המלשינים בפרטות על דואג שהיה ראש לכל הקושרים, ותפילה זו יאמר כל יחיד ויחיד שיש לו מלשינים.
פירוש רש''י על תהילים קמ
{ג} יגורו מלחמות. יהיו מלחמות במגוריהם ובמושבותם : {ד} חמת עכשוב. חמת לשון ארס כמו (דברים לב) חמת תנינים יינם שאם תפרשהו לשון אף וכי לשון אף נופל אצל יין אלא לשון ארס ויצו''ש בלע''ז וכן נופל כאן לשון ארס תחת השפה : עכשוב. עכביש איריינ''א בלע''ז : {ו} וחבלים פרשו רשת. דרך הרשת לקשור חבל ארוך בראשה והציד כשרואה את העופות שוכנים תחת הרשת מושך החבל והרשת נופל על העופות : ליד מעגל. אצל נתיבתי ופעמי : ליד. אצל כמו (שמואל ב יד) ראו חלקת יואב על ידי : {ט} מאוי רשע. עמלק הרשע : זממו אל תפק. מחשבתו אל תצליח : ירומו סלה. כי יתגאו סלה, ורבותינו פירשו זממו לשון רסן הזומם את פי הגמל ולשון משנה הוא. אל תפק. אל תוציא מלחייו : {י} ראש מסבי. חבורת חשבון גדודי עשו האומרים להסב אותי מעליך עמל שפתיהם יכסם (מצאתי) : {יא} ימוטו. יהיו מוטים הגחלים עליהם ישכבו בהם עד שיתמוטטו ויכבו מאליהם נמצא הגוף כלה ואבד : באש יפילם. המפיל ונוקם גחלים של גיהנם במהמורות יפילם לבל יקומו עוד : במהמורות. במלחמות ותגר ל' ממרים הייתם (דברים ט) : {יב} איש לשון. עשו כי ציד בפיו צד את אביו בפיו : יצודנו. הרע שהוא עושה הוא יצודנו : {יג} ידעתי. כי סוף הדברים יעשה ה' דין עני וינקום נקמת עבדיו : {יד} אך. ימהר ויעשה כדי שיודו צדיקים לשמו :
פירוש מלבי''ם : ביאור המילות על תהילים קמ
{ב} אדם רע, איש חמסים. רע בלב הוא מצד השכל האנושי שיתיחס אל האדם, והחמס מיוחס אל נפש הבהמית. {ו} פח, רשת. הרשת היא סביב הפח, עיין הושע (ה' ב') : ומעגל הוא הדרך הסבובי בכ''מ, עי' ישעיה (כ''ו) והמוקש נמצא בהפח להמית הבע''ח הנצוד בפח : {יא} ימוטו. מוסב על שפתימו. ויפילם. מוסב על העמל. במהמרות. שוחות עמוקות, ובדברי חז''ל בראשונה היו קוברים אותו במהמורות. {יב} איש חמס רע. מציין הרע כעצם מופשט שהוא איש חמס, והוא יצודנו מן ההר לדחפו משם : {יג} דין עני, משפט אביונים. המשפט הוא בדבר מבואר, והדין הוא בדבר שיש בו טענות ומענות, והאביון אין לו דבר לדון עליו רק אם יעשה לו רעה בגופו, כמ''ש עושקות דלים הרוצצות אביונים (עמוס ד') כמש''ש, וזה קרוי משפט שהוא דבר מבואר : {יד} צדיקים, ישרים. ע''ל סוף סי' ל''ג :
פירוש מצודת דוד על תהילים קמ
{ב} מאדם רע. מיד אדם רע : מאיש חמסים. מאיש עושה חמסים : {ג} יגורו. יאספו עלי מלחמות : {ד} שננו לשונם. חדדו לשונם והכינו אותם לדבר לה''ר כמו נחש שמחדד לשונו כשבא לנשוך : חמת עכשוב. ארס של עכשוב יש לעולם תחת שפתותיהם ר''ל אין פוסקין מלדבר לה''ר : {ה} אשר חשבו. חושבים מחשבות להיות רגלי נדחים מדחי אל דחי לברוח מפני שאול : {ו} טמנו. הטמינו עלי הרשת לבל אהיה נשמר ואלכד בה : וחבלים. גם חבלי הפח העשויים לסגור פי הפח גם אותם הטמינו לבל ארגיש כלל ור''ל מאוד מאוד הסתירו עצה ללכדני : פרשו רשת ליד מעגל. במקום מעגלי ואשורי פרשו הרשת למען אפול בה וכמ''ש וראו את מקומו אשר תהיה רגלו שם (ש''א כג) : שתו לי סלה. רוצה לומר מבלי הפסק אף אם לא הצליחו בראשונה חזרו שוב לארוב : {ז} אמרתי. לזה אמרתי בתפלה הלא מעולם אתה אלי וחזקי האזינה גם עתה בקול תחנוני : {ח} סכותה. מעולם סככת על ראשי בעת באו עלי בכלי נשק הם כלי זיין : {ט} אל תתן. לכן גם עתה אל תמלא תאות הרשע החפץ לראות ברעתי : זממו אל תפק. אל תוציא מחשבתו אל הפועל ועד עולם יהיו מחשבותיו מרוממים ממנו לבל יוכל להשיגם : {י} ראש מסבי. ראש המסבבים ללכדני והוא דואג האדומי : עמל שפתימו. השקר שמדברים עלי הוא וסיעתו השקר הזה יכסה אותם ר''ל מה שרוצים לעשות לי יבוא עליהם : {יא} ימוטו. הגחלים יהיו מטים עצמם לנפול אליהם : באש יפילם. העמל שזכר הוא יפילם באש ובשוחות עמוקות לבל יוכלו קום : {יב} איש לשון. מהראוי שהאיש בעל לה''ר בל יהיה נכון בארץ על כנו ובסיסו : רע. הרע שהוא עושה הוא יצוד אותו עד שיהיה נדחף מרעה אל רעה : {יג} ידעתי. הן ידעתי שסוף הדבר אשר יעשה ה' דין עני לנקום נקמתו : {יד} אך צדיקים. הצדיקים לבד הם יודו לשמך והישרים ישבו לפניך להללך ולא כן הרשעים האלה כי ילכו לאבדון ולא יזכירו בשם ה' :
פירוש מצודת ציון על תהילים קמ
{ב} חלצני. ענין הוצאה ושליפה : {ג} יגורו. ענין אסיפה כמו יגורהו בחרמו (חבקוק א) : {ד} שננו. חדדו : חמת. ארס כמו חמת זוחלי עפר (דברים ל''ב) : עכשוב. הוא מין פתן ונחש : {ה} פעמי. רגלי על שם שצועדים בהם כמו פעמי דלים (ישעיה כו) : {ו} וחבלים. מיתרי הפח : ליד. למקום : מעגל. שביל ומסלה כמו ינחני במעגלי צדק (לעיל כג) : {ח} סכותה. מלשון סכך וכסוי : נשק. בכלי נשק ועניינו בכלי זיין : {ט} מאויי. מלשון תאוה וחשק : זממו. מחשבתו כמו כאשר זמם (דברים יח) : תפק. ענין ההוצאה כמו ויפק רצון מה' (משלי ט') : {יא} ימוטו. מלשון נטיה : במהמורות. כמו ובמהמורות ועניינו שוחות עמוקות ובדרז''ל בראשונה היו קוברין אותה במהמורות וכו' (ירושלמי מ ק פ''ג) : {יד} את פניך. לפניך :